חברי ועדת כנס הצפון מסכמים את ההרצאות שהוצגו בכנס הצפון השנתי (11.11.21) לקדמה טכנולוגית ושילוב חברתי
תהיה מציאותי. תחלום – הסיפור של עתידים
יואב מעוז- מנכ”ל עמותת ידידי עתידים
לילך יסעור קרוח: כששמעתי את ההרצאה המרתקת של יואב, למדתי ממנה כי המטרה של עתידים הינה להביא לייצוג שוויוני של האוכלוסיה האיכותית של הפריפריה במוקדי המצויינות של צה”ל, התעשייה והשירות הציבורי. בכדי לעודד בני.ות פריפריה להצטרף לתוכנית עתודה אקדמאית יש להסליל ילדים כבר בגילאים הצעירים ללימודים מדעיים ולתעודת בגרות איכותית, שיאפשרו בהמשך השמה בתעסוקה איכותית. התוכניות מחולקות לעידוד והכוונת צוערים וחיילים ללימודי הנדסה והנדסאים, תעשייה, שלטון מקומי והייטק כשלחלקן ישנו מעסיק בתום הפרויקט שמוכן לקבל את הלומדים, ובכך נסגר המעגל שמתחיל בגילאי בית הספר. התוכנית עובדת מעל 20 שנה ואכן רואים עליה מ 5% בני.ות פריפרייה, שהיו עתודאים בתחילת התוכנית, ל30% כיום. משמע, התוכנית מוכיחה את עצמה ומעוררת תקווה לעתיד פורה יותר בפריפריה. קישור להרצאה
הפריפריה – הורמון הגדילה של ישראל
אהרון אהרון – לשעבר מנכ”ל רשות החדשנות הישראלית, יועץ עצמאי בC-perto
לילך יסעור קרוח: אהרון מתחיל את הרצאתו בסקירה של ההבדלים בין המרכז לפריפריה ומציין כי למרות הכוח הבלתי מעורער של ההייטק והרווחים העצומים, הפריון לשעת עבודה הישראלי נמוך משמעותית ממדינות הOECD כיוון שהפריון בתעשייה המסורתית הוא יחסית נמוך. יש להצמיח חדשנות בפריפריה- על ידי יבוא של חברות הייטק מהמרכז לפריפריה או/ו יצירת אקוסיסטם מקומי. המכון לייצור מתקדם הינו אחת הדוגמאות שמטרתן העלאת הפריון על ידי שימוש אינטליגנטי בטכנולוגיות חדשניות. אהרון מאמין כי בהשקעת כספים גבוהה מהמדינה הפערים יצטמצמו והפריון יעלה בהתאם. קישור להרצאה
הייטק בירוחם, מחלום למציאות: על אתגרים והזדמנויות בפיתוח תעשיית הייטק באזורי ספר
שירה זלצר- מייסדת שותפה בחברת התוכנה “קמביום” בירוחם
גיורא שלגי: שירה סיפקה לנו השראה ומודל ללמידה על הדרך בה יסדה חברת תוכנה בירוחם המרוחקת. לשאלה המיידית: איך מגייסים עובדים שיצטרפו לחברת תוכנה בירוחם זכינו משירה ל”ביצת קולומבוס” הראויה לתשומת לב ברמה הלאומית.. יש שפע של טאלנטים המסיימים את לימודיהם באוניברסיטת באר שבע והמכללות בסביבה – אנשים המחוברים רגשית לסביבה בה הם גדלו ורוצים להמשיך בה את דרכם, אך נוטשים צפונה בהעדר תעסוקה מאתגרת. קישור להרצאה
אני צריך עוד מכונה – התעשייה שלפני הטכנולוגיה
מעיין בן יהודה – מנכ”לית weRise לניהול עסקים
לילך יסעור קרוח: מעיין מתרכזת בחיבור החשוב שבין הצד הפיננסי לצד התפעולי. היא טוענת כי כיום הגישה הינה לקנות עוד מכונות על מנת למקסם רווחים – גישה זו דורשת השקעת הון התחלתי גבוה וברמת התפעול מתפספסת הנקודה של תעשייה 4.0. אשראי וכסף ,שהרבה מפעלים מבקשים מבנקים, יכולים להיות מתוקצבים מרצפת הייצור במקרה של תפעול פיננסי נכון הכולל מיקסום שעות עבודה, מידול לדיוק תמחור המוצר וכוח אדם תפעולי מיומן. קישור להרצאה
מצוינות והעצמה כדרך לשוויון חברתי
חוסאם חייק – דיקן ללימודי הסמכה, טכניון
אביגדור זוננשיין: לדעת חוסאם בעיית השורש בשוויון חברתי היא ברמה האישית. לכן בחר לתאר את דרך חייו והאתגרים בהם נתקל והתמודד על שוויון חברתי וכלכלי.
מצוינות זה שם המשחק אבל לא כל המשחק. המצוינות צריכה להיות אורח חיים. צריך לנקוט בצעדים בהם מצוינות מדעית וטכנולוגית הופכת להיות מצוינות חברתית. חוסאם הדגים שהמצאותיו בתחום אבחון רפואי (כמו האף האלקטרוני, פלסטר חכם ועוד) הם נגישים חברתית וכלכלית לכולם ומכאן תורמים למצוינות ושוויון חברתי וכלכלי. לדעתו כל חוקר ומהנדס נכון שיפעל בשליחות עקרונות אלו.
האחריות של המצליחים בכל תחומי החיים היא להקדיש זמן ואנרגיות חיוביות לחינוך בחברה למצוינות, לשוויון ולהשתתפות בקבלת החלטות. קישור להרצאה
השכלה גבוהה כסוכן שינוי להנגשת פיתוח הפריפריה לאוכלוסיה המגוונת של הצפון
בשאיר פאהום ג’יוסי – יו”ר משותף של יוזמת אברהם לקידום האוכלוסיה הערבית בישראל באמצעות עידוד של חיים משותפים ערבים ויהודים
אביגדור זוננשיין: למרות החשיבות של חיים משותפים עדיין שתי האוכלוסיות מנהלות חיים נפרדים, בתי ספר נפרדים (כולל בערים המעורבות). ברור שריחוק חברתי זה הוא חסם לשותפות ,מובילות חברתית ושילוב בתעסוקה. באקדמיה שבה יש סטודנטים משתי האוכלוסיות . יוזמת אברהם יזמה מחקר על איך נראים החיים המשותפים האוניברסיטאות ועד כמה זה תורם לשותפות ומוביליות חברתית וכלכלית.הממצאים של מחקר זה הם די עגומים: 1. המגעים ברמה האישית בין האוכלוסיות-מינימאליים, 2. התפישה והאוירה הם של “סכום אפס”; קיים פוטנציאל שיתוף שאינו ממומש אבל עבודה משותפת בפרויקטים משותפים בקורסים מהווה גורם חיובי. קישור להרצאה
קידמה חברתית וטכנולוגית בחברה מסורתית, סיפורה של מתפרה דרוזית
קנג’ קבלאן – מנכ”ל מפעל “מקט טקסטיל” בבית ג’אן
גיורא שלגי: קנג’ הציג סיפור פוקח עיניים על מתפרה משפחתית מסורתית שהוקמה לפני כ 40 שנה, אותה נטל על כתפיו בתקופה של משבר קיומי ו”המציא אותה מחדש” למתפרה חכמה הנשענת על הסבה מושכלת של תופרות וותיקות לסביבה דיגיטלית, מהפך של ציוד ייצור מודרני משולב בתהליכים משפרי פריון, ויכולת פיתוח מהירה שפרצה לשווקים עם צרכי ביגוד מיוחדים (דוגמת מדים מיוחדים שנדרשו בדחיפות כדי להגן על צוותים רפואיים בסביבה של קרינת ציוד רפואי). קישור להרצאה
יזמות קצת אחרת – לעודד את המתחרים בשביל עתיד טוב יותר
רים יונס – מייסדת ומנכ”לית אלפא אומגה בנצרת
גיורא שלגי: רים סיפקה לנו דוגמת מופת למנהיגות הנשענת על ערכים ועל מקצוענות שליוו את הקמתה של חברת אלפא-אומגה המפתחת מייצרת ומשווקת ציוד רפואי מתקדם בתחום הנוירוכירורגיה וציוד מעבדתי לחקר המוח.
רים העדיפה את נצרת מתוך מחויבות עמוקה לקהילה על פני חלופות עם אקוסיסטם יותר ידידותי – שיעור חשוב לכולנו ! קישור להרצאה
* מפאת כשל טכני, לצערנו, ההקלטות של יוסי ורדי ואסף ברימר אינן זמינות. אנו מתנצלים על כך.
תובנות למארגני כנס הצפון – מכללת אורט בראודה, אקדמית גליל מערבי ומוסד שמואל נאמן המבוססות על דברי המרצים בכנס:
- מומלץ לעודד מנהיגות יצירתית ואמיצה בכל הדרגים בפריפריה, שתשמש מודל חיקוי לאחרים. לשם כך מומלץ בין השאר לאתר ולתעד סיפורי הצלחה שיכולים לשמש מודלים לחיקוי, ולהפיק מהם לקחים ותובנות רוחביות ומשותפות, לצרכי לימוד והכוונת מדיניות עידוד חברות לחדשנות ושיפור פריון
- מומלץ לעודד ולסייע ליוזמות המקדמות תשתיות אנושיות וטכנולוגיות לשדרוג העסקים והתהליכים בפריפריה, כמו: המכון ליצור מתקדם ,עתידים ,מונא ועוד
- נכון שיעשו צעדים ומהלכים בתוכם לעידוד עבודה משותפת ,חיים משותפים והגברת ייצוג הערבים בסגל המרצים והחוקרים במוסדות אלו
- יש לעודד חשיבה ועשייה חינוכית ומחקרית לעידוד והעצמה של חלשים ומודרים בפריפריה
