טכנולוגיה חדשה ומאירת דרך

בוגרי התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות פיתחו רעיון שיכול להחליף בעתיד את כלבי הנחייה לעיוורים

הרעיון שעליו תקראו מיד הוא מאלה ששואלים עליהם: איך לא חשבו עליו קודם? שלושה בוגרים של התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות (.M.Sc) במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, הגו מוצר מתקדם שינחה עיוורים להגיע ממקום למקום בלי צורך בכלב נחייה. המוצר ייקרא Moby-Light וכשמו כן הוא אמור לעשות: להאיר את הדרך לעיוורים, באמצעות הטלפון הסלולרי שברשותם, ואשר תותקן בו אפליקציית ניווט משוכללת שתמנע מהם להיתקל במכשולים בדרך מנקודה לנקודה.

“המטרה שלנו היא לסייע לעיוור למצוא את ‘האור בקצה המנהרה'”, מסביר אוהד אבילאה, שביחד עם חבריו אסף רובינסקי וירון אגיוייב שותף למיזם החשוב הזה (ראו במסגרת נפרדת). “המכשיר שעמלנו על הטכנולוגיה שלו מבוסס על מגוון חיישנים – מכ”מ לייזר ומכ”מ גלים מילימטרים, בדומה למערך חיישנים ברכב אוטונומי, הפעלה ידידותית ופשוטה באמצעות טלפון נייד ומערכת אוזניות מיוחדת למתן הכוונות לעיוור. הפרויקט מתכתב היטב עם תעשייה 4.0 ומממש מרכיבים רבים מתוכה, כגון: IOT, AI, רובוטיקה, מידע בענן, מערכת אינטגרטיבית, שימוש בסימולציות, תכן מכאני והדפסת תלת מימד. החזון שלנו הוא להקים ‘רשת חברתית’ לעיוורים בסגנון ווייז ולעזור להם להתנייד במרחב הציבורי, לעקוף מכשולים ולהגיע בשלום לנקודת היעד שהגדירו. להערכתנו ניתן לרשום את הרעיון כפטנט, אך הנושא טרם נבחן על ידינו לעומק”.

 
זאת המערכת שאולי תחליף בעתיד את כלבי הנחייה לעוורים: מתוך מצגת עבודת הגמר של הסטודנטים

את המיזם היומרני ביצעו השלושה במסגרת פרויקט הגמר שלהם לתואר שני בהנדסת מערכות, והם עשו זאת למרות ששלושתם כבר אנשי משפחה ועובדים כמהנדסים בתעשייה. אלא שבמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מצפים מהסטודנטים לתואר השני לבצע פרויקט גמר יישומי, שיסייע לקהילה, לסביבה או לתעשייה, וכך נולד עוד רעיון שיכול לשפר פלאים את איכות חייהם של עיוורים בארץ ובעולם כולו. כל אחד מחברי הצוות הביא עמו ניסיון  מעולמות התוכן שבהם הוא התמקצע, וביחד הם חקרו את צרכי השוק, כולל תחקור עיוורים ולקויי ראייה, גיבשו את דרישות המערכת, אפיינו את המפרט ויישמו את התכן שלה, תוך יישום התהליכים שאותם למדו במסגרת התואר השני.

לדבריהם, בעולם יש כיום כ-200 מיליון אנשים שסובלים מקשיי ראייה עד כדי עיוורון וההערכה היא שמספר זה יעלה לכ 550 מיליון איש עד שנת 2050. “עלות ההכשרה הבסיסית לכלב נחייה מוערכת בכ-25 אלף דולר, ותקופת השירות שלו – כשמונה שנים בלבד, כך שאדם עיוור צפוי להחליף ששה כלבים בממוצע במשך חייו. מכאן שמדובר במוצר נדרש וחדשני, שבגלל גודל השוק שלו יש לו גם פוטנציאל מסחרי, מעבר למשמעות הערכית שלו עבור האדם”, טוענים השלושה במצגת שהכינו. לרשת החברתית שהם מתכננים יקראו “WAZE בחשכה” והיא תאפשר שיתוף מידע בין אוכלוסיית המשתמשים בזמן אמיתי, סיוע בשעת חירום והעברת תכנים אינטראקטיביים ביניהם, פרקטיים, ואפילו שיווקיים וצרכניים.

ד”ר מאיר טחן, רכז פרויקטי הגמר ואחד המנחים של הפרויקט מטעם המכללה, מאמין שמדובר ברעיון בעל היתכנות כלכלית וכי מי שירצו להשקיע עוד בפיתוחו לכדי מוצר, עשויים לקצור את פירות השקעתם לאור פוטנציאל השוק. “המערכת הזאת עתירה בתעשייה חכמה וכוללת אלמנטים טכנולוגיים רבים מ’תעשייה 4.0′”, אומר ד”ר טחן. “אנחנו במכללה מאוד מאמינים בטיפוח ידע שקשור לתעשייה זו, ולאחרונה הונחו מרצי תוכניות הלימוד במכללה לשלב הרצאות הקשורות לטכנולוגיות של תעשייה 4.0 הרלוונטיות לקורסים שלהם. זאת הדרך היחידה להכשיר את מהנדסי המחר, ומי שלא ‘יהיה שם’ לא יהיה רלוונטי יותר לתעשייה. כיום יש למכללה יתרון יחסי על פני מכללות אחרות שמסמיכות מהנדסי מערכות בתואר שני, ולא בכדי אמר מר עוזי אוריון, הנשיא לשעבר של הארגון הישראלי להנדסת מערכות, שהיום ‘יש בארץ שתי תוכניות טובות בהנדסת מערכות, בטכניון ובבראודה’ – אנו מאוד גאים על כך וממשיכים לשאוף קדימה כדי להכשיר אצלנו את המנהיגות ההנדסית של המדינה”.

זה המקום לציין שהיתרון בלימודי תואר שני בהנדסת מערכות טמון בהזדמנות שניתנת לבוגרים לשלב בין עולמות ההנדסה, הטכנולוגיה והניהול, ולשדרג את עצמם, אגב כך, מבחינה מקצועית וכלכלית. בתעשייה הישראלית חסרים היום אלפי מהנדסים, קל וחומר כשמדובר במהנדסי מערכות עם תואר שני – אלה מבוקשים מאד בשוק התעסוקה. מהנדסי מערכות משולבים בפרויקטים הנדסיים רחבי היקף, והשפעתם מורגשת היטב בכל אחד משלבי הפרויקט.

“בתוכנית הלימודים שלנו בולטת איכות המשתתפים בה”, אומר פרופ’ שוקי דרור, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות. “אנו מקבלים ללימודים בוגרי תואר ראשון בהנדסה, אשר צברו ניסיון מקצועי-טכנולוגי נרחב בתעשייה. העומדים בקריטריונים שלנו יזכו במהלך לימודיהם באנשי סגל מצוינים, רובם דוקטורים עתירי ניסיון בתעשייה, שעבודתם האקדמית-מחקרית מושתתת על ידע עדכני. הסטודנטים יוצאים נשכרים מהתובנות שלהם לגבי ההתנהלות בתעשייה, ורובם מיישמים את הידע שרכשו אצלנו בפרויקטים נקודתיים במקומות העבודה שלהם, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים מהמהלך. בנוסף לזה, הלימודים מתקיימים באווירה חמה וידידותית, עם אוזן קשבת ומדיניות של דלת פתוחה, ולא פחות חשוב – בימים ובשעות שמאפשרים לסטודנטים להמשיך לעבוד ולנהל במקביל את חיי המשפחה שלהם”.

מימין: מוסמכי התואר השני בהנדסת מערכות, אסף רובינסקי, ירון אגיוייב ואוהד אבילאה, מקבלים את תעודת ההסמכה מפרופ’ שוקי דרור, ראש התוכנית 

בוגרי התוכנית בהנדסת מערכות, שהמציאו את הרעיון,  ממליצים עליה: 

אוהד אבילאה, פורש צה”ל, עובד בתעשייה הביטחונית כמנהל יחידה עסקית מזה כ-8 שנים. את התואר השני בהנדסת מערכות בחר לעשות בבראודה כ-20 שנה לאחר שהשלים בטכניון את התואר הראשון בהנדסת חשמל. “הגעתי מפרקטיקה אך היה חסר לי הידע התאורטי והאקדמי”, הוא אומר. “בלימודים נחשפתי לשיטות, שסייעו לי להטמיע את חלקן בארגון שלי וגם לקיום דיאלוג ביני לבין מהנדסי המערכת בחטיבת ההנדסה. אין ספק שההכשרה המעשירה שקיבלתי במכללה תואמת את ההתפתחויות המהירות בתעשייה, והיא לגמרי רלוונטית”.

 אסף רובינסקי עובד ב-3 השנים האחרונות בחברת Nvidia (לשעבר מלאנוקס), כמהנדס מערכת. קודם לכן עבד כ-8 שנים באלביט מערכות כמנהל מוצר. בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בבראודה (2012). “לימודי התואר השני נתנו לי הבנה סדורה בתהליכי הנדסת המערכות בפן האקדמי, הקנו לי כלים ליישום במקום העבודה הנוכחי ויאפשרו לי לייעל לטווח הארוך את עבודת הפיתוח”. 

ירון אגיוייב עובד כיום בחברת +KLA ישראל בתפקיד NPI במחלקת הפיתוח, קודם לכן עבד בחברת MGT מעלות, בתפקיד מנהל פרויקטים בתחום מיכליות כביש. בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות 2009. “במהלך לימודי התואר השני נחשפתי לשיטות ניתוח וניהול פרויקטים בסביבת עבודה מולטי-דיסציפלינרית, המאפשרות להתבונן על הפרויקט ‘ממעוף ציפור” ואז לצלול לפרטים הקטנים, ומכך – את היכולת לקבל החלטות מושכלות ולמצוא פתרונות לבעיות ניהוליות והנדסיות”.