דימה צ’ורני – בוגר המחלקה להנדסת מכונות
מהנדס מערכת בחברת ההזנק “סטדיקופטר”
הסיפור שלי יכול לתת עידוד לצעירים שלא ממש השקיעו בלימודי התיכון שלהם, אבל רוצים לעשות שינוי כיוון ולהצליח בקריירה מקצועית. לפני שעליתי לישראל בגיל 18, הייתי מה שמכונה: ילד רחוב”. השקעתי רק במקצועות שאהבתי (פיזיקה, מתמטיקה, כימיה), אבל הזנחתי לגמרי את יתר המקצועות ובקושי הצלחתי לסיים את בית הספר התיכון.
כשהגעתי ארצה הלכתי לגור בקיבוץ, ואחרי עוד שנתיים בצבא גם מה שכן למדתי בתיכון נשכח ממני לחלוטין. ידעתי שהחלום שלי להתקבל ללימודים בטכניון לא יוכל להתגשם, בטח שלא בדלת הראשית. ובכל זאת, מאחר שהיה לי ברור שעתידי הוא בתחום הטכני, החלטתי לא לוותר.
הראשונה שנתנה לי את ההזדמנות לעשות את השינוי בחיי היתה המכללה, שקיבלה אותי ללימודי הנדסאות מכונות. כאן גם גיליתי לראשונה שניתן גם ליהנות מהלימודים, הודות לחברים ולאווירה המעודדת שסבבה אותי במהלך תקופת הלימודים המפרכת.
העובדה שסיימתי את הלימודים בהצטיינות סללו לי את הדרך לעבודה במחלקת הפיתוח של ישקר. ההצלחה דרבנה אותי להמשיך והתחלתי לחשוב ברצינות על המשך לימודים, הפעם לתואר מהנדס. כעבור שנתיים וחצי השלמתי את התואר הראשון שלי בהצטיינות יתרה, במגמת אוטומציה ובקרה.
הכשרתי בתחום פתחה בפניי אופקים חדשים ועד מהרה שובצתי במחלקת טכנולוגיות מיוחדות – המחלקה שעוסקת באוטומציה של תהליכי ייצור בתוך ישקר.
כעבור שנתיים עזבתי את ישקר והתחלתי לעבוד בחברה שבה אני מועסק עד היום: חברת “סטדיקופטר”, שבמסגרתה אני משמש כיום כמהנדס מערכת. מדובר בעבודה מאתגרת ומעניינת, שדורשת מיומנויות רבות לצד ביטחון עצמי ואמונה ביכולותיי. עליי לציין, שהמכללה העניקה לי כלים חשובים ביותר ובראשם: יכולת למידה עצמית; יכולת ליישם ידע תיאורטי באופן מעשי ולראות את הדברים בראייה מערכתית.