הישאם מזעל- בוגר המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה

כאשר התחלתי להתייעץ עם אנשים מתאימים מהתחום, התוודעתי למכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. גם בבראודה ההתאמה שלי לתכנית הנדסת ביוטכנולוגיה לא היתה 100%. לא נואשתי! הייתי להוט להתקבל. הלהט שלי התגבר בעקבות פגישה עם ראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה (בשביל לשמוע יותר על התכנית ועל המחלקה), בעקבותיה החלטתי להילחם בשביל להתקבל לתואר הזה במכללה. לאחר מספר פגישות נוספות עם גורמים שונים התקבלתי על תנאי. לשם הקבלה הייתי מוכרח לעשות קורס מכינה בכימיה במשך חודשיים, ובנוסף קורס במתמטיקה, פיזיקה אקדמית ואנגלית שהוגדרו כתנאי הקבלה עבורי למכללה והכל במסגרת סמסטר קיץ (אינטנסיבי ביותר!), אך מבלי לגזול ממני שנת לימודי מכינה. התוצאות לא איחרו לבוא והצטיינתי בכימיה ובמתמטיקה וכך הצלחתי להתקבל לתכנית הלימודים בהנדסת ביוטכנולוגיה.

את השנה הראשונה סיימתי בממוצע 88, השנה  השניה התחילה עם אתגר נוסף והוא הצעה להצטרף לתכנית המצוינות של המכללה. קיבלתי עידוד ותמיכה ללכת על זה והצטרפתי לתכנית עם שאיפות גבוהות. זכיתי לעבוד בצורה עצמאית על פרויקט וזה נתן לי ביטחון עצמי רב כשהייתי צריך לחשוב על העמדת הניסוי וניתוח תוצאות. בנוסף, למדתי לכתוב פרויקט מחקר וכל זה היה בזכות הנחייה מצויינת, שהעשירה אותי מאוד בידע ובגישה המחקרית והעניינית שלה. התכנית היתה מאוד מעשירה בשבילי, בכך שחשפה אותי לעולם האמיתי בשלב מוקדם יותר, הרחיבה את אופק מחשבותיי ובנוסף נתנה לי להתרכז עוד יותר בללמוד ולהצטיין בזכות קבלת מלגה כספית (פטור משכ”ל, מלגת קיום ועוד).  את השנה השניה סיימתי בממוצע 97.

בזכות הממוצע והמלצות חמות שקיבלתי את חופשת הקיץ לאחר השנה השנייה  העברתי במכון ויצמן למדע, כאשר התקבלתי לתכנית עמוס דה שליט לסטודנטים מצטיינים במדעי הכימיה. בתכנית זאת נחשפתי למדע בשיאו. נחשפתי למחקרים ולכלים הכי חדשניים בעולם, ולהרבה מחקרים מתחומי פיזיקה, כימיה וביולוגיה. התרגשתי ושמחתי מאוד לגלות שהידע שרכשתי במכללת בראודה הציב אותי באותה רמת ידע ואפילו יותר מסטודנטים שהגיעו מאוניברסיטאות, ואפילו מכאלה שהגיעו מלימודי כימיה. אחד הדברים שמיוחדים במכללת בראודה הוא שכמות המעבדות היא מאוד גדולה ביחס למקומות אחרים. בנקודה זאת הבנתי את התרומה הגדולה של תכנית הלימודים שמעניקה מכללת אורט בראודה.

השנה השלישית והרביעית המשיכו בדרך של הצלחה. בשנה השלישית ביצעתי פרויקט מחקר שנתי. במחקר זה למדתי לחקור בצורה ביקורתית יותר ולעבוד בצורה עצמאית שהעלתה את הביטחון שהייתי צריך מאוד לתקופת הסטאז’.

בשנה רביעת הייתי צריך לעשות את הסטאז’ שהוא הדבר הכי נפלא ואחד הכלים הכי חזקים שיש במכללה, שכן רואים בו את העולם האמיתי ומבצעים עבודת מחקר במשך חצי שנה. בשלב זה הגעתי לשיא מבחינת אתגרים ולימודים, כך שבזכות המכללה והמלצה מראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, התקבלתי למקום סטאז’ שבכלל לא חשבתי שאהיה בו בתקופה כל כך מוקדמת בקרירה שלי. את הסטאז’ ביצעתי באוניברסיטת רוצ’סטר, ניו יורק, בארצות הברית, במשך שישה חודשים, במחלקה לפרמקולוגיה ופיזיולגיה תחת הנחיית פרופ’ ארנולד טאנק שהוא גם ראש המחלקה ובליווי ד”ר אילנה קפטן.

במחקר זה עבדתי בצורה אינטינסיבית בשביל להוכיח את עצמי וליישם את הידע שנרכש במכללה. במהלך הסטאז’ יישמתי את כל הידע שנרכש בהתמחות שביצעתי במכללה ולא היה חסר לי שום ידע, הרגשתי שהייתי מוכן ואפילו הוספתי את כוח העזר שהיה השיא והוא הצד הביואינפורמטי שקידם אותי בצורה משמעותית במהלך העבודה.

לאחר סיום הסטאז’ בהצלחה רבה, המשכתי את הסמסטר האחרון במכללה ובמהלך הסמסטר הזה ביצעתי עבודת מחקר. את התואר סיימתי עם עוד 3 פרויקטי מחקר בנוסף לסטאז’, דבר שלא ניתן למצוא במוסדות אחרים שם הרוב מסיימם עם פרויקט מחקר אחד קצר אם בכלל.

את הקריירה שלי רציתי להמשיך בכיוון הכימיה, מכיוון שאני מרגיש שהיא תיתן לי כלים יותר בסיסיים בכיווני המחקר, וזווית הסתכלות נוספת. כרגע אני בסמסטר הראשון במכון ויצמן בפקולטה לכימיה. בימים אלו התבשרתי על זכייתי במלגה מאוד יוקרתית והיא המלגה על שם זבולון המר לבוגרי מכללות שממשיכים לתארים מתקדמים – מלגה שקיבלתי לאחר שראש המחלקה, ד”ר ניקולאס האריס וד”ר אילן סמיש שלחו מכתבי המלצה עבורי.

אין ספק שידע, תקופת הסטאז’ (שהיא אחד הכלים הכי חזקים) והייעוץ והעידוד שמקבלים מקרב המרצים במכללה לאורך כל הדרך הם חלק מהמשך ההצלחה שלי וקבלתי למכון ויצמן.

בזכות הצ’אנס שקיבלתי ממכללת אורט בראודה, אשר קיבלו אותי ללימודים אני נמצא היכן שאני נמצא. בשנים הקרובות אני מתכוון להמשיך את לימודי התואר השני והשלישי במכון ויצמן למדע, ולהמשיך עם החלום שלי לחקר מדעי המוח, לעשות מדע ולתרום דברים שכיף לי לקום בשבילם בבוקר.