את אירוע האקתון IIoT (האינטרנט התעשייתי של הדברים) יזמו המכון לייצור מתקדם מייסודו של משרד הכלכלה והתעשייה ובהובלה אקדמית של המכללה, בשיתוף קבוצת TEFEN ו- ESI קומטיגו, והשתתפו בו עשרות סטודנטים, מרצים, מהנדסים, מומחי הנדסת אנוש, יזמים ומפתחים מכל רחבי הארץ. הפעם התמקד ההאקתון באתגרים שמציבה המהפכה התעשייתית הרביעית.
ההאקתון עסק במציאת פתרונות למעבר מתעשייה מסורתית לתעשייה חכמה במסגרת המהפכה התעשייתית הרביעית. שלוש חברות יצרניות העלו אתגרים הנוגעים למחשוב רצפת הייצור – כיצד אפשר לעקוב בצורה אוטומטית ומדוייקת אחר הייצור לצורך בקרה מיטבית, שיפור האיכות והעלאת הפריון. כיום, המעקב אחר הייצור נעשה בצורה ידנית, על ידי רישום של העובד, דבר הכרוך בהשקעת זמן ומאמץ וכן גורם לטעויות אנוש. מחשוב רצפת הייצור כך שהנתונים ייקלטו באופן אוטומטי במערכות המידע וישמשו להפקת דו”חות שונים ואף לאיתור פריטים פגומים שהגיעו ללקוחות הינו קריטי לצורך התמודדות החברות בשוק התחרותי.
בתום שלושה ימי עבודה מאומצת של הצוותים השונים, בליווי עשרות מנטורים מהתעשייה ומהאקדמיה, הוצגו הפתרונות הזוכים בפני צוות השופטים, שכלל את: נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק; מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן; המנכ”ל דאז של המכון לייצור מתקדם, בני אמויאל; מנכ”ל חב’ ESI, ערן ינקו; סמנכ”ל הטכנולוגיות במכון לייצור מתקדם, ד”ר אורי בן-חנן ואחרים.
חברת KLA, המפתחת ומייצרת פתרונות למדידה ובקרה של ייצור של שבבים, הציגה אתגר שבו, בזמן הרכבת מכלול, ישנם מספר רכיבים שמנסים להרכיב אותם אך בסופו של דבר נפסלים. מידע זה אינו נרשם בצורה מסודרת, דבר המונע הפקת לקחים בנוגע לרכיבים שאינם מתאימים למכלול מסוים ומדוע. הפיתוח הזוכה במקום הראשון וב-7,500 ₪ היה של חוקר הסייבר דוד פולבוי ושני המפתחים מיכאל מור יוסף ואריאל כהן, אשר פיתחו מערכת של הדבקת קוד ייעודי על כל רכיב שיזוהה באמצעות מצלמה. פיתוח שני עבור חברה זו, אשר הגיע למקום השני וזכה ב-3500 ₪, היה של צוות “The Power of Integration” היה של משה בראונשטיין וסטיבן ליפשיץ, שני הסטודנטים להנדסת מכונות מהמכללה, שפיתחו מערכת לזיהוי תמונה העוקבת אחר הרכיבים וניתנת לתפעול באמצעות טאבלט.
גיורא שלגי, עמית בכיר במכון שמואל נאמן בטכניון
חברת לייף בוי, חברה יצרנית קטנה העוסקת בייצור מערכות התראה מפני טביעה עבור בריכות פרטיות, חיפשה פתרון זול ונוח לניטור של תחנות הרכבה ובדיקה שיכול להיות יעיל לחברה בסדר גודל כזה. הפיתוח הזוכה במקום הראשון המשותף וב-7,500 ₪ היה של צוות “BCONE” – עבד מסרי, סטודנט להנדסה כימית מאוניברסיטת תל-אביב, יעקב ברנר, מהנדס תעשייה וניהול, אלירן גלעדי, סטודנט לתואר שני בביוטכנולוגיה ואניס שקור, סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה – שניהם לומדים במכללה. הצוות פיתח מערכת העושה שימוש במגשים ייעודים עם תג זיהוי שעליהם יהיו מונחים הרכיבים השונים, כאשר מעבר מתחנה לתחנה ייעשה דרך המגשים הללו.
חברת TEFEN, חברת ייעוץ המלווה חברות תעשייתיות רבות, ביקשה למצוא פתרון לבעיה שבה הגיע מוצר תקול לבית הלקוח ונדרש לאתר את המוצרים הנוספים שיוצרו במפעל ובהם יש רכיבים תקולים דומים. במקום הרביעי וב-2,000 ₪ זכה הצוות “דואגים לעקיבות, מעודדים הצלחות” של הסטודנטית להנדסת תעשייה וניהול במכללה, ג’ברין ליאלי, והיזם ליאור רביבו, אשר פיתחו מערכת הממוקמת בתחנות שבהן החשש לפגומים הוא הרב ביותר ומנטרת את הרכיבים באמצעות מערכת זיהוי תמונה.
גיורא שלגי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן ומנכ”ל רפאל לשעבר: “ההאקתון המרתק משקף חיבור סינרגטי בין מכללת אורט בראודה והמכון לייצור מתקדם. ברמת המכללה, האקתונים משביחים את איכות בוגרי ובוגרות המכללה, ויש לעודד סטודנטים להשתתף בהם. ברמת המכון לייצור מתקדם, ההשקעה בהאקתונים דוגמת “האקתון מחשוב רצפת הייצור” תורמת למסע המאתגר: להפוך את התעשייה היצרנית הוותיקה להיי-טק החדש”.
אירוע האקתון מהווה נדבך אחד מסך כל הפעילות הענפה שמתקיימת ב’קהילת הייצור המתקדם בישראל’ וב’מרכז הידע’ שבמכון לייצור מתקדם, בראשם עומדים איילת צור וד”ר אורי בן חנן. בני אמויאל, לשעבר מנכ”ל המכון לייצור מתקדם, ציין באירוע: “פעילות המכון לייצור מתקדם כוללת אבחון והטמעת טכנולוגיות בלמעלה מ-155 מפעלים, את קהילת הייצור המתקדם בישראל ואת פעילות מרכז ההדגמה וההתנסות. יחד מעניקה הפעילות מטריה רחבה לתעשייה הישראלית להגדלת פריון וייעול תהליכי הייצור. אנו פונים למפעלים המתמודדים עם אתגרים להציף אותם ולשתף את צוות המכון על מנת שנוכל לשלבם במהלך האירועים הבאים אותם מקיים המכון ובאפשרויות הסיוע הרחבות המוענקות באמצעות המכון”.
ד”ר נירית גביש, ראשת המרכז לחינוך הנדסי וליזמות במכללה: “ההאקתון הינו חלק מתכנית היזמות הענפה של המכללה, בה לוקחים חלק מאות סטודנטים, הכוללת קורסים ייעודיים והאקתונים המתקיימים מספר פעמים בשנה. בעקבות ההאקתונים הסטודנטים ממשיכים לפתח את המיזמים במסגרת פרוייקטים בין-תחומיים בליווי מנטורים מהתעשייה. שיתוף הפעולה עם המכון לייצור מתקדם מאפשר לחשוף את הסטודנטים לאתגרים אמיתיים מתחום התעשייה החכמה ולתת להם התנסות בעבודה בצוות בין-תחומי הכולל מהנדסים ותיקים ויזמים”.