איפה אנחנו טועים ?

מאת: ד"ר נירית גביש, ד"ר אביגדור זוננשיין ומר עמי הראל *

ד”ר נירית גביש, ראשת המרכז לחינוך הנדסי וליזמות

אינטגרציית אדם-מערכת היא השילוב בין שני עולמות, עולם הנדסת מערכות, העוסק בתיכון מערכות הלוקח בחשבון היבטים מגוונים, ועולם הנדסת גורמי אנוש, המתמקד בשיפור האינטראקציה בין האדם לבין המערכת. כאשר שני העולמות משתלבים, תיכון מערכת לוקח בחשבון את הגורם האנושי כבר מהשלבים הראשונים. קבוצת HSI הישראלית, שפועלת מטעם האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ומרכז גורדון להנדסת מערכות, הטכניון, עמלה כבר מספר שנים כדי לקדם את החשיבה המשותפת של מהנדסי מערכות ומהנדסי אנוש והנחלתה לכלל מפתחי המערכות. במסגרת פעילות הקבוצה מתקיימות הרצאות, סדנאות, ימי עיון וכנסים.

לאחרונה בחרה הקבוצה בדרך של האקתון כדי לעודד את השילוב של שיקולי אינטגרציית אדם-מערכת במיזמים רלבנטיים. הנושא שנבחר היה “תחבורה חכמה”. מספר כלי הרכב הפרטיים והמסחריים על הכביש הולך וגדל, דבר שיוצר עומס הפוגע באיכות החיים, בבריאות התושבים ובפריון. יש צורך לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, בשיתוף נסיעות ובהליכה. אולם פיתוחים טכנולוגיים שאינם מביאים בחשבון את התנהגות משתמשי הדרך אינם מועילים, ויש צורך לשלב ביניהם כדי להגיע לפתרונות מיטביים. ההאקתון, שהתקיים במאי 2022, עסק במציאת פתרונות לאתגרים מתחום התחבורה החכמה, בהם משולבים שיקולי הנדסת מערכות והנדסת אנוש, המגיעים מן השטח.

ד”ר אביגדור זוננשיין, מרכז גורדון להנדסת מערכות, הטכניון

נקצר סיפור ארוך ונגיד רק שבמשך חודשים עמלה הקבוצה כדי להגדיר עם בעלי העניין אתגרים המשלבים בין תיכון מערכת טכנולוגית ובין גורמים אנושיים. לבסוף, הוגדרו חמישה אתגרים כאלו על ידי חמישה ארגונים שונים. בהאקתון השתתפו עשרות סטודנטים, מהנדסים, יזמים, מפתחים, אנשים העוסקים בתחום התחבורה, מומחי הנדסת אנוש וממשק אדם-מחשב מכל הארץ, שהתכנסו יחדיו במטרה לפתח תוצרים טכנולוגיים שיהוו פתרונות לאתגרים המורכבים הללו בתחום התחבורה העתידית (על האתגרים והזוכים בהאקתון קראו בהרחבה בכתבה נפרדת). את ההאקתון ליוו מנטורים ומרצים אורחים, שהדגישו את החשיבות של חשיבה על המשתמשים ועל הגורם האנושי בעת פיתוח הפתרונות. אלא שבסיומו המוצלח שלח אחד השופטים את ההודעה הזו למארגני האירוע: “יש הרבה מאד תחומים בחיים, אולי כולם, שפתרון טכנולוגי איננו חזות הכול בעבורם. לעיתים קרובות מחפשים בכוח פתרון טכנולוגי כשהוא מצוי דווקא באזור ההתנהגותי/חינוכי. נכון לדעתי לתת את הדעת לעניין. בנושאי ההאקתון האחרון זה בלט, אצלי לפחות, בתהליכי המחשבה על הפתרונות שהתמקדו רובם ככולם בטכנולוגיה פר סה”.

אם כן, השמחה על הצלחת ההאקתון, על הפתרונות היצירתיים, שרבים מהם זכו לשבחים ולבקשות להמשך פיתוח מצד בעלי העניין, התערבבו באחת עם עצב ותסכול. הכיצד ייתכן שלמרות כל המאמצים עדיין לא הופנמה לעומק החשיבות שבהתייחסות לגורם האנושי בפיתוח המיזמים? איפה טעינו?

עמי הראל, חברת End To End Systems

מזה שנים רבות אנו מלמדים, במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה, את הקורס “הנדסת אנוש” במטרה להקנות להם – מהנדסים לעתיד- עקרונות חשיבה המביאים בחשבון את צרכי המשתמשים ואפיונם כבר בשלב ההתחלתי ביותר של תיכון המערכת. בשנת הלימודים תשפ”ב הוצע לשלב את הקורס הזה במסגרת “האקתון הזהב” שארגנה המכללה, שבו מפותחות טכנולוגיות למען אוכלוסיית בני הגיל השלישי, כדי לסייע לאוכלוסיית המבוגרים בישראל ולשפר את איכות חייהם. ההאקתון התמקד בשלושה תחומים: בריאות ושיקום מרחוק כמו ניטור מדדים, אימוץ טכנולוגיות ותמיכה מרחוק לחירשים אילמים קשישים, התמודדות עם מגבלות ניידות במרחב הביתי ובמרחב הציבורי, וכן טכנולוגיות שיתמכו ויקלו את תהליך ההזדקנות כמו עידוד לקידום אורח חיים בריא, הפגת בדידות ושימור תפקוד פיזי וקוגניטיבי. שמחנו על ההזדמנות לאפשר לסטודנטים שלנו היכרות עמוקה עם אוכלוסיית היעד, התמודדות עם אתגרים אמיתיים ומתן דגש על היבטי הנדסת אנוש בתוך הצוות הבין-תחומי שמפתח את המיזם.

הסטודנטים בקורס הכירו במשך הסמסטר את אוכלוסיית היעד באמצעות ראיונות, תצפיות ופעילות משותפת. הם השתתפו בהרצאות של מומחים בתחום הזקנה וטכנולוגיות עבור אוכלוסיית הגיל השלישי, וכל זה בנוסף לתכנים הרגילים שמלמדים במהלך הקורס: קוגניציה אנושית, ניתוח תפקיד, איסוף מידע, תיכון תצוגות ויו”ב. במהלך ההאקתון, שהתקיים בסוף הסמסטר, הם חברו לסטודנטים מתחומים אחרים, וביחד ניסו לענות לאתגרים שהועלו ולפתח פתרונות. חלק ממטלות הקורס נעשו בהאקתון עצמו: ראיונות עם המשתמשים הפוטנציאליים כדי להבין את הצורך שלהם במערכות שפותחו וחוות דעתם, בחינת פתרונות קיימים בשוק בהיבטי הנדסת אנוש, וניתוח המערכת המפותחת לפי האופן שבו היא מתאימה ליכולות של משתמשים בגיל השלישי. לוח הזמנים של ההאקתון וקריטריונים לשיפוט הותאמו כך שישקפו באופן הולם את תהליך השילוב של הגורמים האנושיים בתיכון המערכת.

סטודנטים בסיעור מוחות בהאקתון שהתקיים במכללה

במהלך ההאקתון הסתובבו מרצים אחרים, מנטורים והצוות המארגן בין הצוותים. הם הגיעו אלינו עם תלונה מהסטודנטים בקורס: הסטודנטים אמרו שהמטלות שהם צריכים להכין עבור הקורס גוזלות מהם זמן ומפריעות להם להתקדם בפיתוח המערכות שלהם. “אנחנו עסוקים במטלות ואין לנו זמן לעסוק בהאקתון”, זו הייתה הטענה הרווחת. “איך הם לא מבינים”, אמר לנו אדם מהצוות המארגן, “שהמטלות האלו, הן ההאקתון?”. שוב התערבו העצב והתסכול בשמחה על חוויה יוצאת דופן שהענקנו לסטודנטים בקורס, ופתרונות מלהיבים שפותחו. שוב שאלנו: איפה טעינו? כולנו, אנשי אינטגרציית אדם-מערכת וחברי HSI הישראלית ובעולם, שבסיזיפיות ארוכת שנים מנסים להנחיל את החשיבה, לפיה חייבים כבר בתחילה לשלב היבטים אנושיים בתיכון מערכת, ואז כשהמערכת כבר מוכנה מגלים שרק בדבר אחד עירבו משתמש אחד בשאלה: “איזה אייקון מתאים פה לדעתך ?”, מדוע אנחנו נכשלים שוב ושוב ושוב?

נחזור לקורס הנדסת אנוש. במטלה הראשונה מתבקשים הסטודנטים להגות מערכת עתידית ולנעול אותה ב”קופסה שחורה” לפני שיפנו לפיתוחה. הסטודנטים נדרשים לחשוב על שימושי המערכת, מאפייני המשתמש, מאפייני הסביבה והאינטראקציה עם המערכת, מבלי להמחיש איך תיראה המערכת. במקרים רבים סטודנטים מציגים שרטוטים של המערכת המתוכננת בצירוף ההסבר: “הנה פה יהיה כפתור ירוק שילחצו עליו להפעלה”. התגובה שלנו היא לאתגר אותם בשאלות: ולמה דווקא כפתור? למה שהמשתמש לא יקרוץ למערכת כדי להפעיל אותה? ואולי יחווה בידיו? ואולי המערכת תקרא את מחשבותיו? יתרה מכך, אנו שואלים את הסטודנטים: האם אתם חושבים שהאייפון, הווייז, מערכות של מציאות מדומה, היו נוצרים אם אנשים היו ממשיכים לחשוב בדפוסים המקובלים שהם מכירים?

כדי להגיע למיזמים ולהמצאות פורצות דרך יש צורך להתעלם ממה שקופץ מיד לראש, שהוא תמונה של איך תיראה המערכת, לשים אותו בצד ולחשוב כדף חלק. זה קשה, זה כלל לא אינטואיטיבי, אך זה הכרחי. עלינו, על יתר קבוצת HSI הישראלית ועל שאר מגוון המומחים בתחום שילוב הנדסת האנוש עם הנדסת המערכות בארץ ובעולם, מוטלת המטלה הסיזיפית להמשיך ולגלגל את האבן לראש ההר. איפה אנחנו טועים? אנחנו לא טועים. אנחנו יכולים לטעות רק אם נשמוט באמצע הדרך את האבן של הבנת צרכי וציפיות המשתמשים.

קבוצת HSI הישראלית, שבראודה היא חלק מרכזי ממנה, פועלת כבר למעלה מ-6 שנים ללא לאות בהחדרת תודעת HSI אצל מהנדסי המערכות ומנהלי הפרויקטים. במסגרת פעילות הקבוצה קידמנו נושאים רבים, ואנו מביאים כאן רשימה חלקית: 

• הדרכת אנשי הנדסת מערכות בהיבטי HIS
• השתתפות ותרומה למאמצי קבוצת העבודה העולמית של HSI בהכנת פרק HSI במדריך הבא של הנדסת מערכות ב-INCOSE
• השתתפות ותרומה למאמצי קבוצת העבודה העולמית בהכנת PRIMER HIS
• אירוח פרופ’ GUY BOY, יו”ר קבוצת העבודה העולמית ל-HSI, ביום עיון של מרכז גורדון ושל האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSEIL
• השתתפות מקצועית משמעותית בכנסי HSI של INCOSE – בצרפת ובארה”ב
• קיום סדנת HSI בינלאומית באוקטובר 2020 אליה נרשמו למעלה מ-350 משתתפים מלמעלה מ-25 מדינות
• פיתוח משותף של תפישת HSI כמערכת סוציו-טכנולוגית מתקדמת
• גיבוש ופיתוח קורס מקוון מתקדם ל-HSI במסגרת פלטפורמת CAMPUS IL

נראה שאנו דוחפים את הסלע של HSI במעלה ההר, ולא מתכוונים להפסיק מסע זה תודות למסירות הרבה של חברי קבוצת העבודה, תמיכת מרכז גורדון להנדסת מערכות בטכניון, האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSEIL וקבוצת HSI הבינלאומית בראשות פרופ’ Guy Boy.

• הכותבים הם: ד”ר נירית גביש, ראשת המרכז לחינוך הנדסי וליזמות; ד”ר אביגדור זוננשיין, מרכז גורדון להנדסת מערכות, הטכניון; עמי הראל, חברת End To End Systems