יו”ר המושב: ד”ר חוסיין נסראלדין, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
תעשיה 4.0 בגובה העיניים – צו השעה מחייב התקדמות
גב’ מירב גרוסמן
מנכ”לית המכון לייצור מתקדם
מהנדסת מערכות מידע בוגרת הטכניון, בעלת תואר שני במנהל עסקים בהתמחות בניהול טכנולוגיות מידע, מוסמכת להובלת טרנספורמציה דיגיטלית – BDO וכן I4MC. מעל עשרים שנות ניסיון ניהולי בכיר בתעשייה בחברות כגון פניציה ודגניה סילקון. יועצת בתחומי דיגיטיזציה ושרשראות אספקה. בשנתיים האחרונות מנהלת את המכון לייצור מתקדם.
תקציר ההרצאה
תחום התעשייה המתקדמת מעסיק ארגונים רבים. בהרצאה זו נציג תובנות ממבט-על שמתבססות על מודל בשלות 4.0 ומפת הדרכים שבוצעו במעל 340 ארגונים. נשתף במסקנות שלמדנו במיוחד לאור המשבר הלאומי ונציג דרכי פעולה אפשריות שנקטנו בהן לארגונים בתקופה קשה זו. כמו כן נציג את מרכז ההדגמה החדש בכרמיאל, הפעילויות המתקיימות בו וגישתו לקידום החדשנות במפעלים יצרניים.
בטחון מזון ישראל
מר שגיא שויפלד
סמנכ”ל חטיבת שרשרת אספקה, תנובה
שגיא בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת בראודה ובעל תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות, עם התמחות במימון. בעל הכשרות נוספות בתחום הרכש, ניהול מו”מ למנהלים, ניהול רכש אסטרטגי, עמילות מכס ושילוח בין לאומי Lean black belt. כיום סמנכ”ל חטיבת שרשרת אספקה בתנובה, המונה מעל 2,000 עובדים ומכהן כיו”ר שולחנות עגולים של בכירי השרשרת, מטעם הפורום הישראלי לניהול שרשרת האספקה. בעברו כיהן כסמנכ”ל שרשרת אספקה ותפעול בחברת Eden springs, לפני כן היה מנהל שרשרת אספקה גלובאלי ומנהל מפעל עמיעד מערכות מים, התחיל את דרכו בחברת אביב ייעוץ.
תקציר ההרצאה
תנובה היא קבוצת המזון הגדולה בישראל, אשר נוסדה בשנת 1926, לפני כמעט 100 שנה, ומונה כיום כ-6,000 עובדים, בכ-30 אתרים הפרושים ברחבי ישראל, לרבות מחלבות ומרכזים לוגיסטיים. לתנובה מערך ההפצה הגדול בישראל של מוצרים מצוננים וקפואים, הכולל מגוון רחב של מוצרי חלב, בשר, ביצים, דגים, ירקות קפואים, בצקים ומזון קפוא ומצונן.החקלאות והפריפריה הם חלק בלתי נפרד ממהותה של תנובה ו-80% מחומרי הגלם שלה מיוצרים בישראל על ידי החקלאים הישראלים וכ-4,500 מעובדי החברה הינם תושבי הפריפריה, תנובה היא אחת המעסיקות הגדולות במשק. המפעל הצפוני ביותר בישראל הוא ‘מאמא עוף’ של תנובה, בקרית שמונה, והדרומי ביותר נמצא באילת. תנובה נושאת על כתפיה אחריות גדולה כחברת המזון הלאומית לשמור על ביטחון המזון של החברה הישראלית. הנושא בלט במיוחד במלחמת חרבות ברזל כשמערכי הייצור, הליקוט וההפצה של החברה פעלו תחת אש כדי להבטיח את אספקת המזון הרציפה למשק הישראלי. בהרצאתו יציג שגיא שויפלד את הפעילות הייחודית של החברה ואיך נערכים לאירוע בסדר גודל כזה וגם ירחיב על האחריות שלנו כמנהלים בתעשייה כל אחד בתחומו לטובת החברה הישראלית כולה.
הטמעת פתרונות טכנולוגיים כגשר לצליחת סביבה עסקית במשבר
מר אתגר מרקוס
מנהל חדשנות בתפעול, חברת KLA
אתגר מרקוס החל את הקריירה בשירות צבאי ארוך בתפקידי הנדסה וניהול מחקר ופיתוח בתעשיית התעופה. לאחר מכן ביצע מגוון תפקידי ניהול פיתוח בארגונים גלובאליים ומקומיים בתעשיית ההייטק. בנוסף, היה מייסד-שותף ו- COO בחברת סטארטאפ בתחום האופטיקה. אתגר הינו בוגר 3 תארים אקדמיים מהטכניון: תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל, תואר שני בהנדסה ביו-רפואית ותואר שני נוסף במנהל עסקים.
משמש כיום כמנהל תחום החדשנות בארגון התפעול של חברת KLA (מגדל העמק).
תקציר ההרצאה
חברת KLA, כמו שאר החברות בתעשיית ההייטק, נמצאת בשוק שבו שרשראות האספקה מאוד מורכבות עם תלות גדולה בספקים רבים. מטבע הדברים, פוקדים אותנו גם מצבי משבר שבהם נוצר תמיד דחף לבחון פתרונות שבימים כתיקונם לא היינו ממהרים או מתאמצים לבחון. זאת ההזדמנות שבמשבר. חדשנות טכנולוגית יכולה לספק במצבים כאלה פתרונות בתקופות כאלה ואף לימים שאחרי. מציאות רבודה היא דוגמה לטכנולוגיה שכזו. בתקופת הקורונה, שרשראות אספקה גלובליות נתקעו ונוצרו צווארי בקבוק שונים. בתעשייה כמו שלנו, טכנולוגיה זו היוותה פתרון אולטימטיבי עבור מצב שבו אי אפשר לנסוע ללקוחות. נכון, הטכנולוגיה הייתה קיימת שנים לפני המשבר אבל בפועל היא לא מימשה את הפוטנציאל שלה ב-KLA, הלכה למעשה עד לאותו משבר שפקד את כולנו. שימוש במוצרים שונים שקשורים לטכנולוגיה זו אפשר לנו לתת שירות ומענה לדרישות הלקוחות על אף הריחוק הגיאוגרפי. יתרה מכך, בדיעבד התברר שהיכולת שפותחה באותו משבר התווספה למגוון היכולות של KLA והיה שימוש בה גם לאחר המשבר לדוגמה, בהדרכה של עובדים חדשים. גם לאחרונה, בתקופת המלחמה שבה גויסו בצוו 8 עובדים רבים בחברה, היכולת הזו היוותה רשת ביטחון למתן שירות ללקוחות למרות ועל אף כמות העובדים החסרה. לא מן הנמנע שנראה בעתיד הפשעה חזקה של טכנולוגיה זו גם על פרופיל הגיוס של עובדים שכן על מנת לתפעל אותה צריך לעמוד בדרישות מסוימות. בראיה גלובלית, שימו נרחב בטכנולוגיה זו יאפשר הקטנת האימפקט על הסביבה שכן נסיעות רבות יכולות להיחסך ובכך תהיה תרומה מבחינת איכות הסביבה.
שילוב שיטות תכנון מתקדמות עם טכנולוגיות ייצור חדשניות
מר ברוניסלב בגרייסר
מנהל טכני, ישקר
מהנדס מכונות ותואר שני בהנדסת מערכת. נשוי, אב ל-3 ילדים. תפקידו בחברת ישקר כולל אחריות על תכנון השקת מוצרים חדשים, הנחייה ויעוץ להנהלת המוצר ולמחלקות הנדסה ופיתוח של החברה. הובלת פרויקטים הנדסיים ושיווקיים. כתיבת ספרות טכנית. העברת סמינרים טכניים ושיווקיים. בנוסף לעבודתו בישקר הינו מרצה במכללה האקדמית להנדסה בראודה במחלקה להנדסת מכונות.
תקציר ההרצאה
שילוב שיטות תכנון מתקדמות עם טכנולוגיות ייצור חדשניות יכול להביא לשיפורים משמעותיים במוצר אשר מתבטאים בשיפור ביצועים והגברת התאמה לדרישות השוק. בשנים האחרונות התפתח תחום של הדפסה תלת מימדית אשר מאפשר ייצור מוצרים בעלי גיאומטריה מורכבת. האופטימיזציה טופולוגית הינה שיטת תכנון מתקדמת המאפשרת למדל חלקים בעלי מבנה מורכב שמקנה להם עמידות ויעילות מירבית. חברת ישקר הינה חברה מובילה בתכנון וייצור כלים לעיבוד שבבי והיא דוגמא מצוינת ליישום שיטות תכנון מתקדמות עם טכנולוגיות ייצור חדשניות. בהרצאה נדגיש דוגמאות מעשיות של פרויקטים שבוצעו על ידי חברת ישקר המציגים יתרונות גדולים של שימוש בטכנולוגיות אלו.
