נשים לתעשייה: חמש סטודנטיות זכו במלגות לימודים ע”ש ינק לבקוביץ

משפחת אלישיב ממרכז הארץ העניקה לחמש סטודנטיות מהמכללה מלגות בסך של 10,000 ש”ח כל אחת על מנת לאפשר להן להשלים את לימודיהן לתואר אקדמי בהנדסה. בטקס חגיגי, שהתקיים במכללה במעמד המנכ”ל , מר אחיאב גולן, ודקנית הסטודנטים, ד”ר תמר גדריך, העניקה נציגת המשפחה, גב’ אילנה אלישיב, את המלגות על שם אביה ז”ל, ניצול השואה ינק לבקוביץ’ , לסטודנטיות הנרגשות.

צפו בכתבת וידאו ובראיונות עם נציגת המשפחה והסטודנטיות שקיבלו את המלגות:

הסטודנטיות, כולן מהמחלקות להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, או מהנדסת מכונות, הודו למשפחה על התרומה הנדיבה, שבלעדיה, לטענתן, לא היו מצליחות לעמוד בשכר הלימוד ולצלוח את הדרך אל התואר. מי שייצגה אותן בנאום מרגש היתה נוי נחמני, סטודנטית להנדסת מכונות, שסיפרה את סיפורה האישי.

מימין לשמאל: הסטודנטיות עדי אוחיון ונוי מאירי; גב’ אילנה ומר יצחק אלישיב, תורמי המלגות; מר אחיאב גולן, מנכ”ל המכללה; הסטודנטית נטליה מקרוב; ד”ר תמר גדריך, דקנית הסטודנטים; הסטודנטית נוי נחמני; גב’ אתי שפרברג, מנהלת היח’ למעורבות חברתית; הסטודנטית רגינה לאין

“הגעתי מקרית שמונה, אמא שלי לא עובדת ואבא שלי עובד במפעל ‘עוף הגליל'”. סיפרה נחמני. “במקום שממנו הגעתי אין מודעות גבוהה לחשיבות הלימודים האקדמיים, ובפרט לא ללימודי הנדסה, אבל אני ידעתי מגיל צעיר שאלך לכיוון הזה. הבחירה ללמוד הנדסת מכונות היתה טבעית עבורי, למרות הסטראוטיפ הגברי שיש לתחום. אני מאוד שלמה עם הבחירה שעשיתי ומקווה להשתלב בעתיד בתעשייה וליישם הלכה למעשה את מה שלמדתי. אני גם מאמינה שדווקא לנשים יש ערך מוסף בהיותן רב גוניות ובעלות יכולת ארגון גבוהה. עד היום מימנתי לבד את לימודיי כי להוריי אין אפשרות לתמוך בי ולכן המלגה תעזור לי מאוד. התרומה הזאת נותנת לנו מוטיבציה אדירה לסיים את התואר בהצלחה ולהיות מהנדסות”.

לדברי אילנה אלישיב, משפחתה רואה חשיבות רבה במתן המלגות הללו דווקא לסטודנטיות מהפריפריה להנצחת זכרו של אביה, ינק לבקוביץ ז”ל, שגם הוא התחיל את דרכו ממצב קיומי נחות, ובכל זאת הצליח להתגבר על הקשיים ולהיות מחלוצי תעשיית החשמל בישראל.

“אבי נולד בפולין, למשפחה שכללה ארבע נפשות”, מספרת אילנה. ” הוריו, שהיו בעלי מספרה, ואחיו, שהיה תלמיד מצטיין, ניספו בטרבלינקה ורק הוא שרד. הוא היה ילד סקרן ובעל תפיסה מהירה וייחודית, אבל בגלל המלחמה למד בבית ספר עד גיל עשר וחצי בלבד, ובמקום ללמוד התחיל לעבוד במפעלים שבהם למד את תהליכי הייצור. אחרי המלחמה השלים בעצמו ידע בפיזיקה, מתמטיקה וכימיה, עלה ארצה ויחד עם אמי היה ממייסדי קיבוץ מגידו. בהמשך עזבו הוריי לבית הספר החקלאי ‘מקווה ישראל’, שם עבד כחשמלאי . כעבור כמה שנים, אחרי שהפך לחשמלאי מוסמך, החליט להקים עם חברו, יורק יואל צוקר, גם הוא ניצול שואה, עסק קטן וצנוע ברחוב סלמה בת”א. העסק ביצע עבודות חשמל עבור בתי המלאכה בסביבה, אבל בתוך כמה שנים הפך לחברת ‘טלמניע’, שצמחה והחלה לייצר ולהתקין לוחות חשמל במפעלים ובמתקנים שונים של מערכת הביטחון הישראלית. בשיאה הקימה החברה תחנות כח במדינות רבות ברחבי העולם, בעיקר ביבשת אמריקה ואפריקה”.

לדברי אילנה, בגלל שתחומי החשמל והמכונות היו יקרים ללבו של אביה, היתה זאת בחירה טבעית להעניק את המלגות לסטודנטיות שלומדות דווקא אותם: “תחום קידום נשים הוא ‘הבייבי’ שלי”, היא אומרת. “ואם הן מגיעות מהפריפרייה אז על אחת כמה וכמה. אני מקווה שהן יסיימו את לימודיהן בהצלחה, ישתלבו בתעשייה ושסיפורו של אבא שלי ייתן להן השראה”.

ואלה הן מקבלי המלגות: רגינה לאין ועדי אוחיון מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה; נוי נחמני, נוי מאירי ונטליה מקרוב מהנדסת מכונות. מנכ”ל המכללה, מר אחיאב גולן, הודה לאילנה וליתר בני משפחת אלישיב שהגיעו להעניק את המלגות לסטודנטיות. “אני מעריך מאוד את היעד שהמשפחה בחרה להענקת המלגות, יעד מגדרי חשוב”, אמר גולן. “אני מאמין מאוד בהעצמה נשית ואילו היו לנו 20 אחוז יותר נשים במוסדות השלטון ובתעשייה היינו נראים אחרת לגמרי”.

גם ד”ר תמר גדריך, דקנית הסטודנטים, שהמלגה ניתנת באמצעותה, הביעה את תודתה לבני משפחת אלישיב. “ראיתי את ההתרגשות הן של בני המשפחה והן של הסטודנטיות עצמן, שנבחרו בקפידה לאחר שהשתכנענו שלהן המלגה מגיעה יותר מכל. אני מקווה שהסיוע הזה יצדיק את עצמו ושגם בשנה הבאה נזכה למעמד מרגש כמו זה, כשחמש סטודנטיות אחרות יקבלו את המלגה המיוחלת”.