פתרונות חדשניים לייצור המסורתי

סטודנטים מהמכללה זכו בפרסים הראשונים בהאקתון למציאת פתרונות ממוחשבים לקווי ייצור מסורתיים.

המכון לייצור מתקדם והמכללה קיימו בראשית חודש אוגוסט האחרון האקתון, שהתמקד בפיתוח פתרונות ראשוניים (אבות-טיפוס) לאתגרים שונים שהוצבו בפניהם כדי לשפר את תהליכי הייצור ואת הפריון. במסגרת ההאקתון חולקו המשתתפים – סטודנטים, מהנדסים, יזמים ומפתחים מכל רחבי הארץ – לצוותים, ובמשך 3 ימים פיתחו פתרונות בעלי מעוף מרשים. את אירוע האקתון IIoT (האינטרנט התעשייתי של הדברים) יזמו המכון לייצור מתקדם מייסודו של משרד הכלכלה והתעשייה, בהובלה אקדמית של המכללה, ובשיתוף קבוצת TEFEN ו- ESI קומטיגו.

השנה התמקד ההאקתון במציאת פתרונות למעבר מתעשייה מסורתית לתעשייה חכמה במסגרת המהפכה התעשייתית הרביעית. שלוש חברות יצרניות העלו אתגרים הנוגעים למחשוב רצפת הייצור – כיצד אפשר לעקוב בצורה אוטומטית ומדויקת אחר הייצור לצורך בקרה מיטבית, שיפור האיכות והעלאת הפריון. כיום, המעקב אחר הייצור נעשה באופן ידני, על ידי רישום של העובד, דבר הכרוך בהשקעת זמן ומאמץ וכן גורם לטעויות אנוש. מחשוב רצפת הייצור יאפשר לקלוט את הנתונים באופן אוטומטי במערכות המידע לצורך הפקת דו”חות שונים ואף לאיתור פריטים פגומים שהגיעו ללקוחות. שימושים אלה הינם קריטיים לצורך התמודדות החברות בשוק התחרותי.

בתום שלושה ימי עבודה מאומצת של הצוותים, בליווי עשרות מנטורים מהתעשייה ומהאקדמיה, הוצגו הרעיונות בפני צוות השופטים, בהם נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק; מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן; מנכ”ל המכון לייצור מתקדם, בני אמויאל; מנכ”ל חב’ ESI, ערן ינקו; סמנכ”ל הטכנולוגיות במכון לייצור מתקדם, ד”ר אורי בן-חנן ואחרים. אחרי מאבק קשה הוכרזו הפתרונות הזוכים ואלה הם:

חברת KLA, המפתחת ומייצרת פתרונות למדידה ובקרה של ייצור של שבבים, הציגה אתגר שבו, בזמן הרכבת מכלול, ישנם מספר רכיבים שמנסים להרכיב אותם, אך בסופו של דבר נפסלים. מידע זה אינו נרשם בצורה מסודרת, דבר המונע הפקת לקחים לגבי אילו רכיבים לא התאימו למכלול מסוים ומדוע. הפיתוח הזוכה במקום הראשון וב-7,500 ₪ עבור חברה זו היה של צוות “דוד עוד כהן“, שכלל את חוקר הסייבר דוד פולבוי ושני המפתחים מיכאל מור יוסף ואריאל כהן.  הצוות השכיל לפתח מערכת להדבקת קוד ייעודי על כל רכיב שיזוהה באמצעות מצלמה. פיתוח שני עבור חברה זו, אשר הגיע למקום השני וזכה ב-3500 ₪, היה של צוות “The Power of Integration” שהוקם על ידי משה בראונשטיין וסטיבן ליפשיץ, שניהם סטודנטים להנדסת מכונות במכללה, אשר פיתחו מערכת לזיהוי תמונה, העוקבת אחר הרכיבים וניתנת לתפעול באמצעות טאבלט.

חברת לייף בוי, העוסקת בייצור מערכות התראה מפני טביעה עבור בריכות פרטיות, חיפשה פתרון זול ונוח לניטור של תחנות הרכבה ובדיקה, שיוכל להיות יעיל לחברה בסדר גודל קטן. גם כאן, סטודנטים במכללה לקחו חלק פעיל בפיתוח שזכה במקום הראשון, והתחלקו עם חבריהם לצוות ב 7,500 ש”ח. הצוות כלל את לירן גלעדי, סטודנט שלומד במכללה לתואר שני בביוטכנולוגיה; אניס שקור, סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה; בד מסרי, סטודנט להנדסה כימית מאוניברסיטת תל-אביב ויעקב ברנר, מהנדס תעשייה וניהול. הצוות ששמו “BCONE” פיתח מערכת העושה שימוש במגשים ייעודים הנושאים תגי זיהוי, ועליהם יונחו הרכיבים השונים, אשר יעברו מתחנה לתחנה על גבי המגשים.

חברת TEFEN, חברת ייעוץ שמלווה חברות תעשייתיות רבות, ביקשה למצוא פתרון לבעיה שבה מוצר תקול מגיע לבית הלקוח ונדרש לאתר את המוצרים הנוספים שיוצרו במפעל עם רכיבים תקולים דומים. הסטודנטית ג’ברין ליאלי, מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, חברה ליזם ליאור רביבו, וביחד פיתחו מערכת, הממוקמת באותן תחנות על רצפת הייצור, שבהן הסיכוי לתקלות ייצור הוא הגבוה ביותר. המערכת מנטרת את הרכיבים באמצעות מערכת לזיהוי תמונה. על רעיון זה זכו השניים בפרס הרביעי בסך 2000 ש”ח. 

לדברי ד”ר נירית גביש, ראשת המרכז לחינוך הנדסי וליזמות במכללה, ההאקתון הינו חלק מתוכנית היזמות הענפה של המכללה, שבה לוקחים חלק מאות סטודנטים, ואשר כוללת קורסים ייעודיים והאקתונים נוספים שמתקיימים כמה פעמים לאורך שנת הלימודים. “בעקבות ההאקתונים הסטודנטים ממשיכים לפתח את המיזמים שהגו במסגרת פרויקטים בין-תחומיים ובליווי מנטורים מהתעשייה”, אומרת ד”ר גביש. “שיתוף הפעולה עם המכון לייצור מתקדם מאפשר לנו לחשוף את הסטודנטים לאתגרים אמיתיים מתחום התעשייה החכמה ולתת להם הזדמנות להתנסות בעבודה בצוות בין-תחומי הכולל מהנדסים ותיקים ויזמים”.

גיורא שלגי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן ומנכ”ל רפאל לשעבר, מחזק את דבריה: “ההאקתון שיקף חיבור סינרגטי בין המכללה למכון הלאומי לייצור מתקדם. ברמת המכללה, אין ספק שהאקתונים מסוג זה משביחים את איכות הסטודנטים והבוגרים, ויש לעודד סטודנטים נוספים להשתתף בהם. ברמת המכון לייצור מתקדם, להשקעה בהאקתונים בכלל, ובפרט בנושא חיוני כמו ‘מחשוב רצפת הייצור’, יש תרומה חשובה במסע המאתגר, שתכליתו להפוך את התעשייה היצרנית הוותיקה לתעשיית היי-טק מתקדמת”.

“פעילות המכון לייצור מתקדם כוללת אבחון והטמעת טכנולוגיות בלמעלה מ-155 מפעלים, את קהילת הייצור המתקדם בישראל ואת פעילות מרכז ההדגמה וההתנסות”, מסכם בני אמויאל, מנכ”ל המכון הלאומי לייצור מתקדם. “יחד מעניקה הפעילות מטריה רחבה לתעשייה הישראלית, להגדלת פריון ולייעול תהליכי הייצור. אנו פונים למפעלים המתמודדים עם אתגרים להציף אותם ולשתף את צוות המכון, כדי שנוכל לשלבם במהלך האירועים הבאים שאותם המכון מקיים, ולהשתמש באפשרויות הסיוע הרחבות המוענקות באמצעותו”. 

לסיום נציין, כי אירוע ההאקתון מהווה נדבך אחד מתוך פעילות ענפה שמתקיימת ב’מרכז הידע’ של המכון לייצור מתקדם, בראשות אנשי המכון: ד”ר אורי בן חנן, מרצה במכללה וסמנכ”ל הטכנולוגיות ואיילת צור, מנהלת קהילת תעשייה 4.0.