הסטודנטים מציגים את עבודות המחקר שלהם בפוסטרים
תלמידי שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה הציגו בחודש נובמבר את עבודות הגמר שלהם ביום חגיגי שהוקדש לכך. הפרוייקטים השנה היו מרשימים במיוחד, חלקם נעשו עבור מקומות העבודה שהסטודנטים כבר השתלבו בהם במסגרת תוכנית הסטאז’, וחלקם במסגרת המחקרית של המכללה. הסטודנטים והסטודנטיות הכינו פוסטרים המציגים את עיקרי המחקר שביצעו, על פי הכללים האקדמיים, וניתנה להם הזדמנות להציג אותם בפני אנשי הסגל האקדמי וחבריהם ללימודים.
ד”ר דפנה כנעני, ראשת המחלקה, לא הסתירה את התרגשותה: “זהו יום חג בשבילנו. הסטודנטים והסטודנטיות שלנו מציגים את העבודות שלהם אחרי שהיו חצי שנה במקומות הסטאז’. אנחנו רואים איך הם מציגים ומדברים כאנשי ונשות מקצוע וזוכרים איך הם היו לפני ארבע שנים, איזו דרך מרשימה הם עשו. חלק מהפרויקטים קשורים לרפואה, חלק לסביבה, חלק למזון וכולם באים לפה ביום השיא כדי להציג את התמצית של הפרוייקט שלהם”.
יש פרוייקטים יוצאי דופן במיוחד ?
יש פה פרוייקטים מכל התחומים שלנו. אחד מהם נעשה בטכניון, שהוא קרוב ללבי, שקשור לחלבונים ולפולימרים. יש פרוייקט אחר, שלא אוכל להרחיב עליו את הדיבור מטעמי חיסיון, שקשור לחברה מאוד גדולה, חברה בינלאומית, אבל ככלל כל הפרוייקטים יפים ו'כולם היו בניי'. הרבה מהסטודנטים ממשיכים את העבודה הראשונה שלהם במקום הסטאז’. בין אם זה חברה או או מוסד אקדמי, שמכירים בתרומתם להתפתחות הארגון – ועל זה גאוותנו”.
ד”ר לילך יסעור -קרוח, מרצה בכירה במחלקה, מוסיפה: “יש פה לא מעט פרויקטים העוסקים בתחום המזון. למשל, איך עושים בקרת איכות גבוהה יותר כדי שהמזון יהיה איכותי יותר, פרויקט העוסק בייצור תוספי מזון כמו ויטמין B12 וכדומה, פרויקט שעוסק בתחום הרפואה, כולל איך משתילים מיטוכונדריה מקרנית על מנת לעזור לראייה של אנשים. יש פה פרוייקט העוסק בדישון יעיל ובלתי מזיק לסביבה לשיפור התוצרת החקלאית ועוד ועוד. ככלל הפרויקטים השנה עוסקים ברעיונות המובילים בתחומם והם באמת מקיפים את כל תחומי החיים שאנחנו מכירים”.
צפו בוידאו:
ומעניין לעניין כמעט באותו עניין: בחודש מרץ האחרון קיימה המחלקה את כנס סיום ההתמחות החגיגי. את האירוע פתח רונן שכטר מחברת ורסטיל, אשר נתן הרצאת אורח על "הסיפור שמאחורי פיתוח תאי דלק בקטריאליים לטיפול בשפכים". מיד אחריו עלו בזה אחר זה הסטודנטים, שהירצו בפני אנשי המחלקה ועמיתיהם ללימודים על ממצאי מחקריהם. המחקרים השנה התמקדו בארבעה תחומים: מזון, סביבה, רפואה ופיתוחים טכנולוגיים.
נפתח במזון: האלה עכאשה הרצתה על "מיצוי והפרדה של חלבוני אצות ים מסוג Ulva"; איילת בית הלחמי דיברה על "שימוש בגישות חישוביות לבחינת השפעת חומרים ממזון על מערכת העיכול והמעי בפרט"; בן לוי סיפר על "אופטימיזציית תכולת החומצה הגלוטמית החופשית בשמר האפיה, בתהליך פרמנטציה מוכוון ביטוי רמות חלבון גבוהות" ; עדן עבאס תיאר את מחקרו בתחום"פיתוח טכניקות לקיבוע אנזימים על גבי מטריצות שונות" ; יוסף הרשקו ביצע מחקר בנושא "מעקב אובדנים בתהליך יצור הבירה – loss Extract"; אריאל שיר אביטן בחן את "ההשפעה של תוסף, המכיל רכיבי שמרים למחמצת-אם על יציבותה, פעילותה ופוטנציאל שיפור תפוקות הקוטג'"; כרמל-לי סולוניקוף דיבר חקר את "התאמת סנסור TTI לזמן חיי המדף של פסטרמת חזה הודו ממעדנייה"; אנואר אבראהים ערמוש הרצה על מחקרו בתחום: "אופטימיזציה ושיפור תהליך ייצור פוספוטידילסרין (PS )".
בתחום הסביבה הירצה דועאא סרחאן על "פיתוח תהליך אנזימטי רציף לייצור ביודיזל משמן ממקור מלכודות שומן"; טל רביץ בחן "כיצד ניתן להרחיק חומר אורגני משפכים תעשייתיים, שמקורם במפעל אקו אויל, באמצעות שיטות הפרדה"; רונית דוידוב הרחיבה על "אופטימיזציית מערך ההפרדה בבתי הזיקוק, בדגש על מתקני מסלקי המלח והפחתת ריכוז פחמימנים במים"; נעם אמיר דיבר על ממצאי מחקרו בכל הקשור ל"השבת ניקל מסוללות ליתיום-יון בסוף מחזור חייהם, בשיטת מיצוי נוזל-נוזל".
נמשיך למחקרי סטודנטים בתחום הרפואה. דנה קוזקביק הרצתה על "איפיון של איזופורם חדש של הרצפטור האדרנרגי מסוג α2"; לירון רוזנטל על "שימוש בביו-חומרים לחסימה וטיפול מקומי במודלים תלת-מימדיים של מפרצות במוח"; איה אבורומי בדקה את "ההשפעה האנטיבקטריאלית של נגזרות הגלאט: מחקר על Enterobacteriaceae"; ניקול קרן חקרה את "אפיון הסטייה של אלקטרודות תוך גולגולתיות הנועדות להקלטה אלקטרוכימית"; ניקו דביר בחנה את "שיפור דרגת הניקיון של מיטוכונדריה המופקת משלייה"; דנה שקד סיפרה על מחקרה בתחום "כול מצב תרדמת של תאי סרטן שד, כחלק מפלטפורמת ריאה על שבב, ככלי להערכת פוטנציאל התמרה סרטנית של מזהמים; חן סימון חקרה "אופטימיזציה של תהליך האוגמנטציה בתאי T-CAR"; דריה גרסימובה דיברה על "השפעת טיפול משולב של TTFields וכימותרפיה על תאי סרטן צוואר הרחם"; רוז אבראהים סיפרה על "כיול ומידול אפיתל ברונכיאלי in vitro במודל המתאר ריאה על שבב".
נקנח בפרוייקטים שנעשו בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים. מירי שברצבורד פיתחה "פלטפורמה לייצור של אנזימים"; רועי שוריס פיתח "מערכת ביו-ריאקטור עם פיגומים אכילים לייצור בשר מתורבת"; ראניה חנאני פיתחה "סמנים מולקולריים לזיהוי גנטי של כנות אבוקדו"; שקד אשכנזי התמקדה ב"הכנה איפיון והתארגנות מולקולרית של צבע אזו מקופסל באמצעות שיטת האמולסיה הכפולה"; ויסאל וליד חורי הציג את מחקרו בתחום "סינתזה ואפיון של הדרוג׳לים שקופים בעלי אופי ביולוגי מבוססי חלבון".
יישר כח לכל הסטודנטים על המחקרים החשובים שביצעו !