הטמעת הבינה המלאכותית בתוכניות הלימוד, פיתוח למידה בין-תחומית, חיזוק הקשר עם התעשייה והכשרת הסגל האקדמי: אלה חלק מהיעדים שמציב ד"ר נדב בדריאן, שנכנס באוקטובר לתפקיד ראש המרכז לחינוך הנדסי במכללה, במקומו של ד"ר אבי וייס. לצד תפקידו החדש ימשיך בדריאן לנהל את המשרד ליחסים בינלאומיים של המכללה (IRO). בריאיון לרגל כניסתו לתפקיד הוא מסביר כיצד אפשר לשמור על יסודות ההנדסה בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים, ומה נדרש כדי להכין את הסטודנטים לעולם העבודה של המחר.
מהי התפיסה החינוכית שמנחה אותך בהכשרת מהנדסי העתיד ?
אני מאמין שהיתרון המובהק של מוסד אקדמי טמון ביכולתו להעניק בסיס ידע תיאורטי רחב ועמוק, שמפתח אצל הסטודנטים דפוסי חשיבה מוצקים, ובפרט חשיבה הנדסית. תשתית כזאת מעניקה לבוגרים גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות לשוק תעסוקה דינמי, המשתנה בקצב מהיר. האתגר שלנו הוא לבחון את דרכי ההוראה באופן מתמיד: לשמר את מה שאנחנו עושים היטב, ולעדכן את מה שנדרש, בלי לוותר על עומק היסודות האקדמיים לטובת טרנדים חולפים.
כיצד משתלבת הבינה המלאכותית בתפיסה הזאת ?
הבינה המלאכותית מציבה בפנינו הזדמנות עצומה, אך גם סכנה ממשית. הסתמכות יתר עלולה להפוך ל'מיקור חוץ' של החשיבה למכונה, לפגוע ביכולת הניתוח העצמאית ולהוביל לרדידות מחשבתית. מנגד, ה-AI הוא מכפיל כוח ביכולות הניתוח, העיבוד והיישום. המטרה היא להכשיר מהנדסים מועצמים, שיודעים להשתמש בכלים האלה כדי להרחיב את היכולת האנושית ולא להחליף אותה. לשם כך נדרש שילוב בין בסיס מקצועי איתן וחשיבה ביקורתית לבין שליטה מעשית בכלי AI מתקדמים, שיסייעו לבוגרים לפתח פתרונות הנדסיים איכותיים וחדשניים.
איך הגעת לתחום החינוך ההנדסי, ומה הביא אותך לתפקיד החדש ?
ההתמחות המקצועית שלי לאורך השנים היא בפדגוגיה מתקדמת, בפיתוח דרכי הוראה ובשילוב טכנולוגיה בלמידה. עסקתי בתחומים האלה במשרד החינוך ובמכללות להכשרת מורים, לצד הוראת אנגלית. הצטרפתי לבראודה בשנת 2019, וב-2021 מוניתי לראש היחידה ללימודי אנגלית. במסגרת תפקידי הייתי שותף, יחד עם ד"ר אבי וייס, להגשת המכללה לקול הקורא 'אקדמיה 360' של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), העוסק בשיפור איכות ההוראה, הפדגוגיה וההכשרה האקדמית. כאשר פרופ' מיכאל רגב, המשנה לנשיאת המכללה לעניינים אקדמיים, הפך את תפקיד ראש המרכז לתפקיד ניהולי ייעודי, ראיתי בכך הזדמנות טבעית להרחיב את העשייה: לבחון את כלל תוכניות הלימוד במכללה ולקדם מהלכים רוחביים בעלי השפעה מערכתית.
כיצד עיצב מסלול החיים שלך את הגישה המקצועית שלך ?
אני בן 51, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכפר ורדים ונולדתי בנהריה. לאחר השירות הצבאי וטיול בחו"ל למדתי פילוסופיה ולימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך עבדתי בחקלאות, תחילה במושב עין יהב ולאחר מכן במושב שעל שבצפון רמת הגולן, שם גם הקמתי את משפחתי. בהמשך עברתי הסבה להוראת אנגלית במכללת אוהלו בקצרין והשתלבתי במערכת החינוך. בשנת 2011 השלמתי תואר שני בהתמחות בתקשוב ובלמידה, והמשכתי למסלול דוקטורט בבלשנות אנגלית.
לצד תפקידיו במכללה, בדריאן הוביל פרויקטים רוחביים, ובהם הקמת המערך המכללתי להוראת עברית כשפה שנייה, בהובלת נשיאת המכללה, פרופ' שרית סיון. המהלך כלל גיוס סגל, פיתוח תוכניות לימוד וכתיבת סילבוסים. כיום הוא חבר בוועדת ההיגוי של המל"ג המובילה את הרפורמה בלימודי העברית במוסדות להשכלה גבוהה. נוסף על כך, הוא הוביל משלחות בינלאומיות וקידם שיתופי פעולה אקדמיים עם אוניברסיטאות בחו"ל.
מהי התוכנית המעשית שלך לשילוב AI במכללה ?
אנחנו לא רואים בבינה מלאכותית פתרון נקודתי לקורס אחד או למטלה מסוימת, אלא הזדמנות לבנות אקוסיסטם מכללתי שלם. המטרה היא ללוות את הסטודנטים לאורך התואר, לסייע לסגל בהוראה ובמחקר, ולייעל תהליכים מנהליים, תוך קידום למידה חדשנית, מותאמת אישית ואתית. התוכנית כוללת הכשרות לסטודנטים ולסגל, רכישת כלי עבודה ומנויים ייעודיים, ושילוב כלי AI במערכת ניהול הלמידה Moodle החדשה. הכוונה היא להביא את התוכנית להפעלה סדורה במהלך סמסטר ב' של שנת הלימודים תשפ"ז.
אילו שינויים נוספים מתוכננים בתוכניות הלימוד ?
בכוונתנו לפתח קורסי פרויקטים בין-תחומיים (PBL), שבהם סטודנטים ממחלקות שונות יעבדו יחד על אתגרים אמיתיים מהקהילה, מבתי חולים ומהתעשייה. כך הם יתנסו בעבודת צוות החוצה תחומי ידע ויפתחו יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות. נפעל גם לקידום מיומנויות רכות (Soft Skills) לכלל הסטודנטים, לצד אוריינות AI וחשיבה בין-תחומית. המטרה היא שהמיומנויות האלה לא יישארו בגדר רעיון תיאורטי, אלא יבואו לידי ביטוי גם בפרויקטי הגמר.
כיצד יותאם המרכז לצרכים של המרצים במחלקות השונות ?
אנחנו מבקשים לעבור ממודל של הנחתת פתרונות מלמעלה למודל שיתופי, המבוסס על צורכי המחלקות בשטח (Bottom-Up). לכל תחום הנדסי אתגרים משלו, ולכן נמפה את הצרכים ונבנה עבור כל מחלקה מענה פדגוגי וטכנולוגי מותאם אישית (Tailor-made). המרכז יספק סדנאות, ליווי אישי בהטמעת כלי הוראה מודרניים והיכרות עם פתרונות טכנולוגיים רלוונטיים. המטרה היא לא להציע פתרון אחיד לכולם, אלא לסייע לכל מחלקה למצוא את הדרך המתאימה לה לשפר את ההוראה והלמידה.
איך תעודד המכללה יזמות וחשיבה יצירתית?
אנחנו פועלים יחד עם היועץ לתחום היזמות, מר ארנו רודריג, לגיבוש תוכנית פעולה הכוללת האקתונים, תחרויות יזמות ואירועים אקדמיים משותפים לסגל ולסטודנטים. המטרה אינה רק לעודד הקמת סטארט-אפים, אלא גם לפתח חשיבה יזמית, גמישות ויכולת לזהות הזדמנויות ולפתור בעיות. אלה מיומנויות חשובות במיוחד למהנדסים בעולם עבודה המשתנה בעקבות התפתחות ה-AI.
מה מתוכנן כדי להעמיק את הקשר בין המכללה לתעשייה ?
למכללה יש מסורת ארוכה של התנסות מעשית, סטאז'ים ופרויקטים בתעשייה. בכוונתנו להעמיק את הקשר באמצעות הגברת הנוכחות של חברי הסגל והסטודנטים במפעלי האזור וקידום מחקר יישומי משותף לפתרון בעיות מהשטח. נרצה גם לחדש הזדמנויות לפרויקטים ולהתמחויות בתחומי התוכנה ומדעי המחשב, על רקע השינויים בעולם התעסוקה בעקבות ה-AI. במקביל, נפעל לאחד את המידע והפעילות של רכזי הסטאז', היחידה לפיתוח קריירה וגורמי קשרי התעשייה, כדי ליצור מאגר ידע מכללתי שיאפשר עבודה רציפה ויעילה יותר מול המעסיקים.
כיצד תוכל המכללה לסייע במיוחד לתעשייה בצפון ?
עסקים ומפעלים קטנים ובינוניים באזור, בתחומי הלואו-טק וההיי-טק כאחד, לא תמיד מחזיקים במשאבים הדרושים למחקר, לפיתוח ולהדרכה עצמאיים. המכללה יכולה לשמש עבורם מכפיל כוח אקדמי וטכנולוגי, באמצעות ידע, מומחיות ומחקר יישומי. החזון הוא לחזק את החיבור בין האקדמיה, התעשייה והקהילה, ולבסס את בראודה כמרכז ידע אזורי למחקר, לתעסוקה, להתנסות בתעשייה ולהנדסה יישומית. כך נוכל לתרום גם לחוסן הכלכלי והטכנולוגי של האזור.
מה ייחשב בעיניך להצלחה בתפקיד החדש ?
בטווח המיידי, בשנה הקרובה, נרצה לבסס תשתית ניהולית ומערך עבודה יעיל, להשיק בהצלחה את תוכנית ה-AI, לקדם את מערך לימודי החוץ ולהקים מאגרי ידע מכללתיים בתחום הפדגוגיה ובתחום קשרי התעשייה. בטווח של ארבע שנים, לקראת סיום תוכנית החומש, ההצלחה תתבטא בכך שכל בוגר בראודה יזכה להכשרת AI מתקדמת, יפתח מיומנויות יסוד ויצבור ניסיון בעבודה בין־תחומית. לצד זאת, נרצה לבסס קשרים רחבים וקבועים עם התעשייה ולהגדיל את היקף המחקר היישומי של חוקרי המכללה.
כיצד ישתלב התפקיד החדש עם ניהול המשרד ליחסים בינלאומיים של המכללה (IRO) ?
אני רואה בין התפקידים סינרגיה טבעית. הפעילות הבינלאומית חושפת אותי למודלים פדגוגיים מובילים, לשיטות הוראה חדשניות ולדרכי שיתוף פעולה מתקדמות בין האקדמיה לתעשייה ברחבי העולם. הידע הזה יכול להגיע גם לבראודה ולהשתלב בעשייה המקומית. דוגמה לכך היא התוכנית המאפשרת לקבוצת בוגרים להמשיך ללימודי תואר שני מתקדמים בגרמניה. תוכניות כאלה יוצרות ערוץ להעברת ידע ומומחיות בתחומים הנדסיים חדשניים בחזרה למכללה ולישראל, ומחזקות את היכולת שלנו להתפתח ולהתחדש.
תודה ובהצלחה
בצילום למעלה: ד"ר נדב בדריאן, ראש המרכז לחינוך הנדסי במכללה
בצילום מתחתיו: סטודנטים ב'סיעור מוחות' במהלך האקתון שהתקיים במכללה