בחודש אוקטובר הקרוב ייפתח בבית החולים רמב”ם בחיפה המחזור השני של תוכנית “ביודיזיין ישראל” – תוכנית הכשרה יוקרתית ליזמות ולחדשנות רפואית, הפועלת במסגרת שיתוף פעולה בין הקריה הרפואית רמב”ם, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית והיחידה ללימודי המשך בטכניון. הארגונים הללו שמו להם למטרה להכשיר יזמים-מנהיגים בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה, ולהנביט מיזמים רפואיים אשר ישפיעו על איכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. התוכנית, היא יחידה מסוגה ופתוחה לסטודנטים בכל רחבי הארץ, אלא שקשה להתקבל אליה ומבחני המיון והקבלה מאתגרים.
ובכל זאת, סטודנט מהמכללה, שובל דוד, שלומד בשנה הרביעית במחלקה להנדסת תוכנה וזכה זה מכבר לתואר “מצטיין נשיא”, התקבל לתוכנית ובכך הוסיף למוניטין האקדמי הטוב של המכללה. ביקשנו להכיר אותו מקרוב והבנו שמדובר בסטודנט בעל אמביציות ויכולות מרשימות, שכבר עושה את צעדיו הראשונים בענקית ההייטק “אינטל”. תהינו איך בחור בן 29 הצליח לשלב את כל אלה ביחד וקיבלנו תשובות שמחזקות את האמרה הידועה: “אם תרצו אין זו אגדה”.
שובל דוד, הסטודנט הראשון מהמכללה שמשתתף בתוכנית
“על הקורס של ביודיזיין שמעתי מחבר וזה מיד משך אותי”, מספר שובל. השמות והמוסדות שמעורבים בקורס הם משמעותיים: אוניברסיטת סטנפורד, בית החולים רמב”ם והטכניון. ידעתי שלעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים כאלה זאת הזדמנות אמיתית להתפתחות מקצועית. קסם לי גם הרעיון שעומד מאחורי הקורס – יצירת סטארט-אפ בתחום הרפואי. פניתי למבחני הקבלה ולראיון ולשמחתי התקבלתי. לאחר מכן הבנתי שאני הסטודנט הראשון מהמכללה שהתקבל עד היום לתוכנית הזאת. אמנם זה ריגש אותי, אבל גם קצת הלחיץ, להיות שם סטודנט יחיד מהמכללה מבלי להכיר אף סטודנט אחר, אבל בסופו של דבר הכל הסתדר”
במה בעצם מדובר?
למעשה יוצרים בקורס כמה קבוצות הכוללות לפחות שני סטודנטים להנדסה, שני רופאים ועורך דין שמבין ברגולציה של התחום הרפואי. הקורס נמשך שני סמסטרים והוא מעניק 5 נקודות זכות אקדמיות, שלדעתי זה פחות מידי ביחס למה שנדרש ממני. הקורס כולל 20 שעות שבועיות, אבל בתקופת המבחנים באו לקראתנו ואפשרו לנו ללמוד למבחנים. במקרה שלי חלק גדול מהמפגשים היו בזום, ולא באופן פרונטלי ברמב”ם כפי שתוכנן. ככלל, מטרת הקורס היא לפתור בעיה בתחום רפואי כלשהו, ובעצם ליצור סטארט אפ. במהלך הקורס סיפקו לנו אמצעים ומנטורים בעלי ניסיון רב מאוד, שהובילו אותנו לקו הסיום, בשאיפה לבנות אבטיפוס שיבשיל בהמשך לכדי מוצר מסחרי. צוות שמעוניין לקדם את המוצר שלו לאחר הקורס מקבל עבורו מענק עידוד, כך שזה בהחלט מומלץ.
איזה פונקציות כללה הקבוצה שלך ואיך עבדה הדינמיקה ביניכם?
הצוות שלי כלל שלושה רופאים, עורכת דין ושלושה מהנדסים, ששניים מהם היו עדיין סטודנטים. לקח לנו קצת זמן להיפתח זה לזה, אבל בהמשך זה קרה והבנתי שזכיתי לעבוד עם אנשים מעולים וחדורי מטרה להצליח. כסטודנט להנדסת תוכנה, שלא מבין ברפואה, היה לי קשה בתחילה לעמוד בקצב של הרופאים, שהובילו מן הסתם את הצוות בשל הידע הרב שלהם, אבל דווקא כשדיברנו על העניין הזה חל מפנה: התברר שגם לאחרים יש קשיים בתחומים שונים, ובנקודה זו משכנו את הפרויקט ביחד ונתנו גב זה לזה. בהקשר זה המסקנה שלי והמלצתי למי שמתעניין בעבודת צוות זה תמיד להיות ‘שקוף’ – לא להסתיר אי ידע במשהו, זה טבעי לגמרי. בכלל, עד שמגיעים לעבודה על המוצר יש הרבה עבודת הכנה ולימוד הרקע: זיהוי הבעיה, איתור האוכלוסייה שסובלת ממנה, סיעור מוחות לגבי פתרונות אפשריים ועוד ועוד.
מהי הבעיה שעבורה חיפשתם פתרון?
חיפשנו פתרון לבעיה מאוד נפוצה ופשוטה לכאורה: לשפר את הביטחון של אנשים קשישים לקום מהכיסא בלי הפחד שייפלו וישברו עצם כלשהי. מתברר שהאוכלוסייה שחוששת מחבלה כזאת מונה מיליונים רבים, ואמנם גם בעיית הנפילות נפוצה. קשיש שנופל פעם אחת לאחר שקם מהכיסא יחשוש מאוד לעשות זאת פעם שנייה, והמטרה שלנו הייתה לחזק את הביטחון העצמי שלהם לעשות את הפעולה שעבור רוב האוכלוסייה היא טריוויאלית. שירטטנו סקיצות רבות ובסופו של דבר גיבשנו רעיון ליצירת מושב מתקפל שיעזור לקשיש לקום ולשבת בצורה בטוחה על ידי שימוש בידיים שלו. לאחר שיצרנו מוצר ראשוני הלכתי לראיין קשישים בבתי אבות במטרה לקבל מהם פידבק וכל התשובות שקיבלתי הובילו למסקנה אחת – הם צריכים את זה ומהר! בשלב הבא בחנו את הרגולציה שקשורה בפיתוח המוצר בחברת סטארטאפ, וכאן קיבלנו סיוע רב מהמנטורים שכיוונו אותנו לאנשים הנכונים בתחום.
יונה וייסברוך, מנהל תוכנית Stanford Biodesign בישראל
אז מהם התובנות שלך לאחר שסיימת את הקורס?
מצד אחד אני ממליץ לכל אחד לקחת אותו, כי הוא מאוד מקדם ומפתח בפן המקצועי והאישי. זה מטורף ונפלא לעבוד עם קבוצת אנשים כל כך מגוונת שיוצרת בעבודת צוות מוצר נדרש – אין ספק שזה נקודה חשובה ברזומה. מצד שני, זה קורס תובעני ולא פשוט כלל, שלדעתי צריך לתת בגינו לפחות 6 נקודות זכות אקדמיות, כמו בטכניון. ייתכן שגם מצד המארגנים יש מקום לשיפור ולייעול, כי כדי לשמר מוטיבציה גבוהה והשתתפות פעילה לכל אורך השנה עד לקו הסיום צריך לארגן אחרת את השעות. חשוב לי לציין שזאת השנה הראשונה שהתוכנית מתבצעת בארץ ואני משוכנע שתהיינה תובנות למובילי התוכנית בארץ, כיצד להתאים אותה טוב יותר לסטודנט הישראלי, שיש לו במקביל מבחנים ועומס לימודי רב בקורסי החובה שלו. הקורס דרש ממני בין 25-30 שעות שבועיות וזה מה שגרם לי לא למשוך במלוא העוצמה עד הסוף, כפי שקיוויתי, ואני מצר על כך.
אז היום אתה שם את כל יהבך בחברת אינטל?
בהחלט. לעבוד באינטל היה היעד המרכזי שלי ולשמחתי כבר בשנה השלישית השתלבתי בחברה במשרת סטודנט. לשמחתי, אחרי סדרת ראיונות שעשו לי בחברה התקבלתי לעבודה והצלחתי להגשים את המטרה שלי. כבר כמעט שנתיים שאני עובד בחברה ובכל יום אני מבין עד כמה ארגז הכלים שאיתו יצאתי מהלימודים הוא רלוונטי. כל מה שלימדו אותי מיושם הלכה למעשה בעבודה שלי ועל כך אני מודה.
ולסיום, עוד כמה מילים על התוכנית, למי מהסטודנטים שמעוניין להירשם אליה. “ביודיזיין ישראל היא תוכנית הכשרה ליזמות ולחדשנות רפואית, הפועלת במסגרת שיתוף פעולה בין הקריה הרפואית רמב”ם, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית והיחידה ללימודי המשך בטכניון”, אומר יונה וייסברוך, מנהל תוכנית Biodesign בישראל. “הארגונים שמו להם למטרה להכשיר יזמים מנהיגים בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה, ולהנביט מיזמים רפואיים אשר יובילו לאימפקט על איכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. הקורס הבא יחל באוקטובר הקרוב, ויימשך לאורך שנה אקדמית מלאה; המפגשים יתקיימו בשעות אחה”צ-ערב כדי להתאים למועמדים במשרה מלאה. במהלך השנה יעברו המשתתפים את התהליך המלא של יזם בתחום הבריאות – החל מזיהוי הצורך ועד לפיתוח אב-טיפוס לפתרון, דרך סוגיות רגולציה, תכנית עסקית, שיווק, קניין רוחני ועוד. את הקורס יובילו צוות רופאים, שהוכשרו ב Stanford Biodesign לצד מרצים ומנטורים מובילים מן התעשייה, בשילוב הרצאות של הצוות מסטנפורד”.