מתגייסים למען פליטי אוקראינה

ד”ר מירי שחם, יזמה את הפעילות ההתנדבותית

המלחמה והימים הקשים שעוברים בימים אלה תושבי אוקראינה לא משאירים כמעט אף אחד מאתנו אדיש. בחודש מרץ הגיעו לכרמיאל קבוצת פליטים מהמדינה המוכה, וזה היה האות גם לסטודנטים של המכללה להפגין רוח התנדבות מרגשת, במסגרת מרכז הסיוע ההומניטרי שהוקם עבורם על ידי עיריית כרמיאל. מי שיזמה את המהלך היא ד”ר מירי שחם, מרצה במכללה, ובעצמה בת לניצולת שואה. “עם פרוץ המלחמה באוקראינה הרגשתי, כבת לאמא ניצולת אושוויץ, שאני לא יכולה לעמוד מנגד”, מספרת ד”ר שחם. “חברתי לאנשי הסיוע ההומניטרי של עיריית כרמיאל, בראשות סגנית ראש העיר, גב’ אליסה דריקר ובשיתוף מר מיכאל גינקר מהאגף לפיתוח דמוגרפי, מר ויקטור קניאזב ומתנדבים רבים. ריגש אותי מאוד לראות את ההתגייסות של תושבי העיר שהגיעו בהמוניהם עם תרומות לאוקראינים. בשיתוף פעולה עם ד”ר דאוד דאוד, ממלא מקום דיקן הסטודנטים, ואתי שפרברג, מנהלת היחידה למעורבות חברתית, הוצאנו קריאה לסטודנטים להתנדב במרכז הסיוע, וההיענות היתה מרשימה ומרגשת”.

לדברי ד”ר שחם, הסטודנטים שלנו התנדבו לעבודת מיון ואריזת חבילות, שנשלחו בטיסות לפליטים שהגיעו לפולין ולמולדובה. “בשבועיים האחרונים התחילו להגיע גם לכרמיאל פליטים ועולים חדשים מאוקראינה. מדובר בעיקר בנשים, בתינוקות ובילדים, שמגיעים רק עם תיק או מזוודה קטנה, לאחר ימים רבים של היטלטלות בדרכים. הם שוכנו בכפר הילדים, במרכז הקליטה, בדירות שכורות ובבתי משפחות. ארגנו עבורם יריד של מוצרים חיוניים והם באו ולקחו מה שחסר להם”.

יש חוויה שזכורה לך במיוחד ? 

“אני רוצה לשתף באנקדוטה אחת מרגשת ומכמירת לב שהייתי שותפה לה. למרכז הסיוע שלנו הגיעו מקייב סבתא, אמא וילד בן 5 שלא הפסיק לבכות. אחרי הפגזה קשה הם נסעו במשך תשעה ימים, בקור עז, עד שהגיעו לגבול, ומשם לשדה התעופה, לארץ ולכרמיאל. האמא סיפרה שהילד בוכה מאז ההפגזה ללא הפסק. הלכתי אליו, לקחתי אותו לארגז הצעצועים שתרמו תושבי העיר, והוא אסף מהר שני הליקופטרים, מטוס, ג’יפ, מכונית משטרה, כבאית ואקדח צעצוע. הצעצועים האלה העסיקו אותו ותוך כדי משחק בהם הוא סוף סוף נרגע והפסיק לבכות. זה מאוד ריגש ושימח אותי. מאחלת לסוף המלחמה ולימים של שלום”.

תודה גם לחן בויס ולערן סופר מאגודת הסטודנטים שעבדו יחד עם אנשי המכללה כדי לגייס את הסטודנטים לפעילות החשובה והמבורכת.