“כשטוב לעובדים – טוב לארגון”

ראיון מיוחד עם גלית קופר, מנהלת משאבי אנוש החדשה של המכללה

שלום גלית, וברכות על כניסתך לתפקיד החשוב, ספרי קצת על עצמך

שלום ותודה על ההזדמנות. קודם כל אני אמא לאיתי, שי ותום, שלושת בני האהובים, נשואה ליוחי, וטרינר במקצועו, שמבלה את רוב ימיו ברפתות של עמק יזרעאל בטיפול בפרות וחיות משק אחרות. גדלתי בחיפה על הכרמל, ילדת ים, צופים וספורט, מה שהביא אותי ללימודים לתואר ראשון בחינוך גופני במכון וינגייט. בהמשך החיים עשיתי הסבה לעולמות הייעוץ הארגוני ולמדתי תואר שני באוניברסיטת חיפה בסוציולוגיה ארגונית. ב 25 השנים האחרונות אנחנו גרים בטבעון ויש מן הסתם גם כלב בתמונה. 

היכן עבדת לפני שהגעת למכללה?

כבר מגיל ההתבגרות הייתי מעורבת בהדרכה, בתנועת הנוער, בגרעין נח”ל, בצבא כמשקית חוו”יה (חינוך וידיעת הארץ) ובהמשך כמורה לספורט. התחלת הקשר שלי עם העולמות הארגוניים הייתה במכללה למנהל בחיפה, שם עבדתי כרכזת בית ספר להנדסאים ובהמשך – כאחראית שיווק ופרסום של המכללה, ורכזת משאבי אנוש. אחרי לימודי התואר השני ניצבתי בצומת דרכים: האם להיכנס שוב לארגון כשכירה, או לבחור בדרך עצמאית כיועצת ארגונית. בחרתי בדרך השנייה ובמשך מספר שנים ליוויתי ארגונים, מנהלים ועובדים בתהליכי שינוי ופיתוח. העברתי סדנאות בתחום השרות והמכירות, הטמעתי תהליכי פיתוח ארגוני, בניית צוותים, הנהלות ועוד. בתקופה זאת התגעגעתי מאד להיות חלק מארגון ובאופן די מקרי גויסתי על ידי חברה מהתחום- חברת “תקשוב” (Call Center) – כמנהלת הדרכה, להקמת מערך ההדרכה של נציגי השרות והמכירות באתר חדש של החברה בנצרת עילית. לימים החלפתי את מנהלת משאבי האנוש בתפקידה ומיד הבנתי ש”הגעתי אל הנחלה” – מצאתי את המקצוע והתחום המתאימים לי להמשך החיים.

מה מצא חן בעינייך בתחום הזה?

קסם לי מגוון התחומים שבהם עוסקים במשאבי אנוש, העבודה הצמודה עם האנשים, היכולת ליצור ולייצר פעילות ואינטראקציה בין-אישית ולהרגיש יום יום את ההשפעה שלי על הארגון והאנשים בו. מתקשוב המשכתי לחברת התקשורת נטוויז’ן בחיפה, כמנהלת משאבי אנוש של חטיבת הלקוחות הפרטיים. לימים התמזגה נטוויז’ן עם חברת סלקום, במיזוג מאתגר במיוחד, ומוניתי למנהלת משבי אנוש של חטיבת הטכנולוגיות -הנדסה ומערכות מידע, במטה החברה בנתניה. סלקום הייתה עבורי בית ספר מהרבה הבחינות, מקצועיות ואישיות. בעיקר למדתי איך מתנהל ארגון ששם בראש סדר העדיפויות שלו את האנשים שלו ומאמין ומתנהל בהתאם – שכשטוב לעובדים – טוב לארגון. אחרי פאוזה של שנתיים, שבהן ניסיתי לממש את כישרונותיי כמעצבת פנים – פנטזיה שלא מומשה עד אז, חזרתי לתחום משאבי האנוש וכמי שאוהבת שינויים ואתגרים – הפעם בחרתי לפנות למגזר הציבורי. הקמתי את תחום משאבי אנוש במועצה האזורית מנשה מהיסוד, נחשפתי לעולם שונה ממה שהכרתי בארגונים עסקיים פרטיים, למדתי המון ורכשתי עוד כלים לארגז הכלים המקצועי שלי.

 
גלית קופר, אמא לאיתי, שי ותום, ונשואה ליוחי, וטרינר במקצועו. המשפחה מתגוררת בטבעון. “האני מאמין” שלה הוא ש”הכל מתחיל ונגמר באנשים”. 

 מהו ה”אני מאמין” שלך בכל הקשור למשאבי אנוש?

פשוט מאד – הכל מתחיל ונגמר באנשים. ארגון לא קיים, ולא יכול להצליח, ולא משנה באיזה תחום, בלי האנשים שלו. הצלחת הארגון תלויה בטיב האנשים שלו וביחס שלו אליהם. חשובים האנשים המנהלים אותו, האנשים המניעים אותו, ולכן אני מאד מאמינה בטיפוח השדרה הניהולית, כי היא זו שמובילה ומטפחת את העובדים. ארגון שעובדיו חוברים אליו ואל החזון שלו, שהם מרגישים מחויבות, שהצלחתו חשובה להם – דינו כנראה להצליח. ארגון צריך להשכיל לבחור אנשים טובים ולשבץ אותם בתפקידים הנכונים. מערך משאבי האנוש צריך לתמוך במטרות האסטרטגיות של הארגון בכל הנוגע לתכנון ולגיוס כוח האדם, כך שיהיה איכותי ומתאים לארגון, הדרכתו, טיפוחו, גיבוש ועיצוב תרבות ארגונית חיובית ומקדמת, עידוד שיתופי פעולה בין יחידים וקבוצות בתוכו, פיתוח דרכי תקשורת פנים ארגונית, דאגה לפרט ועוד. אני מאמינה כי מנהל משאבי אנוש צריך להיות שותף בקבלת ההחלטות בארגון, כיוון שכל החלטה קשורה להיבטים הנוגעים לעובדים.

מדובר בתפקיד לא פשוט ולו רק בגלל העובדה שמנהל משאבי אנוש צריך לשמור על איזון מתמיד בין צורכי המערכת לצורכי האנשים שבה.

הוא חלק מהנהלת הארגון וכיחידת מטה מחלקת משאבי אנוש תומכת בהשגת היעדים באמצעות התווית מדיניות ותהליכים שיעמידו לרשות הארגון את הכישורים האנושיים הטובים ביותר, לצורך ביצוע המשימות ועמידה במטרות וביעדים שלו, ומצד שני כיחידת שרות היא נותנת טיפול ומענה לצורכי העובדים לאורך כל מחזור חיי העסקתם בארגון, החל מרגע קליטתם בארגון ועד הפרישה.  זאת הסיבה שעל מערך משאבי האנוש לפתח כלים לטיפול באדם כעובד ובעובד כאדם.

איך התרשמת מהמכללה ומעובדיה בתקופה הקצרה שאת עובדת בארגון? עד כמה חשוב לך להכיר את כולם ברמה האישית ומה הספקת עד כה? 

הגעתי למכללה בתקופה לא פשוטה, אחרי תקופת ארוכה של עבודה בצל הקורונה, המסדרונות שוממים, ללא סטודנטים, בשל הלימודים מרחוק, מצב הרוח הכללי מעט ירוד, צוות משאבי אנוש הוא חלקי בשל המצאות שתי רכזות שלנו בחופשת לידה. נאלצתי להיכנס לעניינים די מהר ולקחת את המושכות מתמי דגן, קודמתי בתפקיד, שהייתה כבר בסוף תפקידה בארגון. ערכתי פגישות אישיות עם רוב המנהלים הן מהסגל המנהלי והן מהסגל האקדמי, עם ראשי המחלקות השונות, עם חלק מבעלי התפקידים ועם חלק מעובדי המנהל והוועדים. בשל ריבוי התפקידים וארגונים שעברתי צברתי ניסיון ב”כניסה” לארגונים. השלב הראשון והחשוב בעיני הוא לפגוש ולהכיר כמה שיותר את האנשים המרכיבים את הארגון, בקבוצות וביחידים, מכל הדרגים ומכל התחומים, לשמוע, להקשיב, לשאול שאלות, לאבחן מה מניע אותם, מה התחושות שלהם כלפי הארגון, מה הם חושבים שטוב בו ומה צריך שיפור, מהם הדימויים שהם נותנים לארגון, מהם המוטיבים החוזרים בדיבורם, בקיצור, לצייר לי תמונה של התרבות הארגונית על כל היבטיה. רק אחרי אבחון והכרות עם המצב הקיים אפשר לגשת למלאכת בניית אסטרטגיית משאבי אנוש, הצבת יעדים ומטרות, בניית תוכנית עבודה וירידה לפרטים. ככלל פגשתי מגוון אנשים, איכותיים, ערכיים, ותיקים ברובם, שמרגישים שהמכללה היא בית שני עבורם, שמתרפקים על העבר ומצפים מאד להתחדשות וחזרה לשגרה. זיהיתי הנהלה שמוכנה להקשיב, פתוחה לחידושים ולרעיונות ורוצה להשקיע בהון האנושי שלה, בטוחה שיהיה לי גב ליוזמות ולפרויקטים בהמשך.

ושמעת גם הערות, רצון לשנות, בפרט בתקופה כה מאתגרת?

בוודאי. איתרתי נושאים שזקוקים לניעור, לריענון, לשינוי תפיסה וחשיבה מחודשת – בעיקר כי אני יודעת איך הדברים נעשים בארגונים אחרים ולאילו הישגים ושביעות רצון ניתן להגיע בזכותם. שמחתי לראות שיש לי אופק של עשייה ואיך להשפיע על מנת לשפר את ההצלחה ושביעות הרצון הכללית בארגון. העיסוק באנשים ועם אנשים הוא אין סופי, תמיד אפשר לשפר, לקדם, לפתח, לשנות ולעשות טוב יותר. לכל ארגון יש את התחומים שבהם הוא חזק יותר בניהול האנשים וחזק פחות ויכול להשתפר. התקופה אכן מאתגרת, איום הקורונה מרחף מעלינו ולראיה חזרנו בימים אלה לעבודה משולבת מהמכללה ומהבית. צריך למצוא כל הזמן את האיזון הנכון בין שמירה על הרציפות התפקודית של המכללה לבין שמירה על הבריאות ותחושת הביטחון של העובדים.

במה את שואפת להתרכז בשנה הקרובה? מהם הנושאים החשובים שתרצי לקדם למען העובדים ברמה המעשית וברמת האווירה?

במהלך תשפ”ב אמורים להתחלף מספר ראשי מחלקות אקדמיות, וזה אתגר בפני עצמו. יש לנו לא מעט תפקידים לאייש ואחד האתגרים הוא יצירת חיבורים בין הסגלים- מנהלי ואקדמי- לטובת העשייה המשותפת. יש מה לעשות בנושא הגברת תחושת המחוברות הארגונית והיד עוד נטויה. במהלך השנה הקרובה אני שואפת למקם את מחלקת משאבי אנוש והצוות בלב הארגון, כפונקציה נגישה, נותנת מענה, מייעצת, מלווה וזמינה הן לסגל המנהלי והן לסגל האקדמי. אני רוצה להנגיש את השירותים שהמחלקה יכולה ומעוניינת לתת לכלל העובדים, על ידי היכרות מעמיקה יותר ומתן יחס אישי ומענה לעובדים. אני מתכננת להתמקד בפיתוח ערוצי תקשורת פנים-ארגונית כמו מפגשי שולחן עגול, שיחות אישיות, פעילות רווחה משותפת ככל שיתאפשר, ויצירת חיבורים בין מחלקות, בין סגלים ובין מנהלים. אני עוד בשלב הכניסה והלימוד של הארגון וצרכיו מבחינתי והשנה הראשונה שלי תתרכז במיצוי שלב זה.

ולסיום, אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, מה תרצי לאחל לעובדים ולעצמך לקראת השנה החדשה? 

אני רוצה לאחל קודם כל בריאות לכלל העובדים וליקיריהם, שנוכל כולנו לחזור לשגרת חיים נורמלית, גם אם שונה במעט ממה שהייתה לנו טרם הקורונה, ואולי אף משופרת עם כמה תובנות. שנחזור לבלות ולטייל, לחגוג את החיים – כל אחד בדרכו ועל פי העדפותיו, שתסתיים תקופת חוסר הוודאות המאפיינת את השנה וחצי האחרונות ושנמשיך לצמוח, ליצור, ללמוד ולהצליח. ובעיקר – שנהנה מהיום-יום ומהעשייה המשותפת. לעצמי – אני מקווה להיטמע במכללה ולהרגיש משמעותית עבור הארגון והאנשים בו. חג שמח לכולם.