סמל ראשון נדב באלוה ז”ל
כמידי שנה לקראת חג הפסח מחלקת משפחת באלוה מלגות לימודים לסטודנטים וסטודנטיות, יוצאי יחידות קרביות. “מלגת לוחם” ניתנת מזה 17 שנים על שמו של סמל ראשון נדב באלוה ז”ל, שנפל בקרב קשה שהיה בכפר מרון א-ראס במלחמת לבנון השניה. הוריו ייסדו את הקרן, שממנה הוענקו עד היום כ-900 מלגות. השנה הוחלט להעניק אותן למי שעלו לארץ והתגייסו לצה”ל כחיילים בודדים. שבעים ושישה לוחמים ולוחמות מארבעה מוסדות אקדמיים קיבלו השנה את המלגות: 21 מהטכניון, 12 מאוניברסיטת בר אילן, 21 מאוניברסיטת בר גוריון ו-20 מהמכללה. משפחת באלוה עצמה בחרה 2 סטודנטים נוספים מטעמה לקבלת המלגה.
את הטקס פתח מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן, שדיבר בשבחו של נדב, הבליט את המשותף לו עם נדב (“גולני”) וברוח התקופה – פירט מהם הערכים האמיתיים בעיניו המשקפים את הכינוי “אחי” השגור בפי לוחמי “גולני”. בנוסף, העלה המנכ”ל על נס את השכבה הקטנה אך האיכותית הנושאת בעול המילואים, הראויה לכל שבח, וודאי למלגה הזו, שמקורה במפעל ההנצחה המקסים שמטפחת ומפעילה משפחת באלוה לזכרו של נדב, תוך חיבור והבאה לביטוי של הערכים עליהם גדל וחונך נדב.
נדב, בנם של אליפז ותמי, עובדת המכללה, נולד וגדל בכרמיאל והתחנך על אהבת הארץ והבריות. הוא היה תלמיד מצטיין ושחקן כדורסל נלהב. עם גיוסו לצה”ל עבר הכשרה כלוחם בסיירת אגוז ולחם בגזרות השונות שבהן הוצבה הסיירת: בגבול הצפון, בג’נין ואחר כך במלחמת לבנון השנייה במספר קרבות. ביום כ”ד בתמוז תשס”ו ה-20 ביולי 2006, כאשר הוליך את צוותו כקלע-חוד להשתלטות על בית שבו שהו מחבלים בכפר מרון א-ראס שבדרום לבנון, נפגע נדב ונפל.
יועז הנדל, חבר הכנסת והשר לשעבר, אמור היה להיות אורח הכבוד של הטקס, אך ברגע האחרון נבצר ממנו מלהגיע והוא שלח ברכה מרגשת שהוקראה מול קהל הלוחמים והמוזמנים: “דווקא עכשיו כשהרוחות סוערות בחוץ והחברה הישראלית נקרעת, זכיתי ללמוד על דמותו של נדב. לא הכרתי אותו מעולם, למרות שנדמה לי שלפי סיפור חייו הצבאיים היינו קרובים פיזית. במלחמת לבנון השנייה שבה נפל ולפני כן בשטחי אש ואימונים. כשקראתי על חייו וחלומותיו הרגשתי שמדובר בדמות מופת שחסרה לנו כל כך היום. אנחנו בימים קשים, שאלות קיומיות עולות ובעיקר הרצון לוודא שמחזיקים את הבית ביחד. כחברה אחת. מה שהיה ברור לנדב על הצורך לשרת ולהיות עם אחד כבר לא ברור לכולם. נדב הלך לקרב כשברור לו שעדיף שהוא יהיה שם במקום אחרים. זו המשמעות של אחריות. של מנהיגות. וזה בדיוק מה שמדינת ישראל זקוקה לו היום. מי שמקבל כאן היום מלגת לימודים, מקבל כרטיס למועדון לעולם שבו השמיים הם הגבול. לימודים משמעותם שאלת שאלות, דילמות והבנה שצריך לחקור ולהתקדם לא רק בכוח הרגליים אלא גם בכוח המחשבה. אני מברך אתכם, מקבבלי המלגות, ומאחל לכם שתצליחו בכל מה שתעשו ותהיו ראויים למלגה על שמו של נדב”.
בשם מקבלי המלגות נשאה דברים הסטודטית קתרינה סוזין, תלמידת שנה ג’ בפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון: “עליתי לארץ לפני כשמונה שנים מאוקראינה, לבד ללא הורי שנשארו בחו״ל, ושירתתי בחיל הים. זאת זכות בשבילי לעמוד כאן כעולה חדשה, כחיילת בודדה לשעבר וכסטודנטית כיום. בשם כל הסטודנטים אני רוצה להגיד תודה למשפחת באלוה על התמיכה ועל התרומה הנדיבה שלכם, על כך שאתם בוחרים להשקיע בצעירים שלומדים באקדמיה. תודה רבה”.
בשם המוסדות האקדמיים בירכה ענבל סידקי, האחראית על הדסק הבינלאומי במחלקה לפיתוח משאבים של אוניברסיטת בן גוריון. “משפחת באלוה היקרה, מדי שנה זוכים הסטודנטים שלנו, יוצאי יחידות קרביות ותושבי כרמיאל והצפון במלגות לוחם ע”ש נדב באלוה ז”ל. מלגות אלה מקלות על העומס הכלכלי של הסטודנטים ומאפשרות להם להתמקד בלימודים, להצטיין וליצור עתיד טוב יותר למדינה ולעולם. תודה לכם, תמי ואליפז, על הזכות הגדולה להמשיך בדרכו של נדב”.
לפני מעמד חלוקת המלגות עלתה לבמה להקת המחול המצויינת של כרמיאל, אשר מייצגת את העיר בפסטיבלים בכל רחבי העולם. הלהקה, בניהולה של הודיה ראובני והכריאוגרף דורון גואטה, רקדה ריקוד יפה לצלילי השיר “אבא” של אביתר בנאי. את האירוע כולו סיכם אליפז באלוה בנאום מרגש שנשא, כולל התייחסות למצב האקטואלי במדינה. “לוחמים ולוחמות יקרים, המדינה שלנו יקרה מכל דבר אחר. בימים אלה היא נמצא במשבר הכולל ויכוחים ועימותים על רקע חילוקי הדעות בעם ובקרב מקבלי ההחלטות שלנו. אבל אני מבקש שתזכרו דבר אחד: אין לנו ארץ אחרת. המנהיגים שלנו, כדרך הטבע, מתחלפים כל כמה שנים, אבל את מדינה יש לנו רק אחת, ואותה אי אפשר להחליף, אז בואו נשמור עליה ביחד”.
צפו בסרטון שהכינה נטע באלוה, אחותו של נדב ז”ל, שהוקרן בטקס חלוקת המלגות על שמו: