בשורות בכנס תעשייה-אקדמיה ע”ש פרופ’ יוחנן ארזי

עשרות בכירים מהארץ ומהעולם השתתפו בכנס בראודה לתעשייה-אקדמיה במטרה לעודד חדשנות בתעשייה ולשפר את הפריון, ושיתפו בתובנותיהם איך הופכים מחקרים ופריצות דרך מדעיות לחברות הזנק

שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה חיוניים וחשובים לחדשנות, להתייעלות ולקיימות, ומעודדים אתגרים והזדמנויות. הידע הרב שנמצא באקדמיה, לצד ממצאים ומחקרים פורצי דרך, מאומצים לעיתים קרובות על ידי התעשייה ומביאים לא פעם להקמת חברות הזנק, והפוטנציאל הטמון, לחברה ולכלכלה, בהידוק הקשרים שבין האקדמיה לתעשייה הוא עצום ומבטיח. בחודש שעבר (מרץ) התקיים כנס תעשייה-אקדמיה ה-11 של המכללה על שם נשיא המכללה השלישי, פרופ’ יוחנן ארזי ז”ל, אשר דן בהרחבה בנושאים אלה, במטרה לחזק את הסימביוזה בין האקדמיה לתעשייה ולייעל אותה באופן מיטבי, על מנת שנתמודד עם האתגרים שנמצאים לפתחנו.

נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק, פתח את הכנס ועמד על חשיבות העצמת הקשר בין האקדמיה לבין התעשייה וציין כי נדרשת עוד עבודה רבה בתחום: “אנו חווים עידן בו הגבולות המחקריים בין אקדמיה לתעשייה מיטשטשים, אך פוטנציאל שיתוף הפעולה בין השניים רחוק מאוד ממיצוי. המהפכה התעשייתית הרביעית, המתרחשת בימים אלו ממש, ומהותה- אינטגרציה וטרנספורמציה דיגיטלית, מייצרת הזדמנויות חדשות. לפיכך, על בוגרי הפקולטות ההנדסיות להציג אוריינות דיגיטלית: יכולת לעבד נתוני עתק, ליישם שיטות של בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה. לשם כך, שילבנו תחומי ידע אלו בכל מחלקות המכללה וחתמנו על הסכם שתוף פעולה ארוך טווח עם חב’ PTC, לשילוב טכנולוגיות תכן דיגיטליות חדשניות במערך הכשרת הסטודנטים”.

ראש עיריית כרמיאל, מר משה קונינסקי, השתתף גם הוא בכנס ודיבר על חשיבות האקדמיה באקו-סיסטם של התעשייה, בדגש על אזור הפריפריה: “העולם משתנה- משרות נעלמות ואחרות נכנסות, התעשייה מתנהלת בצורה שונה והטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן. לכן, תפקיד האקדמיה כיום ובמיוחד בפריפריה- הוא מכריע. מדי שנה מסיימים פה את הלימודים מאות מהנדסים שנחטפים בתעשייה וזה קורה בזכות השילוב בין האקדמיה לתעשייה לאורך כל התואר, החל מהיום הראשון, שיוצרת סימביוזה שמטיבה עם כולם”.

פרופ’ מיכל שוורץ, מומחית למחלות נוירו-דגנרטיביות במכון ויצמן למדע, שיתפה את המשתתפים בגישה החדשנית שפיתחה למאבק במחלת האלצהיימר, כדוגמא להליכה מדעית נגד הזרם, שאפשרה להגיע ממדע בסיסי לטכנולוגיה חדישה למחלה שאין לה מרפא: “במשך שנים רווחה התפיסה כי המוח מווסת פעילויות של כל הגוף כולל מערכת החיסון, אולם הוא אינו מושפע ממנה. כשאנו מסתכלים על מחלת האלצהיימר, אחת המגיפות הקשות ביותר של המאה ה-,21 שעד היום לא נמצאו לה תרופה או חיסון, בדקנו האם הדרך להתמודד עם המחלה היא גיוס מערכת החיסון לעזרת המוח. הגישה הזו יצאה כנגד כל המחקרים  שטענו כי המוח מבודד ממערכת החיסון וכי אינו יכול להסתייע בה, ולכן טענתנו התקבלה בביטול. במהלך המחקר, בשנת 2006 גילינו לראשונה שהממשק שנמצא בין המוח למערכת החיסון מושפע מהזדקנות מערכת החיסון והזקנות המוח. כלומר, זקנת המוח מוכתבת על ידי זקנת מערכת החיסון, כלומר , מבחינה קוגניטיבית גיל המוח נקבע לפי גיל מערכת החיסון . המוח בעצם זקוק למערכת החיסון לתמיכה ולריפוי ובעת חולי או זקנה מערכת החיסון מדוכאת”.

“מחלת האלצהיימר מתחילה במוח כתוצאה משדרים שמגיעים למערכת החיסון. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית קורסת ונכנסת לסחרור שלילי”, מסבירה שוורץ, “הדמנציה מתישה את מערכת החיסון והבלבול גורם להאצה בקצב המחלה ותזמון הופעת הסימפטומים, לכן עלתה ההשערה שאם נחזיר למערכת החיסונית את החיוניות ונחזק אותה- נוכל לטפל באלצהיימר. במחקר עד כה ראינו כי מתן טיפול נקודתי ובודד למערכת החיסון, באופן זמני, מגביר אותה ומביא לשיפור קוגניטיבי מיידי במוח. בחודשים הקרובים נתחיל את שלב הניסוי קליני, בו נבדוק האם טיפול במערכת החיסון מצליח להתגבר על ההטרגוניות של המחלה וריבוי הפקטורים”.

פרופ’ עודד שוסיוב, מהאוניברסיטה העברית, פיתח טכנולוגיה לייצור קולגן אנושי בצמחי טבק מהונדסים גנטית. המחקר האקדמי הפך לחברת ענק בשם ‘קולפלנט’, הנסחרת בנאסד”ק, ושוויה כ-100 מיליון דולר. בכנס הסביר שוסיוב כיצד מצליחים להגיע לפריצות דרך מדעיות שממונפות לחברות של העתיד באמצעות חשיבה יצירתית: “המחקר על הקולגן- המולקולה הכי חשובה בגוף האדם- התחיל בעקבות ביקוש וצורך. לפני 18 שנה, כשהתחלנו את המחקר, היו בשימוש התקנים רפואיים שעשויים מקולגן, אולם המקור של כל השתלים היה מגוויות של בקר וחזיר, מה שהפך אותם לבעייתיים מאוד לשימוש שכן הם עלולים לכלול מחלות ווירוסים. לכן השוק חיפש אחר פתרונות חלופיים. החלנו במחקר ובודדנו את כל התאים שמפיקים קולגן אנושי ובהנדסה גנטית הגדרנו אותן בתוך צמח טבק בעל יכולת לגדל קולגן אנושי בעלים שלו. כך הצלחנו לייצר קולגן אנושי ללא סכנה של וירוסים ומחלות. הרעיון לקחת מדע ולהפוך אותו לטכנולוגיה מצליחה בתעשייה מתחיל במחקר יצירתי לצד הנכונות להעז. פריצת הדרך הראשונה מתחילה באמצעות חשיבה מחוץ לקופסא. הרעיונות הכי טובים מגיעים מהשטח, והשטח הוא האקדמיה. הסיבה לכך היא שיחות עם סטודנטים צעירים שחושבים מחוץ לקופסא והחשיבה הזו נובעת מכך שהם עדיין לא יודעים מהי הקופסא. לצד זה צריך לזהות את צורך אמיתי ולא לחשוש מלנסות ולהעז, גם במחיר של כישלון. בסופו של דבר זה תלוי בגורמים שמובילים את החברה. אנחנו מחפשים את האנשים שלא מוותרים. עולם המדע הוא עולם רווי כישלונות וצריך לדעת איך חוטפים את המכה, מתרוממים וממשיכים הלאה.

פרופ’ דוד הראל, חתן פרס ישראל ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הציג ראייה מרחבית של שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, בדגש על הזווית של המדינה והממשלה והסביר מניסיונו הרב מה תפקידה של האקדמיה בהיבט זה: “אחד התפקידים העיקריים של האקדמיה הוא ייעוץ לממשלה ולמוסדות וזרועות הממשלה בכל נושא מדעי ותכנון מדעי וזה נעשה על ידי דוחות שוטפים או ממוקדים לפי נושא. בנוסף, חשוב מאוד ליצור ולטפח קשרים עם גופים דומים בחוץ לארץ ולקיים שיתופי פעולה עם אקדמיות ברחבי העולם. נושא חשוב מאוד נוסף שהאקדמיה עושה הוא הנגשת מידע מדעי לציבור וזאת באמצעות הרצאות וכנסים שמיועדים לציבור הרחב”.