פרופ’ אריה מהרשק, נשיא המכללה
על הקשר בין שוקולד בלגי, יין צרפתי, והמהפכה התעשייתית הרביעית
מאת: פרופ’ אריה מהרשק וד”ר אורי בן חנן
האם נתתם פעם דעתכם לשאלה מדוע המכוניות המהירות בעולם – למבורגיני, פרארי, מזראטי – מיוצרות כולן במקום אחד – ב Modena-שבצפון איטליה? ומדוע המכוניות האמריקאיות נחשבות לנוחות, בעוד היפניות נחשבות לאמינות? או מדוע השעונים האנלוגיים האיכותיים ביותר מיוצרים בשווייץ, ואילו הדיגיטליים הנחשבים ביותר מיוצרים ביפן? ואיזה שוקולד תעדיפו, בלגי או ירדני? ומדוע היין הצרפתי, לצורך העניין, נחשב יותר מהאנגלי? מדוע טנק המרכבה, או מערכת כיפת ברזל, פותחו בישראל ולא בקוסטה ריקה? בקיצור – מה גורם לתעשייה מסוימת לפרוח במקום אחד ולא להיות קיימת כלל, או להיכשל במקום אחר?
מייקל פורטר מהארווארד נדרש לשאלות אלה, ומחקריו הניבו את תובנת הייתרון התחרותי – תולדה ישירה של פריון תעשייתי. יתרון זה מתגבש לכלל תעשייה מקומית, המשכילה לייצר מוצרי איכות בתהליך יעיל ולהוביל את השוק הגלובלי. מסתבר כי ביקוש מקומי תובעני, תשתית רלבנטית, תחרות מקומית ערה ואשכול תעשייתי עשיר מחוללים את הקסם ויוצרים את היתרון. יין צרפתי הוא תולדה של ביקוש רב שנים, מסורת, תרבות, תשתית ותחרות בין יצרני יין צרפתיים. וכך זכו לתהילה השוקולד הבלגי, מערכות היירוט הישראליות, השעונים השוויצריים, ורכבי הספורט האיטלקיים.
ד”ר אורי בן חנן, מרצה במכללה וסמנכ”ל טכנולוגיות במכון לייצור מתקדם
התאוריה של פורטר “מתכתבת” כיום עם המושג “המהפכה התעשייתית הרביעית”, שמצידה יצרה מונח חדש: “תעשיה חכמה” או תעשיה 4.0. מה אומר מונח זה, הכובש את כותרות מאמרי התעשייה והטכנולוגיה? מדוע הוא מרתק כל כך את כלכלות העולם, ומהן השלכותיו החברתיות? וכיצד מדינת ישראל, ובפרט המוסדות להכשרת מהנדסים, מתמודדים עם מהפכה גלובלית זו, בבואם להכשיר את מהנדסי המחר.
המונח’Industry 4.0’ נולד בגרמניה בשנת 2011 לתיאור פרויקט דיגיטציה של תהליכי הייצור, לאור מחסור בידיים עובדות ולשם מניעת זליגה של תעשייה גרמנית אל המזרח. הפרויקט התפתח לשורת המלצות ליישום טכנולוגיות בתהליכי ייצור, ולהשבחה דרמטית של הפריון התעשייתי. בשנת 2016, קלאוס שוואב, ראש הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, קישר את המונח למצגותיו ולכתביו על המהפכה התעשייתית הרביעית. המונח התרחב מאז ומשמש כיום לתיאור מהפכת הייצור, המשנה בקצב מהיר את פני התעשייה, החברה והכלכלה בעולם כולו. המהפכה מתאפיינת בשימוש משולב של טכנולוגיות משלימות ובהטמעת מערכות דיגיטליות מתקדמות במערך הייצור באופן המשביח דרמטית את פריון התעשייה.
השבחת הפריון – חבל ההצלה של התעשייה הישראלית
התוצר לשעת עבודה בישראל (פריון העבודה) נמוך ב-24% בהשוואה לתוצר במדינות ה-OECD. התעשייה הישראלית, בפרט זו הקלאסית/מסורתית, שרויה בבעיה. מרבית המפעלים הקטנים/ בינוניים, שמחזורם השנתי נע בין מיליונים בודדים ל-400 מיליון ₪, מתקשים לבצע את המעבר לדיגיטציה של כל מערכות החברה, ביניהן מערכות לניהול ולאספקה חומרי הגלם, ניהול מערך הייצור, ניהול מערך התוצרת המוגמרת ועוד. מעבר מפעלים מעבודה בשיטות האתמול לתהליכי ייצור מתקדם עתיר טכנולוגיה אינו פשוט, אך הכרחי להישרדות בסביבה תחרותית. לא בכדי זיהה משרד הכלכלה את המגמה העולמית, ובצד תמריצים המוענקים למפעלים הנמצאים מתאימים לעבור את התהליך, הוקם לפני כשנתיים – על ידי גורמי אקדמיה ותעשייה שזכו במכרז משרד הכלכלה – המכון לייצור מתקדם בכרמיאל. המכון מפעיל תהליכי אבחון בקרב מפעלים יצרניים במדינת ישראל, ובשם ההכרח להגדיל את פריונם, ממליץ על ‘מפת דרכים’ לשילוב טכנולוגיה מתקדמת בתהליכי הייצור. מתברר כי המודעות למהפכה הרביעית התעוררה והביקוש להטמעת תהליכי תעשייה 4.0 בקרב מפעלי היצור גבוה מהצפי אשר הוגדר למכון בתחילת דרכו. תפיסת מייקל פורטר להעצמת הייתרון התחרותי – קלה ליישום מתמיד! צרוף תעשיות מקומיות נוספות למעגל התחרות בזירה הגלובלית תלוי רק בהתגייסות האקדמיה להכשיר דור מהנדסים חדש להובלת התעשייה הישראלית אל המהפכה התעשייתית הרביעית.
- פרופ’ אריה מהרשק הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל
- ד”ר אורי בן חנן הוא סמנכ”ל הטכנולוגיות במכון הלאומי לייצור מתקדם, ומרצה בכיר במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל