מושב ההון האנושי

יו”ר המושב:  ד”ר הילה פרץ, המחלקה הנדסת תעשייה וניהול, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

סקירת שיטות טיפול חדשניות להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

ד”ר חן ריידר

חוקרת מוח, פסיכולוגית ומרצה בחוג לקרימינולוגיה וחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי

 

 

ד”ר ריידר הינה פסיכולוגית נוירו-קוגניטיבית מחקרית וחוקרת מוח, מנהלת שותפה במכון לחקר המוח וההתנהגות ומרצה בסגל הבכיר בחוג לקרימינולוגיה וחינוך, במכללה האקדמית גליל מערבי, המתמחה בחקר תפקודי המוח וההתנהגות באדם. בשנת 2013 הקימה את המכון לחקר המוח במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי זיו בצפת ובשנת 2021 ייסדה יחד עם שותפתה, ד”ר כרמית גל, את המכון לחקר המוח וההתנהגות, במרכז החדשנות של המכללה. המכון מתמקד במחקר פסיכו-פיזיולוגי של מגוון התנהגויות אנושיות ומצבים נפשיים תוך כדי מיפוי התפקודים והמנגנונים הנוירו-קוגניטיביים העומדים בבסיסם. במכון מתבצעים מחקרים הקשורים בהבנת תהליכי זיכרון, תפישה, קבלת החלטות ולמידה תוך ביצוע מטלות קוגניטיביות ובחינת מגוון מצבים פסיכופתולוגיים לצד לחץ, חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, תפקודי קשב, לקויות למידה ועוד, תוך שימוש בטכנולוגיות פסיכו-פיזיולוגיות חדישות (כגון- שימוש בסנסורים לבישים, מציאות מדומה, עוקב עיניים, אקטיגרף, ביו-פידבק, נוירופידבק) למדידת פעילות מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. מטרת המחקרים הינה פיתוח שיטות חדשניות ויעילות לאבחון וטיפול מותאם אישית במגוון מצבים נפשיים ותפקודיים.

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בהשפעות ארוכות הטווח של חשיפה ממושכת לאירועי לחימה וטרור על בריאות הנפש של האוכלוסייה בישראל. יוצגו גורמי סיכון לפגיעה נפשית לצד גורמים מגנים המקנים חוסן מנטלי. בהרצאה יתוארו הצעות ודרכים לפיתוח חוסן מנטלי לאומי כאמצעי למניעת התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). כמו כן, יסקרו טכנולוגיות טיפול חדשניות לשימוש בקרב נפגעי PTSD כדוגמת חיישנים לבישים ושילוב מערכות מציאות מדומה בטיפולים קבוצתיים ופרטניים. טכנולוגיות אלו מאפשרות ניטור והתאמת טיפול בזמן אמת. בסוף ההרצאה, תוצג הצעה להקמת מרכז חדשני לפיתוח חוסן אישי ולאומי שישלב תוכניות למניעה וטיפול ב-PTSD, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במטרה לקדם את תחום בריאות הנפש והחוסן בקהילה, לצד מתן מענה טיפולי מיטבי לקידום תהליכי צמיחה פוסט טראומטית בקרב נפגעי חרדה ו PTSD.

חוסן ארגוני

ד”ר הילה פרץ

מרצה בכירה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

 

 

מרצה וחוקרת בתחום הניהול. בעלת דוקטורט בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת חיפה ופוסט דוקטורט בניהול המשאב האנושי מאוניברסיטת Syracuse בארה״ב. תחומי מחקרה כוללים ניהול משאבי אנוש בינלאומי, השוואתי וחוצה-תרבותי, אותו היא חוקרת ברמות שונות. היא משתתפת במספר יוזמות מחקריות ומייצגת את ישראל ברשתות מחקר בינלאומיות כגון בפרויקט GLOBE, רשת CRANET לניהול משאבי אנוש בינלאומיים, תוכנית השגרירים הבינלאומיים של האקדמיה לניהול ועוד.

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בהשפעות קצרות וארוכות הטווח של מתקפת הטרור בשביעי לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על חוסנם של ארגונים ועובדים בישראל. ספציפית, בהרצאה יוצגו ממצאי מחקר עכשווי הדנים בהתאמות שנאלצו לעשות ארגונים במגזרים שונים בישראל כתגובה למשבר, אלו אסטרטגיות ופרקטיקות אפשרו חיזוק החוסן הארגוני בתקופה המשברית, ומהן ההשלכות של חוסן ארגוני ואישי המאפשרות צמיחה מהמשבר.

משבר כהזדמנות ותרומת המשמעות לאפקטיביות

גב’ לילך ברוקס שלום

סמנכ”לית משאבי אנוש, אלביט יבשה ותעש

 

דירקטורית במספר חברות ובעלת נסיון של למעלה מ-20 שנה בעבודה בארגונים גדולים בתחומי משאבי אנוש, שכר והטבות. בעלת תואר שני במנהל עסקים עם התמקדות ביעוץ ארגוני, לימודי גישור מאוניברסיטת תל אביב. פועלת רבות לשוויון מגדרי ומתנדבת מזה 3 שנים בעמותת “8200 לעסקים קטנים”.

תקציר ההרצאה

חברת אלביט מערכות, חברה ביטחונית מובילה בשוק הישראלי והעולמי. מעסיקה כ-20,000 עובדים בארץ ובעולם. אלביט- חטיבת יבשה ותעש, הוקמה ב-25.11.2018 חטיבה המונה כ-4,500 עובדים בארץ ובעולם ופרוסה גאוגרפית באתרים שונים ברץ מרמת בקע בדרום ועד קריית שמונה בצפון. מלחמת “חרבות ברזל” חייבה אותנו כארגון בטחוני שנדרש להירתם למערכה לשינוי תפיסה במספר כיוונים, החל במצב בו 15% ממצבת כ”א גויסה בצו 8, עובדים מאתרים שונים שפונו מבתיהם, עובדים וקרוביהם שאיבדנו ב-7.10 וצורך ביעדי אספקות מאתגרים במיוחד שהתווה צה”ל ולנו כחברה וכאזרחים היה חשוב לממש. המציאות הכתיבה צורך בחשיבה מחדש על נושא המשמעות בעבודה ותפקיד משאבי אנוש – יצאנו לדרך עם שילוב של טיפול בגיוסי מסה לתמיכה בקווי היצור עבור צה”ל ובניית מסלולי הכשרה מהירים לגיוסי מסה, סיוע לעובדים המפונים שלנו, תמיכה באלו שאיבדו את קרוביהם וקשר רציף עם אנשי המילואים שלנו. בזכות תשתית לקליטה והכשרה בצורת משחק בריחה דיגיטלי וערכות לסיוע לתהליך הקליטה וההכשרה הצלחנו לקלוט מעל 350 עובדים ברבעון האחרון וכבונוס זכינו במקום הראשון בתחרות המצוינות של משאבי אנוש בתחום תהליך ה-Onboarding.

איך מייצרים חוסן ארגוני במרכז הייצור של פיליפס ישראל?

עינת ינקו

מנהלת משאבי אנוש, מרכז הייצור פיליפס ישראל

 

 

עינת היא מנהלת משאבי אנוש בעלת ניסיון רב בעולמות התפעול והייצור. לאורך השנים ביצעה מגוון תפקידים בתחום משאבי אנוש במספר חברות בתעשייה הבטחונית ותעשיית המכשור הרפואי. בתפקידה כמנהלת משאבי אנוש במרכז הייצור של פיליפס בחיפה, מובילה עינת תהליכי שיפור ושינויים ארגוניים המשפיעים באופן מהותי על חזון הייצור, חדשנות, ייעול תהליכים, פיתוח ארגוני, בניית חוסן ומחוברות עובדים, בדגש על פיתוח העובד כערך המאפשר הגשמת יעדים אישיים לצד השגת יעדים עסקיים. עינת בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בשירותי אנוש מאוניברסיטת חיפה.

תקציר ההרצאה

כחברה שעוסקת בהצלת חיים במצבי משבר, חוסן ארגוני הינו חלק בלתי נפרד מהערכים של פיליפס. פיליפס היא יצואנית מספר 1 של מכשור רפואי בישראל, הפועלת בארץ מזה 23 שנה ומעסיקה כ-1,300 עובדים. החברה היא מרכז מצוינות במחקר ופיתוח ובייצור מתקדם, בדגש על פתרונות תוכנה, בינה מלאכותית, טכנולוגיות בענן, גלאים ומכשור CT מוביל וחזונה הוא לשפר את בריאותם ואיכות חייהם של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. פיליפס פרושה בישראל מבאר-שבע בדרום ועד חיפה ומרכז הייצור בעיר חיפה עוסק בייצור מערכות CT ומוגדר כמפעל חיוני הנדרש לפעול גם בחירום. בשנים האחרונות אנחנו עדים למשברים הפוקדים אותנו בתדירות ועוצמות הולכות וגוברות. ממשברים נקודתיים עמם התמודדנו בעבר, אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם משברים מתמשכים לאורך תקופות ארוכות, המצריכים חוסן משמעותי הן ברמה הארגונית והן ברמה האישית. המשבר הנוכחי ממשיך ללוות אותנו בימים קשים אלו ונוגע בכל אחד ואחת מאיתנו כאנשים, חברים, בעלי משפחות, עובדים ומנהלים. כמו ארגונים רבים אנו ניצבים מול האתגר של המשך הפעילות העסקית וייצור מערכות רפואיות מצילות חיים, לצד הדאגה לעובדים – לביטחונם ורווחתם הפיזית והנפשית. המודל שנציג הינו מודל מעגלי בעל שלושה מימדים, העוסק בתשתיות החוסן שהארגון בונה בשגרה, כיצד עומדות תשתיות אלה לרשותנו בשעת מבחן ואיזה מקום יש לתהליך עיבוד החוויה המתמשכת בחזרה לאיזון ולשגרה.