המהפכה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום, בכל ענף ובכל תעשייה, ומתחוללת בעוצמה ובקצב מהירים מקודמותיה, עם השפעות מורכבות בסוגיות חברתיות מרכזיות דוגמת: תעסוקה, רווחה, בריאות, חינוך, חופש הפרט וביטחונו. כדי להתמודד בהצלחה עם הסוגיות האנושיות, הכלכליות והחברתיות, אליהן מובילה המהפכה הדיגיטלית, התקיים בחודש ינואר כנס הצפון לקדמה טכנולוגית ולשילוב חברתי, ביוזמת מוסד שמואל נאמן בטכניון, ובשיתוף המכללה והמכללה האקדמית גליל מערבי. הכנס התמקד השנה בנושא הרחבת סיפור ההצלחה של ההייטק גם לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. עשרות יזמים ובכירים מתעשיית ההייטק השתתפו בו ושיתפו בסיפורם האישי לצד התובנות שלמדו, במטרה להרחיב את יכולות ההייטק מחוץ למרכז ולייצר חוסן חברתי. ההרצאות בכנס דנו ב”חור השחור” של תעשיית ההייטק, המאופיינת במובלעות גיאוגרפיות וחברתיות שיוצרות קיטוב חברתי-כלכלי מסוכן. עוד הדגישו את חשיבות ההון האנושי לצד הצורך לקדם תעשיית הייטק בפריפריה.
פרופ’ אריה מהרשק, נשיא המכללה, שפתח את הכנס, דיבר על הדיגיטציה כבסיס לתעשייה 4.0 וציין כי זו יוצרת גלי הדף המושכים את הייצור “הביתה”: “אם בעבר סין היוותה את מרכז הייצור של העולם בזכות כוח העבודה הזול, היום הדיגיטציה מאפשרת קווי יצור אוטומטיים מקומיים המפחיתים את הצורך בכוח עבודה זה. הייצור המקומי מחולל יתרונות רבים, בין השאר – היכרות טובה יותר עם המוצר וכן השבחה ופיתוח של הדור הבא”. עוד ציין מהרשק, כי הביקוש הגובר לדיגיטציה מביא לעלייה בדרישה לכוח אדם תפעולי מיומן המוכשר להתמודד עם המערכות המודרניות, אולם אנו נמצאים בתקופה בה קיים מחסור חמור במהנדסים, מגמה שרק תלך ותחריף כל עוד האקדמיה לא תשכיל לצייד את בוגריה בארגז כלים רלבנטי לצרכי התעשייה בת ימינו. פרופ’ מהרשק התייחס גם לעובדה, כי התעשייה היצרנית במדינת ישראל ממוקמת ברובה בפריפריה ולכן מהפכת הדיגיטציה מהווה הזדמנות מיוחדת לתמורה משמעותית, שתאפשר ייצור מתקדם, השבחת הפריון והקפצת תעשייה זו אל עבר המאה ה-21 – לחיזוק החוסן הכלכלי והלאומי.
אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל הרשות לחדשנות
אהרון אהרון, לשעבר מנכ”ל רשות החדשנות, הסביר מדוע הפריפריה היא הורמון הגדילה של ישראל ודיבר על הפוטנציאל הלא ממומש של הגליל: “30 אחוז ממפעלי התעשייה נמצאים בגליל והשכר הממוצע שם עומד על כ-11 אלף שקלים, בעוד ש-73 אחוז מחברות ההזנק נמצאות במרכז, שם השכר הממוצע עומד על כ-21 אלף שקלים. הריחוק הזה מצביע על ריחוק תפיסתי בין המרכז לפריפריה שגורם לפערי שכר ופריון מאוד גדולים בין שני המקומות. כמו כן, אין ספק שההייטק הישראלי שובר שיאים עם 82 חברות יוניקורן (שמהוות כ-10% מסך כל היוניקורנים בעולם), שווי חברות של כ-300 מיליארד דולר וגיוסי הון של כ-14 מיליון דולר. אולם כשמסתכלים על התעשייה המסורתית, שם עובדים כ-73 אחוז מסך כוח העבודה התעשייתי, הפריון הוא מאוד נמוך (כ-61 אחוז למוצר תעשייתי) והיצוא התעשייתי הוא כ-52 אחוז. כלומר, למרות הצלחת ההייטק, ישראל משתרכת מאחור בכל הקשור לפריון לשעת עבודה ביחס למדינות ה- OECD ומדובר בפער יציב שנמשך לאורך שנים. זוהי בעיה ברמה לאומית, וללא טיפול נכון לא נצליח לסגור את הפערים. החיבור בין התעשיות, ובפרט בפריפריה, הוא חיוני. להייטק יש פוטנציאל הון אנושי שכרגע לא ממומש ואם מסתכלים על התעשייה היצרנית, הטמעה של חדשנות תעלה את הפריון ותיצור יתרון תחרותי, ועל כן יש לתת את הדגש בחיבור בין 2 תעשיות, מה שיביא את המענה לצמצום הפער”.
רים יונס, מייסדת מפעל "אלפא אומגה" בגליל
בכנס השתתפו גם דוברים רבים שמגיעים מתוך תעשיית ההייטק, ששיתפו בסיפורם האישי בדרך להצלחה והסבירו את החשיבות הרבה בקידום תעשיית ההייטק דווקא בפריפריה. בין הדוברות הייתה רים יונס, חברת הוועד המנהל של המכללה, שהיא גם יזמת טכנולוגיה ופעילה חברתית ערבייה-ישראלית, והבעלים ומייסדת משותפת של חברת הטכנולוגיה הרפואית “אלפא אומגה”. יונס שיתפה בסיפור האישי שלה ושל בעלה, עימאד, שלפני כ-30 שנה הקימו מפעל קטן בבית הוריו של עימאד בנצרת ושימש לייצור עזרים רפואיים. תוך שנים ספורות המפעל הקטן הפך לחברה מצליחה, שמעסיקה מאות עובדים ומהנדסים, ומוכרת את מוצריה, בעיקר להתמודדות עם פרקינסון ומחלות עצביות אחרות בכל רחבי העולם, וכמובן גם בישראל.
גיורא שלגי, לשעבר מנכ"ל רפאל
רים עצמה הפכה למושא של השראה, אחרי שהצליחה להקים מפעל משגשג וחדשני בחברה הערבית, בפריפריה של מדינת ישראל. הצלחת החברה עודדה צמיחה של חברות הייטק נוספות במגזר הערבי וכיום פועלות בנצרת כ-70 חברות טכנולוגיה. רים ועימאד מאמינים בהייטק בפריפריה ומעוניינים לייצר עבודה למהנדסים בכלל ובפרט למהנדסים מהמגזר הערבי. מרכזי תעסוקת הייטק בפריפריה מהווים עוגן וצמיחה כלכלית לאוכלוסייה באזור ומייצרים כוח כלכלי עבור המדינה, שכן פיזור נכון של האוכלוסייה ושל מרכזי התעסוקה, הם המפתח להצלחה. הפוטנציאל התעסוקתי שבאזור, הקירבה למוסדות אקדמאים ולחברות תעשייה, לצד התמריצים, ההטבות והמענקים של הממשלה לפריפריה, מהווים פוטנציאל חיבור והטמעה של צמיחה ופיתוח טכנולוגיות חדשות.
גיורא שלגי, מנכ”ל רפא”ל לשעבר, ועמית בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, סיפר על הסיבה בגינה נולד הרעיון לכנס שיחבר את המעגל החברתי והטכנולוגי: “בעבר, בהיותי סטודנט, נשיא המוסד האקדמי בו למדתי אמר, שאם יבקשו ממהנדסים לתכנן צינור דם הם לא ישאלו מאיפה הדם מגיע. המשפט הזה מלווה אותי מאז ובשנים האחרונות עולה בי החשש כי יש בו מן האמת ואני מפחד מהרגע בו חבריי המהנדסים יתאימו לתפיסה הזו, שמשמעותה חוסר אכפתיות מהאחר”. שלגי הסבירי כי הקצב העוצמתי בו מתחוללת המהפכה הדיגיטלית, מחייב אותנו לחשוב כמה צעדים קדימה כדי ליצור איזון בין הממדים הטכנולוגיים לחברתיים. כך נולד רעיון הכנס, מתוך מטרה להקים פרויקט לאומי שיתמקד בסוגיות הנוגעות לשילוב בונה בין אתגרים חברתיים לפריצות דרך טכנולוגיותי שבמרכזן נמצא נושא המהפכה הדיגיטלית, מהפיכה שעוצמתה וקצב התקדמותה נשלטות על ידי אנשי טכנולוגיה והנדסה.