הנדסה אזרחית: לבנות, לסלול ולהגיע רחוק

 נפתחה תוכנית חדשה להכשרת מהנדסים אזרחיים, במטרה לצמצם את הביקוש הגואה להעסקתם

ד”ר רים זיבק-שיני, מרצה בתוכנית להנדסה אזרחית

על רקע המחסור ההולך וגדל במהנדסים אזרחיים, פותחת בראודה – המכללה האקדמית להנדסה בכרמיאל – תוכנית לימודים חדשה, שאורכה 4 שנים, המקנה לבוגריה תואר ראשון (.B.Sc) בהנדסה אזרחית. התוכנית קיבלה את ברכת הדרך מהמועצה להשכלה גבוהה והיא כבר פתוחה לרישום. 

קמפוס המכללה האקדמית להנדסה בראודה, שבו יוכשרו מהשנה מהנדסים אזרחיים

בשנים האחרונות נהנית ישראל, שזה עתה חגגה 74 שנים להיווסדה, מצמיחה כלכלית ומגידול מהיר של האוכלוסייה. אלא שמתברר כי קצב פיתוח התשתיות אינו תואם את קצב הצמיחה ועל פי דו”ח של הצוות הבין משרדי בנושא (לשנת 2020), נמצא שקיים פער עצום בין מספר המהנדסים האזרחיים הדרושים לענף התשתיות, לבין מספרם בפועל.

“המהנדסים האזרחיים הם ליבת כוח האדם ההנדסי הדרוש לפיתוח של פרויקטי תשתיות”, אומרת  ד”ר רים זיבק-שיני, מי שתוביל את תחום “ניהול הבנייה” בתוכנית החדשה של בראודה. “במדינה קטנה כשלנו, הסובלת מצפיפות אוכלוסין הולכת וגדלה, יש צורך בבנייה לגובה ובפיתוח תשתיות, הכולל גם תשתיות תת קרקעיות,  הוספת והרחבת כבישים, שדרוג מחלפים ופיתוח תשתיות לרכבת. כיום ישנו מחסור שנע בין 4,000-5,000 מהנדסים אזרחיים. המחסור הזה צפוי אף לגדול בשנים הקרובות ובכך לגרום לחוסר יכולת להוציא לפועל השקעות בבינוי ובתשתיות, בסדר גודל של כ-20–32 מיליארד שקלים”.

תוכנית הלימודים החדשה תכשיר מהנדסים אזרחיים איכותיים, שיוכלו להשתלב בעבודה בפריפריה, שכה זקוקה להם, בעיקר בשל הפיתוח המואץ שצפוי בה בשנים הקרובות. “התוכנית תענה לצרכי השוק”, מדגישה ד”ר זיבק-שיני. “התחום עבר מתיחת פנים, הותאם לעידן הקידמה, כך שתוכנית הלימודים תכשיר את בוגריה לא רק לחישובים סטטיים ודינמיים של מבנים רגולריים, אלא גם לתכנון ומידול תלת-ממדי של מבנים מסובכים מבחינה ארכיטקטונית וגם לניהול פרויקטים ושיתוף מידע בין צוותים שונים בפרויקט, באופן דיגיטלי וחכם. התחום הופך בשנים האחרונות ליותר הייטקי, והוא משלב בנייה ירוקה וטכנולוגיות בנייה וניהול מתקדמות. הסטודנטים של בראודה ילמדו קורסים אקדמיים , אשר כוללים עבודה על  פרויקטים המדמים מצבים מעשיים כדי להעניק להם ניסיון רלוונטי כבר במהלך הלימודים”.

ד”ר רמי עיד, ראש התוכנית המיועד

לשאלה אם התחום עדיין נחשב ל”גברי” יש לד”ר זיבק-שיני תשובה מוחצת: “התחום כיום כלל אינו ‘גברי’. בשנים האחרונות התעצם כוח האדם הנשי בתחום. נשים בוגרות הנדסה אזרחית יכולות לעבוד הן בעבודת שטח והן בעבודת משרד. זה תלוי בעיקר באופי של המהנדסת, שכן עבודת שטח היא אולי יותר מאומצת, אבל בו זמנית גם מאוד מאתגרת ומעניינת, ובנוסף דורשת יכולת ניהול ותקשורת בין אישית גבוהה”. 

ועוד כמה מילים על יתרונות המקצוע: בוגרי התוכנית להנדסה אזרחית יוכלו להירשם בפנקס המהנדסים מיד עם קבלת התואר. אחרי שלוש שנות התנסות מקצועית, ועם רישיון מהנדס, הם יוכלו לחתום על תוכניות תכנון וביצוע של מגוון רחב של מבנים, בניינים רבי קומות, גשרים, תשתיות וכו’. “מהנדס אזרחי יוכל לעבוד הן בשוק הפרטי והן בשוק הציבורי. בשוק הפרטי אפשרויות הקידום פתוחות לכיוונים שונים כמו, למשל, מהנדסי ביצוע, מנהלי פרויקטים, מתכננים, מפקחים, יזמים, מנהלי חברות בנייה וכו’. בשוק הציבורי ישנן אפשרויות עבודה מגוונות בעיריות, במשרדי ממשלה שונים ועוד. וזה עוד לפני שהרחבתי על כך שמדובר במקצוע שנחשב למתגמל כספית, ובעיקר, מספק מאוד משום שאת התוצאות רואים כעובדות בשטח”.

בראש התוכנית להנדסה אזרחית של המכללה, שתיפתח באוקטובר השנה , מיועד לעמוד ד”ר רמי עיד. 

  
לפרטים נוספים 9099* או באתר המכללה