בניית הקמפוס החדש יצאה לדרך

החלו העבודות להקמת הקמפוס החדש של המכללה. בשלב הראשון ייבנו למעלה מ-8000 מ”ר בהשקעה של כ-120 מיליון שקל.

הנה זה קרה. אחרי הפרידה הרשמית מרשת אורט ומהשם “אורט”, שמשחר ימיה של המכללה היה חלק בלתי נפרד משמו של המוסד, הדרך לעצמאות המכללה עברה שלב נוסף בסוף חודש אוגוסט, כשהטרקטורים עלו לשטח והחלו בהכשרת הקרקע לקראת בניית המבנים הראשונים של הקמפוס העתידי. היה זה אירוע חגיגי ומרגש, במעמד ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי. עובדי המכללה, הסגל המנהלי והאקדמי ומוזמנים נוספים הגיעו לקחת חלק ברגעים ההיסטוריים.

יצוין כי בניית הקמפוס החדש היא תולדה של תיקון עיוות היסטורי מתמשך, לפיו רשת ‘אורט ישראל’ שלטה במכללה מיום כינונה. נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק הוביל, כנגד כל הסיכויים, מהלך נחוש לעצמאות המכללה ולהסכם היפרדות מרשת אורט, וחולל בכך שינוי יסודי המהווה מופת להסדרת הממשל התאגידי בזירה האקדמית בישראל. מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן, שמוביל את הפרויקט המורכב, כינס לאחרונה את עובדי המכללה ופירט את התוכניות.

“העלייה על הקרקע היא אירוע מרגש, תוצר עבודה ממושכת, בהשקעה בהכנות ובתכנון”, אומר אחיאב. “מטרתנו הייתה להתחיל את עבודות הבנייה מיד לאחר החתימה עם אורט ישראל, וכדי לא לבזבז זמן נעשתה עבודת התכנון במקביל למשא ומתן, תוך לקיחת סיכון מחושב, שהתחוור כנכון, וחסכנו כך זמן רב. עם הפנים לשלבים הבאים, אנחנו תרים אחר תורמים שיהיו שותפים עמנו בהמשך תנופת פיתוח המכללה והאזור. זו ההזדמנות להודות לעיריית כרמיאל ולעובדיה המסורים ולעומד בראשה מר משה קונינסקי על התמיכה עד כה ועל זו שתגיע בהמשך וביתר שאת”.

מה צפוי להיבנות ובאילו לוחות זמנים מדובר?

בשלב הראשון ייבנו שני מבנים בשטח של מעל 8000 מ”ר ובהשקעה של כ-120 מיליון שקל. המבנים מיועדים בעיקרם לשכן את לימודי הנדסה מכונות, הנדסת ביוטכנולוגיה והנדסה אזרחית. שני המבנים הראשונים צפויים להיות מוכנים בשנת 2025 ובמקביל מתוכננת התחלת בנייה של מבנה רב-תכליתי להוראה בהשקעה של 150 מיליון שקל נוספים. ההשקעה הראשונית מגיעה ממקורות המכללה בסיוע הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. ההשקעות בהמשך תתבססנה בעיקרן על תרומות.

מה מתוכנן בשלבים הבאים?

הקמת הקמפוס החדש היא חלק מתוכנית אב אדריכלית שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בכרמיאל לפני כשנה וכוללת הקמה של כ-10 מבנים, שיתפרשו על שטח של 95 דונם וכ-30 אלף מ”ר ואשר עלות הקמתם הכוללת מוערכת בלמעלה מ- 400 מיליון שקלים. כיום משתרעת המכללה  על שטח של כ-20 אלף מ”ר בלבד. בניית הקמפוס העתידי תאפשר הגדלה של כמות הסטודנטים, התאמת תשתיות ההוראה והמחקר לצרכי העתיד, וכן פיתוח תחומים אקדמיים חדשים, לצד שיפור משמעותי בתנאי המחייה של הסטודנטים בקמפוס, כמו גם של חווית הלמידה שלהם ויעילותה.

כל הסוגיות המשפטיות מול “אורט ישראל” כבר מאחורינו?

כן. לפני כמה חודשים נכנס לתוקף ההסכם עם אורט ישראל באופן פורמלי וסופי, רשת אורט ישראל קיבלה מאיתנו קרוב ל – 40 מיליון שקלים, כחלק מהתחשבנות העבר וגם כשכירות על בניין D  ל-4 שנים מראש, ועל שאר המבנים ל – 10 שנים. למעשה, הבניין היחיד שבחזקתנו הוא בניין EM, של המחלקות למתמטיקה, אלקטרוניקה וחשמל. בניין זה כבר ממוקם על המתחם שהעירייה הקצתה לנו והוא שייך מאז ומתמיד למכללה. מכל מקום, על מנת שהנתק יהיה מוחלט החלטנו לשלם מראש כדי להתנתק לחלוטין מרשת אורט ולאפשר לנו להתעסק בעיקר. את כל שאר המבנים נעזוב בטווח של 9 שנים, ולכן הם פחות דחופים, אבל הנושא מטופל וחושבים גם עליהם.

אילו שיפורים ייכללו בקמפוס החדש ביחס לנוכחי ומהו “הקו האדריכלי” שיאפיין אותו?

ראשית יש צורך במעבדות מודרניות שיכללו את מיטב הציוד והמכשור. תשומת לב ניתנה גם למכינה האקדמית, שצריכה לגדול, מתוקף היותה משפך יעיל של סטודנטים ללימודים במכללה. מבחינה אדריכלית, הקמפוס, שתכנונו מובל ע”י משרד האדריכלים מנספלד קהת בהובלה מולנו של אדריכל חיים קהת, ישתלב בנוף הטבעי ולא ייראה כנטע זר ומנוכר בשטח הגלילי הפסטורלי שבו אנו שוכנים. הבניינים יהיו עם חיבור שיקנה תחושת אחידות ומיזוג, בדיוק כמו כיוון הדיסציפלינות האקדמיות העתידיות שהן משולבות זו בזו. התכנון – גמיש באופן שיאפשר שינויים קלים כמענה לצרכים עתידיים. אפילו שיפרנו קלות את המענה לעובדים לאחר הערות שקיבלנו בהקשר של חדרי אוכל לעובדים. הקמפוס יהיה ירוק תרתי משמע, הבניינים יתופעלו בשליטה ובקרה חכמה וחסכונית, תנועת כלי רכב תתאפשר רק מסביבו בכביש טבעתי והתנועה הפנימית תיעשה על גבי דרכים להולכי רגל.

מה יכלול הקמפוס מעבר למשרדים, כיתות לימוד ומעבדות?

אנחנו חושבים על הקמפוס כשטח בו חיים ופועלים אלפי סטודנטים ועובדים שעות מרובות מימיהם. מתוקף כך, לבד מהחשיבה על הפן הנופי בעזרת אדריכל נוף, בתוכנית האב (לעתיד היותר רחוק) קיים תכנון למרכז ספורט ובריכה אך לטווח הקצר והבינוני יבנו חללים לשירותי הסעדה, חנויות נוחות ושירותים נוספים ואפילו חשיבה על חדר כושר שישולב בבניין ההוראה הרב תכליתי. ברמת המחלקות יכללו המבנים חדרי סמינריונים, חדרי PBL ואף מרחב חדיש וגדול יחסית לתחום ביומכניקה שיקומית בו כולנו גאים. ככלל, בשלבי התכנון נועצנו עם ראשי המחלקות והמרצים כדי להבין מהם הצרכים שלהם, שכן בסוף הבנייה עבורם ועבור הסטודנטים כמובן. אדגיש שבניגוד לפרויקטים דומים, שילבנו בתכנון ממש מתחילתו אדריכל מעבדות שעבד כתף אל כתף עם האדריכל הראשי. התוצאה הייתה נפלאה ותחסוך הרבה מאד זמן ועלויות בהמשך.

בכמה אתה מעריך את העלות הכוללת של הפרויקט?

אני מעריך שהעלות תעבור את ה- 400 מיליון  שקלים- סכום אדיר גם במונחים של מדינה. נצטרך לגייס חלק מממנו בעצמנו, באמצעות תרומות, וכבר מהיום אנו שוקדים על עירוב שותפים בעלי עניין ובעלי יכולות, לקחת חלק במפעל החשוב הזה.

צפו בראיונות וידאו מטקס הנחת אבן הפינה (מראיין: אילון פרת) 

מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן, מספר על תוכנית הבינוי:

:

אדריכל הקמפוס החדש, חיים קהת, מספר על הקונספט התכנוני: 

ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי, מדבר על המכללה ועל עתידה כעוגן אקדמי בצפון הארץ: