“צריך לבלום את כדור השלג”

נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק

מאמר דעה מאת: נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ספטמבר 2021 נשבר שיא נוסף בביקוש לידיים עובדות: 137 אלף משרות פנויות וביניהן מחסור חמור במיוחד בכ-14,000 מהנדסים. המחסור במהנדסים משקף היצע בוגרים נמוך אל מול הביקוש הגדל מצד התעשייה; אך במידה לא מעטה מתוגבר על ידי הקניית כישורים בלתי מספקים לבוגרי המחלקות להנדסה באקדמיה. לכן, אם נמשיך ללכת במתווה הנוכחי, המצב רק יחמיר משנה לשנה.

המחסור במהנדסים יוצר מצב בעייתי ואנו עלולים למצוא עצמנו בנקודת האל חזור. התחרות הגוברת גורמת לייקור כוח האדם המקומי ולפזילת מעסיקים החוצה בכוונה לייבא מהנדסים מהעולם. כך נרמס מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית מובילה והמחסור המתפתח יוצר כדור שלג אותו אנו חייבים לבלום טרם נאחר המועד.

המהפכה התעשייתית הרביעית (‘Industry 4.0’) אותה אנו חווים, מבטאה חדשנות מואצת בכל תחומי החיים – בתעשייה, תחבורה, פנאי, חברה ועוד. החדשנות מתודלקת על ידי דיגיטציה של תהליכים ומערכות, ונדרשת לתזרים של מהנדסים מיומנים המשלבים בין ידע תיאורטי לניסיון מעשי, לצד יכולות מותאמות הנדרשות כתוצאה מהשינויים. השכלה זו דורשת מיקוד בהבנה מושגית המשפיעה הן על הגישה הפדגוגית והן על כלי הערכת הלמידה המשלימה, כלים ש”חורגים” מתוכן הלימודים הקלאסי.

הכול מדברים על משבר הקורונה המהווה זרז דיגיטלי ויוצר מציאות חדשה. עסקים, מפעלים וארגונים משלבים במהירות מערכות דיגיטליות ומאמצים כלים חדשניים. השינוי משפיע, בין השאר, גם על המערכת האקדמית שעברה בזריזות למרחב הדיגיטלי. אולם בעוד כלי הלימוד שודרגו וכוללים מערכות היברידיות המשלבות מרחבים פרונטליים ומציאות וירטואלית, נותרו מרבית תכני הלימוד בקיפאון ואינם מקנים את הידע והכישורים הנחוצים להתמודדות בעידן המהפכה 4.0. כך ניצבים בחזית התמורה הטכנולוגית מהנדסים שהכשרתם לוקה בחסר.

נראה כי תופעת המחסור במהנדסים תתעצם בעתיד ככל שהאקדמיה לא תשכיל לצייד את בוגריה בארגז כלים רלבנטי לצרכי התעשייה בת ימינו – כישורים חיוניים קלאסיים (לימוד בהכוון עצמי לאורך כל שנות הקריירה, עבודת צוות, תפישה רב-תחומית, יכולת הצגת נושא בהירה בעברית ובאנגלית ועוד), אך מעל לכל, אוריינות דיגיטלית. אוריינות דיגיטלית אין פירושה שימוש באמצעים טכנולוגיים, אלא הבנה והטמעה של התאוריות העומדות בבסיס הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדינת ישראל, ה-‘סטארט אפ ניישן’ והיא מובילה טכנולוגית, אולם בכל הנוגע לאוריינות דיגיטלית, אנו נמצאים הרחק מאחור.

לפיכך, נדרשת תמורה דרמטית בתכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות. המהפכה המתחוללת מחייבת שינוי מתבקש בהכשרת המהנדסים ובארגז הכלים הניתן בידי הבוגר; וככל שלא נשכיל לשנות את המציאות הקיימת, ידעך קטר ההייטק הישראלי ונמצא עצמנו מאבדים הובלה ונפגעים כלכלית וחברתית.

על בוגרי ההנדסה לצאת משערי האקדמיה מצוידים בידע, הבנה וניסיון פרקטי באלגוריתמיקה, בינה מלאכותית ונתוני עתק. רק כך ניתן יהיה לשלבם במעגלי העשייה ההנדסית לטובת קידום החדשנות הישראלית בעולם תחרותי ותזזיתי. ככל שתתקבע ההכרה כי אוריינות דיגיטלית מהווה מרכיב הכרחי במקבץ ה-‘כישורים החיוניים’ של המאה ה-21 וכי יש ליישמה באופן גורף – כך ייטב, וכך נמקסם את המשאבים האנושיים שלנו ונשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בהייטק.

בישראל אין ניכרת מודעות מספקת לפער המתרחב בין הקידמה הטכנולוגית לבין נגזרותיה החברתיות וחשוב לעורר דיון ציבורי בנושא זה. בתוך כך, ב- 11.11.21 התקיים ‘כנס הצפון לקדמה טכנולוגית ולשילוב חברתי’ (ראו כתבה נפרדת בברדעת), שהתמקד בנושא זה. נהיר כי שילוב אוריינות דיגיטלית בפרופיל מהנדס העתיד ייצור דחף טכנולוגי ובמקביל ימקד תשומת לב ראויה בהשלכות החברתיות הנגזרות – הכשרת כוח אדם טכני ומשכיל לתפעול המערכות המתקדמות. על מדינת ישראל לשלב את הטוב עם המועיל: דחף ממשי לקדמה הטכנולוגית והרחבת המעגל החברתי, המשולב במהפכה ונהנה ממנה.

אין ספק שעלינו לבלום את כדור השלג הצובר תאוצה באופן מיידי, ועל בלימה זו להתחיל באקדמיה. יש להכשיר את הסטודנטים למיומנויות עולם העבודה החדש על ידי פעילות עם אוריינטציה תעשייתית ושילוב המיומנויות כחלק אינטגרלי במערך ההוראה והלמידה בכל תוכניות הלימוד במחלקות להנדסה.

המאמר התפרסם לראשונה בעיתון דה-מרקר. להלן קישור למאמר