נוהל שמירה על זכויות יוצרים

 מס' נוהל: מנ-002-א- 13

מהדורה: 01

מנהלי

סטאטוס: אושר

תאריך: 19 יוני 2013

נוהל שמירה על זכות יוצרים

שם הכותב: יצחק רמות

עמוד 4 מתוך 4

פעילות

מס'

הפעילות

מועד אחרון

לביצוע

אחראי ביצוע

מסמכים

1.

החלטת מרצה

על פי צרכי המרצה

המרצה

לא ישים (החלטה אישית)

2.

הגשת בקשה

ע"י המרצה לאחראי פיקוח זכות יוצרים

תוך יומיים לאחר העברת הבקשה לאישור, כולל החלטה אם יש צורך בהמשך תהליך

אחראי פיקוח זכות יוצרים

טופס "הצהרת/אישור שמירה על זכות יוצרים" – אישור או דחיה או דחיפת המסמך לועדת זכות יוצרים.

3.

הגשת בקשה

ע"י המרצה לוועדת זכות יוצרים

שבוע או שבוע לפני מועד תחילת אירוע המצריך שימוש ביצירה – המוקדם ביניהם.

יו"ר וועדת זכות יוצרים

טופס "הצהרת/אישור שמירה על זכות יוצרים" – אישור או דחיה.

4.

העברת מסמך ההצהרה/האישור לספריה לצורך תיוק

תוך יומיים

המרצה

לא ישים

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.

בחוק זה –

"זכות יוצרים" – כמשמעותה בסעיף 11;

"זכות מוסרית" – כמשמעותה בסעיף 46;

"טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;

"יצירה אדריכלית" – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור;

"יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;

"יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

"יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי מספר יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;

"יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;

"יצירת פיסול" – לרבות תבנית או מודל של פסל;

"יצירת צילום" – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית;

"יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית;

"לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

"מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין;

"עותק מפר" – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה:

(1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1);

(2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר;

"פרסום", של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית;

"תוכנת מחשב" – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת;

"תקליט" – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;

"השר" – שר המשפטים.

מקום הפרסום לראשונה

2.

בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:

(1) יצירה שפורסמה במספר מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית;

(2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים

ייחוד הוראות החוק

3.

לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.

היצירות שבהן יש זכות יוצרים

4.

(א)      זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1)       יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2)       תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

(ב)       לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

היקף זכות היוצרים ביצירה

5.

זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטויים תחול זכות היוצרים:

(1)       רעיון;

(2)       תהליך ושיטת ביצוע;

(3)       מושג מתמטי;

(4)       עובדה או נתון;

(5)       חדשות היום.

פרסומים רשמיים

6.

על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.

מדגמים

7.

על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים[1], אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי.

זיקה לישראל

8.

(א)      זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)(1), בהתקיים אחד מאלה:

(1)       היצירה פורסמה לראשונה בישראל;

(2)       בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

(ב)       בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים –

(1)       ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל;

(2)       ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל.

(ג)         זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11(1), (5) ו-(7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל.

זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית

9.

נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם.

שמירה על הדדיות

10.

מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף.

פרק ג': מהות זכות היוצרים

זכות יוצרים מהי

11.

זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1)       העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

(2)       פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3)       ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4)       שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5)       העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

(6)       עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7)       השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

העתקה

12.

העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות –

(1)       אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר;

(2)       עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית;

(3)       עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית;

(4)       העתקה ארעית של היצירה.

ביצוע פומבי

13.

ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר.

שידור

14.

שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור.

העמדה לרשות הציבור

15.

העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.

עשיית יצירה נגזרת

16.

עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.

 השכרה

17.

(א)      השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

(ב)       לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם.

פרק ד': שימושים מותרים

שימושים מותרים

18.

על אף הוראות סעיף 11, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות בסעיף 32 – בתמורה ובהתאם להוראות אותו סעיף.

שימוש הוגן

19.

(א)      שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

(ב)       לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:

(1)       מטרת השימוש ואופיו;

(2)       אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)       היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)       השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

(ג)       השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן.

שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים

20.

שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור.

העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור

21.

(א)      העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה.

(ב)       הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א–2000[2].

שימוש אגבי ביצירה

22.

שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי.

שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי

23.

שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.

העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה

24.

(א)      העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.

(ב)       העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.

(ג)       העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך:

(1)       שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת;

(2)       בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן;

(3)       השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.

(ד)       הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן:

(1)       המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג);

(2)       המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב.

(ה)      בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו.

הקלטה לצורכי שידור

25.

(א)      הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד.

(ב)       מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור.

(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת –

(1)       למטרות ארכיון;

(2)       לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן.

העתקה זמנית

26.

העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו.

יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר

27.

עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.

שיקום והקמה מחדש של בניינים

28.

שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר:

(1)       היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם;

(2)       השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו.

ביצוע פומבי במוסדות חינוך

29.

ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך.

שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים

30.

(א)      העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים:

(1)       שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה;

(2)       החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש;

(3)       החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש.

(ב)       העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה.

(ג)       העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה.

תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים

31.

השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות סעיפים 29 ו-30, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם.

ייצור תקליטים תמורת תמלוגים

32.

(א)      על אף הוראות סעיף 11, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים:

(1)       היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם);

(2)       היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם;

(3)       עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים;

(4)       עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט;

(5)       ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית.

(ב)     השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)       דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3);

(2)       שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4).

(ג)      בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם.

פרק ה': בעלות בזכות יוצרים

הבעלים הראשון של זכות היוצרים

33.

בכפוף להוראות פרק זה –

(1)       היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;

(2)       המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.

יצירה שנוצרה בידי עובד

34.

מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

יצירה מוזמנת

35.

(א)      ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

(ב)     ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

בעלות המדינה ביצירה

36.

המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.

העברת זכות יוצרים והענקת רישיון

37.

(א)      זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

(ב)       העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

(ג)       חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

(ד)       בסעיף זה, "רישיון ייחודי" – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור.

פרק ו': תקופת זכות היוצרים

תקופת זכות יוצרים

38.

זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.

תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת

39.

זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.

תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם

40.

לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.

תקופת זכות יוצרים בתקליט

41.

זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.

תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה

42.

זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.

סיום תקופת זכות יוצרים

43.

תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.

תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא

44.

(א)      תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:

(1)       יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);

(2)       יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.

(ב)       בסעיף זה –

 "ארץ המוצא", של יצירה –

(1)       ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;

(2)       ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, במספר מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;

(3)       ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;

(4)       ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –

(א)      ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;

(ב)       ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;

"יצירה" – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);

"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה שנקבע לגביה צו לפי הוראות
סעיף 9.

פרק ז': זכות מוסרית

הזכות המוסרית – זכות אישית

45.

(א)      ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

(ב)       הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

זכות מוסרית מהי

46.

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1)       כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2)       כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

פרק ח': הפרה ותרופות

הפרת זכות יוצרים

47.

העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'.

הפרה עקיפה של זכות יוצרים

48.

העושה אחת הפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:

(1)       מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)       החזקה למטרה עסקית;

(3)       הפצה בהיקף מסחרי;

(4)       הצגה לציבור בדרך מסחרית;

(5)       ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס[3].

ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי

49.

המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון.

הפרת זכות מוסרית

50.

(א)      העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה.

(ב)       על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2) אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין.

(ג)       לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין היתר, באלה:

(1)       אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;

(2)       אופי הפעולה ומטרתה;

(3)       יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;

(4)       המקובל בענף;

(5)       הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

הפרה עקיפה של זכות מוסרית

51.

העושה אחת הפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2), למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור:

(1)       מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)       החזקה למטרה עסקית;

(3)       הפצה בהיקף מסחרי;

(4)       הצגה לציבור בדרך מסחרית.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית

52.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש][4], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים

53.

בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.

תובענה בשל הפרת זכות יוצרים

54.

(א)     תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון.

(ב)       תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית

55.

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח.

פיצויים ללא הוכחת נזק

56.

(א)      הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב)       בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין היתר, שיקולים אלה:

(1)       היקף ההפרה;

(2)       משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)       חומרת ההפרה;

(4)       הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)       הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6)       מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7)       טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8)       תום לבו של הנתבע.

(ג)       לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

(ד)       השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

דין וחשבון

57.

בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה.

מפר תמים

58.

הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר

59.

הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבנייה או לצו הריסה.

טיפול בעותקים מפרים

60.

(א)      בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט להורות על –

(1)       השמדת עותקים מפרים או עשיית כל פעולה אחרת בהם;

(2)       העברת הבעלות בעותקים המפרים לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום, כפי שיקבע.

(ב)       בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה.

(ג)       הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח–1968[5], ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו.

פרק ט': עונשין

עבירות

61.

(א)      לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ב)       לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ג)       לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.

(ד)       לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.

(ה)      לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ו)       לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).

עונשין

62.

(א)      העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[6] (להלן – חוק העונשין):

(1)       עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;

(2)       מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ב)       העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)       עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;

(2)       מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;

(3)       מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ג)       המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)       נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

אחריות נושא משרה בתאגיד

63.

(א)      נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)       נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

(ג)       בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק י': הוראות שונות

חזקות

64.

החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:

(1)       מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;

(2)       לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;

(3)       מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה.

עיכוב בידי המכס

65.

(א)      בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

(ב)       ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה:

(1)       דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים;

(2)       קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים.

(ג)       בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו:

(1)       מספר החבילות העומדות להתקבל;

(2)       ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים;

(3)       היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל.

(ד)       בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס.

(ה)      הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

(ו)       בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

תחולה על המדינה

66.

חוק זה יחול גם על המדינה.

ביצוע ותקנות

67.

(א)      השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב)       תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב) ו-31 יותקנו בהסכמת אלה:

(1)       לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך;

(2)       לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה–1975[7], ושר החינוך;

(3)       לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו–1955[8].

(ג)       תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.        

פרק י"א: תיקונים עקיפים

ביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)

68.

דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924[9] – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911[10], לא יחול עוד בישראל.

תיקון פקודת זכות יוצרים

[מס' 9]

69.

בפקודת זכות יוצרים[11], סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים.

תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים

[מס' 8]

70.

בפקודת הפטנטים והמדגמים[12] –

(1)       בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(2)       בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם";

(3)       בסעיף 33 –

(א)      בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(ב)       בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם";

(4)       בסעיף 35 –

(א)      בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(ב)       בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם";

(5)       בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(6)       בסעיף 43 –

(א)      בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם";

(ב)       בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(7)       בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם";

(8)       בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם".

תיקון פקודת המכס

[מס' 23]

71.

בפקודת המכס[13], בסעיף 200א(א) –

(1)       ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007[14] (להלן – חוק זכות יוצרים)";

(2)       בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים";

(3)       בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי

[מס' 54]

72.

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982[15], בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–¹⁴2007".

תיקון חוק בתי המשפט

[מס' 46]

73.

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984[16], בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:

"(א)    חוק זכות יוצרים, התשס"ח–¹⁴2007;".

תיקון חוק איסור הלבנת הון

[מס' 7]

74.

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000[17], בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח–¹⁴2007".

תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה

[מס' 1]

75.

בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003[18], בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–¹⁴2007".

תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת

[מס' 2]

76.

בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד–2003[19], בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח–¹⁴2007".

פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה

77.

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

תחולה והוראות מעבר

78.

(א)      הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י).

(ב)       זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9.

(ג)       על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.

(ד)       עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה.

(ה)      הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ו)       הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ז)       הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ח)      זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000).

(ט)      לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.

(י)       לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

אהוד אולמרט

ראש הממשלה

דניאל פרידמן

שר המשפטים

שמעון פרס

נשיא המדינה

דליה איציק

יושבת ראש הכנסת