העולם האקדמי בזמן (ואחרי) הקורונה עובר תהליך שינוי משמעותי כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שמאפיינת את העידן הנוכחי. מרבית המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם מאמצים צורות ומתכונות חדשות של למידה במסגרת תכניות הלימוד לתארים השונים. מגפת הקורונה האיצה את התהליך ויצרה מציאות חדשה ושינתה את דפוסי ההתנהלות.
אחד השינויים בא לידי ביטוי בהקלטה של מפגשי ההוראה והלמידה שמתקיימים בקמפוס או בזום והנגשת ההקלטות לסטודנטים. בעוד שהמוסדות האקדמיים שואפים להציע את ההקלטות כמוצר משלים להרצאות, חלק גדול מהסטודנטים תופסים את ההקלטות, לעתים בצדק, כמוצר תחליפי להרצאות ולמפגשים הפרונטאליים. התוצאה היא שהכיתות מתרוקנות מסטודנטים, המרצים חשים תסכול רב והמוסדות מחפשים דרכים להתמודד עם האתגר.

בסדנא יוצעו פתרונות לבעיה בדמות כלים באמצעותם ניתן להגביר את מחוברות ומעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה וכתוצאה מכך גם את רמת הנוכחות בכיתה.
הסדנה הינה מעשית ובמהלכה המשתתפים ילמדו ויתרגלו מגוון שיטות, פעילויות, כלים וטכנולוגיות להגברת המוטיבציה להשתתף במפגשים הסינכרוניים בקמפוס או בזום.
כל משתתף מוזמן להביא את הסילבוס הקיים שלו ובמהלך הסדנא לבחור את אחד השיעורים/ מפגשים ולתכנן אותו לסימסטר הבא בהתאם להמלצות.

על המרצה

ד”ר איתמר שבתאי משמש בתפקיד סגן הרקטור להוראה ואיכות, עומד בראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה, מופקד הקתדרה להשכלה אקדמית בעידן דיגיטלי ע״ש יאנוש קורצ׳אק ושימש כדיקאן בית הספר לכלכלה בין השנים 2015-2021 במסלול האקדמי המכללה למנהל. ד״ר שבתאי הינו בעל תואר שלישי במערכות מידע מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

הוראה במתכונת HyFlex, היא הוראה המשלבת שיעור מהכיתה תוך שידור חי של השיעור בזום. איך נכין את השיעור מבחינה טכנית ופדגוגית? ומה הם הדגשים החשובים?
בסדנה

• נלמד כיצד להכין את חומרי הקורס בהתאם לאופי הלמידה.
• נכיר את מדרג הצרכים של הלומד בשיטת Hyflex.
• וכן 10 טיפים לשיעור פעיל ומשמעותי עבור כלל הלומדים, הן עבור אלה בכיתה והן עבור אלה שנמצאים מרחוק.
• אציג לכם מחקרים מהעולם עם תובנות פרקטיות.

למי מתאימה הסדנה?

לסגל הוראה שילמד במתכונת HyFlex.

על המרצה

בעלת ניסיון של 30 שנה בעולמות הלמידה הדיגיטלית
מרצה בתחום החדשנות והיזמות החינוכית
יועצת ומלווה לארגוני ביטחון, חברות עסקיות וארגונים אקדמיים באפיון והטמעת פתרונות למידה דיגיטליים.

העולם האקדמי בזמן (ואחרי) הקורונה עובר תהליך שינוי משמעותי כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שמאפיינת את העידן הנוכחי. מרבית המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם מאמצים צורות ומתכונות חדשות של למידה במסגרת תכניות הלימוד לתארים השונים. מגפת הקורונה מגפת נגיף הקורונה (COVID-19) חוללה שינוי בהתנהלות המסורתית של הלמידה במוסדות החינוך וההשכלה בכלל ובמוסדות להשכלה גבוהה בפרט. גישות ההוראה הקיימות לא הובילו ללמידה ורכישת ההשכלה כבעבר. מוסדות ההשכלה הגבוהה עברו מההוראה באולמות ההרצאות ללמידה מרחוק, למידה משולבת סינכרונית ואסינכרוני ולמידה היברידית. הערכת הלמידה במהלך הקורסים ובסופם כפי שהייתה נהוגה כאשר הלמידה התנהלה בחדרי ההרצאות, שוב איננה מתאימה למתכונת הנוכחית. שינוי דרכי הערכה בקורסים במקביל להתאמתם לדרכי ההוראה הנדרשים ולתוצרי הלמידה המצופים הינם אתגר רציני לכל מרצה.
עידוד המעבר לגישות הוראה פעילה מתקדמות מחד וההוראה מבוססת תוצרי הלמידה מאידך מעוררות צורך בשינוי גישת הערכה בהתאם (לוי-ורד 2019). הגדרת למידה לצורך הערכה או הבחנות (Learning for testing) מתחלף בהגדרת הערכה לשם למידה – Assessment for learning שתפקידה להעריך למידה במהלכה ולעצבה בהתאם (בירנבוים 2018)
תקופה זו, מזמנת לנו לבחון מחדש את יעדי ההוראה וההלימה לדרכי הערכה את הלמידה בקורסים. הערכה לשם למידה כוללת איסוף ראיות (משימות ביצוע) המעידות על הלמידה ואיכותה ומידת השגתם של יעדי ההוראה (בירנבוים, 2007)
בסדנא יוצעו דרכים פשוטות לשילוב הערכה בתוך מהלך הלמידה, הערכה מתמשכת שמעודדת למידה והערכה רציפה לאורך הסימסטר וגם מסייעת ב”מישוש הדופק” בנוגע להשגת תוצרי הלמידה של הקורס הן לסטודנט והן למרצה.