פרסום ומחקר

OverLeaf – כלי כתיבה ופרסום שיתופי מקוון שמפשט את תהליך הכתיבה, העריכה והפרסום של מסמכים מורכבים. מבוסס על LaTeX, הכלי הבסיסי חינמי ומאפשר כתיבה אישית, הכלי המתקדם בתשלום מאפשר גם עבודה שיתופית

QuillBot – כלי עזר לכתיבה מבוסס AI, מכיל כלים לניסוח משפטים בשפות שונות, בדיקת דקדוק, כלי לזיהוי טקסט שיוצר על ידי בינה מלאכותית, תרגום, יצירת ציטוטים אוטומטית וכלי לסיכום מאמרים. הכלי הבסיסי חינמי וכולל תוסף לדפדפן, ישנה אפשרות לגרסה מתקדמת בתשלום 

Zotero – כלי חינמי ליצירת ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות ולארגון מקורות מידע. כולל עבודה שיתופית

Mendeley – סביבת עבודה המאפשרת יצירת מאגר אישי של רשומות ביבליוגרפיות וניהול ציטטות בגוף המאמרים והעבודות על פי הדרישות הנוגעות לאופן הגשת עבודות מחקר אקדמיות. 
המערכת פתוחה ליצירת חשבונות אישיים לסגל המרצים והסטודנטים של המכללה

ORCID​  – כלי חינמי שמספק אמצעי זיהוי קבוע לחוקרים אקדמיים, ובכך מקל על מעקב אחר תפוקת החוקרים באמצעות מסדי נתונים. במערכת ORCID ניתן לפתוח פרופיל אישי לחוקר, כאשר החוקר מקבל מזהה ייחודי. המערכת יוצרת חיבור מאושר בין החוקרים למוסדות שבהם נעשה המחקר ותחתם פורסמו מאמרים.​

נהוג לדרג את כתבי העת האקדמיים בהתאם למידת ההשפעה של המאמרים המתפרסמים בהם על המחקר. 

ישנם כמה סוגי מדדים:

• מדד ההשפעה IF) Impact Factor) הוא מדד כמותי המייצג את מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת. המדד מאפשר להשוות בין כתבי עת שונים באותה הקטגוריה כאשר ערך מדד גבוה יותר מתיימר לייצג כתב עת חשוב יותר, כזה שהמאמרים שפורסמו בו זכו לציטוטים רבים במאמרים אחרים. אופן חישוב ה IF – ספירת כל הציטוטים של המאמרים בשנתיים האחרונות של כתב עת נתון חלקי סך כל מספר המאמרים שנכתבו  בו בשנתיים האחרונות
• מדד SCImago Journal Rank – SJR מבוסס ציטוטים ומייצג את מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת. ברם מדד זה איננו מתייחס לציטוטים כבעלי משקל שווה אלא משקלל אותם על פי תחומם וכן איכות ומוניטין כתב העת בו נכתב המאמר המצטט אותם. כמו כן בניגוד ל IF שממוצע הציטוטים של הפרסומים הוא של שנתיים במדד SJR הוא של שלוש שנים. המדד מבוסס על נתוני הציטוטים של מאגר Scopus , את הנתונים ניתן לשאוב מפורטל SCImago

• Source Normalized Impact per Paper – SNIP מדד ההשפעה של כל מאמר בתוך כתב העת בדגש על נושא המחקר. החישוב מתמקד בממוצע הציטוטים שבמאמר ביחס לסך כל הציטוטים בשדה הנושא
• Q-Index מדד המחלק את כל כתבי העת המשתייכים לקטגוריה מסוימת לארבעה חלקים: Q1 מגלם את 25% כתבי העת המובילים בקטגוריה וכן הלאה

יש לשים לב כי קיימים הבדלים בתוצאות  שמספקים המדדים ובמיוחד בולטים ההבדלים בין המדד הקלאסי Impact Factor הקיים מאז שנת 1950, לבין מדדי דרוג הפרסומים החדשים יותר (2010 ואילך). 

יש להזדהות לשם קבלת גישה. שם המשתמש הוא מספר תעודת הזהות שלכם והסיסמה היא הסיסמה לכרטיס הקורא בקטלוג הספרייה.  

אם אינכם זוכרים את הסיסמה לכרטיס הקורא שלכם יש לפנות מחלקת טכנולוגיות מידע (IT) בטלפון 050-4041363. 

JCR Journal Citation Reports במאגר זה ניתן למצוא את ערכי המדד Impact Factor המבוסס על נתוני הציטוטים במאגר Web of Science.

חיפוש Q-Index   במאגר JCR 

• יש להקליד את שם כתב העת או מילים משמו בתיבת החיפוש, לבחור אותו מתוך הרשימה הנפתחת וללחוץ על חיפוש. אם מופיעה רשימת כתבי עת יש לבחור את הרלוונטי
• במידה ולא הגענו ישירות לפרופיל כתב העת יש לבחור למעלהJournal Profile
• לבחור למטה RANK ליד הכותרת – source data
• תופיע טבלה בשם – JCR Impact Factor בה מופיעה עמודה
• בשם QUARTILE, שם מצוין רבעון כתב העת

Scopus – של חברת הוצאה לאור Elsevier מאפשר להשוות בין עד עשרה כתבי עת שונים בעזרת מדדים שונים להערכת כתבי עת. המאגר משתמש במדד CITESCORE הכולל סל מדדים לדרוג כתבי עת ביניהם SJR ,SNIP ועוד. 

Google Scholar Metric מספק דרך קלה להעריך במהירות את הנראות וההשפעה של מאמרים עדכניים בפרסומים אקדמיים ומספק את המדדים הבאים: 

מדד h5 מבוסס על המאמרים שפורסמו על ידי כתב עת במשך 5 שנים h הוא המספר הגדול ביותר של מאמרים שכל אחד מהם צוטט h פעמים. 

חציון h5 הוא מספר הציטוטים החציוני עבור המאמרים שמרכיבים את מדד ה–h5 שלו. מדד זה מכמת גם את היעילות וגם את ההשפעה המדעית של כתב העת.

H-index הינו מדד המיועד למדידת הישגי חוקרים. מטרתו למדוד תפוקה והשפעה של פרסומי חוקרים. המדד משלב בין כמות הפרסומים וכמות הציטוטים, ומבוסס על מספר הפרסומים המצוטטים ביותר של חוקר ומספר הציטוטים שהם קבלו בפרסומים אחרים. חוקר בעל h-index מסוים שיש לו h פרסומים שכל אחד מהם צוטט לפחות h פעמים ולשאר הפרסומים יש לא יותר (קטן או שווה <=) מ – h ציטוטים לפרסום. 

לדוגמה: חוקר הוא בעל h-index 12, אם יש לו 12 מאמרים שכל אחד מהם צוטט לפחות 12 פעמים. 

כפועל יוצא מפרט מדד H-Index את מספר הפרסומים, ממוצע הציטוטים בשנה על ידי אחרים, וסך כל הפרסומים שנעשו בשיתוף עמיתים. 

למדד מגבלות מסוימות כמו חוסר רגישות ביחס לחוקרים טובים אך חדשים בתחום שעדיין אין להם מספר רב של מחקרים. כמו כן המדד נמדד בקרב חוקרים באותו תחום בלבד. בנוסף תוצאת H-INDEX   עלולה להפוך לנמוכה יותר, כאשר יש ריבוי ציטוטים עצמיים של החוקר. 

את מדד H-INDEX ניתן לחשב ב– Scopus, Google Scholar. 

במסגרת המנוי של הספרייה במודל של Read & Publish למאגרי המידע של המו"לים: TAYLOR&FRANCIS, WILEY, SPRINGER ו-  ELSEVIER, החוקרים במכללה זכאים לפרסם מאמרים ב- Open Access בכותרים היברידיים של מו"לים אלה ללא עלות, בהתאם למכסה שנתית של המוסד שלנו.  

מלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים) שבמחב"א, דרכו אנו מנויים למאגרי המידע הנ"ל, הקים דף אינטרנט חדש שמפרט את כל הסכמי המנוי https://www.iucc.ac.il/en/malmad/oa-malmad/. 

דף זה כולל תיבת חיפוש של כתבי עת הכלולים בכל הסכמי מלמ"ד וכן הסבר על תהליך הפרסום ורשימת הכותרים אצל כל אחד מהמו"לים. 

במסגרת המנוי שלנו ל- WILEY ניתן לפרסם מאמרים ב- Open Access בכותרים היברידיים של המו"ל  ללא עלות וללא הגבלה. 

במסגרת המנוי שלנו ל- TAYLOR&FRANCIS ניתן לפרסם מאמרים ב- Open Access בכותרים היברידיים של המו"ל  ללא עלות. 

מכסת הפרסומים השנתית שלנו היא: 2 מאמרים.  

במסגרת המנוי שלנו ל- SPRINGER ניתן לפרסם מאמרים ב- Open Access בכותרים היברידיים של המו"ל  ללא עלות. 

מכסת הפרסומים השנתית שלנו היא: 3 מאמרים.  

במסגרת המנוי ל- ELSEVIER ניתן לפרסם מאמרים ב- Open Access בכותרים היברידיים של המו"ל ללא עלות.  

מכסת הפרסומים של המוסד שלנו היא: 6 מאמרים.  

מעבר למכסה זו (6 מאמרים), במידה וחוקר ירצה לפרסם ב- Open Access, הוא יצטרך לשלם את עלות ה- APC בהנחה של 15%. 

הנחה של 10% תינתן לחוקרים שיפרסמו בכותרי GOLD  
(Fully Open Access). 

למידע ועזרה נוספת, יש לפנות לשרון סופר בדואר אלקטרוני  sharonh@braude.ac.il או טלפון 04-9901968. 

FAIRsharing – מאגר לחיפוש אתרי הפקדה 

https://www.re3data.org/ – מאגר לחיפוש אתרי הפקדה 

https://www.crossref.org/ – מערכת לאיתור DOI של פרסומים 

Peer Community in (PCI) – ארגון ללא מטרות רווח של חוקרים המציעים ביקורת עמיתים, המלצה ופרסום של מאמרים מדעיים בגישה חופשית בחינם

כתבי עת טורפים הם כתבי עת המחקים את פעולתם של כתבי עת מדעיים. הם פועלים באופן לא מקצועי, ואינם מבצעים הליכי סינון ובקרת-איכות כלשהם על התכנים המתקבלים לפרסום. הם משדלים חוקרים לפרסם אצלם בהבטחות שווא לפרסום מהיר של המאמר. 

כלים לזיהוי כתבי עת טורפים 

Think.Check.Submit – אתר המפרט כללים מנחים לזיהוי כתבי עת טורפים

Cabells Predatory Journals Report – אתר בתשלום שמספק מדריכים וכלים לזיהוי כתבי עת טורפים

UGC- Cloned Journals - רשימה של כתבי עת אקדמיים מזויפים ("משובטים") המחקים את השמות, הסמל המסחרי, מספרי ה-ISSN של כתבי עת חוקיים 

רשימת כתבי העת שהוסרו מ DOAJ מפברואר 2024 ואילך. לא כולם טורפים, צריך לבדוק את הסיבה (בלשונית Withdrawn)

de-listed journals  - רשימת כתבי עת שהוצאו מאוסף הליבה של  WOS ואיבדו את מדד ה - IMPACT FACTOR שלהם 

UlrichsWeb – מאגר של Clarivate לחיפוש כתבי עת אקדמיים אמינים דורש מנוי

Open Access Scholarly Publishers Association OASPA  – קהילה שהעמידה קריטריונים לפרסום בטוח ומהימן בגישה הפתוחה 

https://thinkcheckattend.org/ – מאפייני כנסים "טורפים" וסימני אזהרה

https://survey.app.uq.edu.au/conference-checker.aspx – כלים למציאת כנסים "טורפים"