לופטון: “השימוש במתקנים לאגירת אנרגיה הפך להכרחי”
אדווה לופטון, בוגרת תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול, זכתה בפרס ע”ש פרופ’ יוחנן ארזי ז”ל, נשיאה השלישי של המכללה. את הפרס קיבלה אדווה בכנס תעשיה-אקדמיה האחרון, לאחר שוועדות הבדיקה של המכללה החליטה להעניק לפרוייקט שביצעה עבור חברת החשמל, שבה היא מועסקת, את המקום השני.
אדווה הגתה בפרויקט שלה “מודל מבוסס חזית יעילות לבחירת טכנולוגיית אגירת אנרגיה בחברת החשמל”. נשמע מסובך ? אדווה מסבירה: “חברת החשמל היא חברה ממשלתית ציבורית, המייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל כוללת ייצור חשמל, הולכה, השנאה, חלוקה, אספקה ומכירה. כיום רוב התחנות של חברת החשמל הן תחנות כוח קונבנציונליות שעושות שימוש בפחם, נפט וגז טבעי. עם זאת, ישנה מגמה להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ממקורות טבעיים שאינם מתכלים: שמש, מים ורוח, אשר יפחיתו את פליטות גזי חממה הפוגעים בסביבה. הבעיה היא שלאנרגיה מתחדשת קיימות מגבלות, בעיקר כי יצור באמצעות מתקני אנרגיה מתחדשת לא תמיד ניתן לשליטה. מדוע ? משום שקיימת תלות בגורמים חיצוניים, כמו מהירות הרוח וקרינת השמש”.
ואיך הפרויקט שהגית עוזר לפתור את הבעיה הזאת ?
אדווה: “כדי שיהיה ניתן להגדיל את נפח הייצור וגם לשמור על יציבות ויעילות הרשת, ניתן להשתמש במתקני אגירת אנרגיה, שישמרו את עודפי האנרגיה ויזרימו אותם לרשת החשמל לפי ביקוש הצרכן, או דרישה רגעית של הרשת. הדבר יאפשר לשמור על יעילות, יציבות, חסכון ואמינות של רשת החשמל, כאשר היא מקבלת אנרגיה מתחדשת. כיום קיימים ארבעה סוגים של מתקני אגירה ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. הפרוייקט שלי מספק לחברת החשמל מודל שמנתח עבורה איזה סוג של מתקן אגירה כדאי לה להקים בכל נקודה, בהתחשב בפרמטרים שונים. הפרויקט מציג מתודולוגית בחירה הנדסית, מובנית וסדורה לתהליך קבלת ההחלטות. אני יכולה לומר שבחברת החשמל בהחלט התרשמו ממה שהגשתי להם, ובכוונתם לבחון את אפשרויות היישום בפועל של המודל, וזה משמח אותי מאוד. אני רוצה להודות בהזדמנות זו לד”ר חוסיין נסראלדין, ראש התוכנית לתואר שני, שליווה אותי בכל צעד ושעל”.
צפו בסרטון שבו מתארת הבוגרת אדווה לופטון את הפרוייקט שביצעה: