מנחות הפאנל:

ד"ר הילה פרץ

חברת סגל, הנדסת תעשייה וניהול | המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

ד"ר הילה פרץ היא חברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בראודה, וחוקרת בתחומי ניהול בינלאומי, משאבי אנוש וניהול חוצה־תרבויות. מחקריה עוסקים בין היתר בהשפעת תרבות ולאום על עבודה וניהול בניהול טאלנטים, וחוסן ארגוני בתקופות משבר. היא שותפה ברשתות מחקר בינלאומיות מובילות ומשתפת פעולה עם חוקרים וארגונים ממדינות שונות. לצד פעילותה האקדמית, היא עוסקת בחיבור בין מחקר לפרקטיקה, בדגש על אתגרי ההון האנושי, שוק העבודה המשתנה והקשר בין אקדמיה לתעשייה.

גב' מורן גושן יוסף

סמנכ"לית משאבי אנוש | קבוצת באבקום

למעלה מ20 שנה בעולמות משאבי אנוש והפיתוח הארגוני,
כמובן מגייסת שנים בפריסה ארצית עובדים לכלל המשרות ועובדות מול מאות לקוחות עסקיים במשק הישראלי, מכירה היטב את שוק התעסוקה הישראלי וחיה אותו יום ביומו

תקציר ההרצאה

המשבר בהון האנושי: אתגר זמני או כללי משחק חדשים?
ארגונים בכל העולם מתמודדים כיום עם מציאות חדשה ומורכבת: עלייה בשחיקה, שינויים בציפיות של עובדים, כניסת הבינה המלאכותית לעולם העבודה, ופער הולך וגדל בין מודלים מסורתיים של ניהול לבין הצרכים וההעדפות של עולם העבודה המודרני.
פאנל זה יפגיש מובילים מעולם התעשייה לצד חוקרים בכירים בתחום ההון האנושי לדיון פתוח ועדכני בשאלה האם אנו נמצאים בעיצומו של משבר בהון האנושי או שמא מדובר בשינוי עמוק המאלץ ארגונים לחשב מחדש את דרכם. במהלך הדיון נעסוק בשאלות שמעסיקות כיום מנהלים, אנשי משאבי אנוש וחוקרים: האם דור העובדים החדש באמת שונה מקודמיו? מה מניע עובדים להישאר או לעזוב? כיצד ניתן להתמודד עם שחיקה וירידה במחוברות הארגונית? כיצד בינה מלאכותית צפויה לשנות את שוק העבודה? ואילו מיומנויות וגישות ניהוליות יידרשו ממנהלים בעשור הקרוב?
הפאנל ישלב בין ממצאים מחקריים, ניסיון מעשי מהשטח ותובנות מארגונים מובילים במשק. המשתתפים ייחשפו למגמות המרכזיות המעצבות את עולם העבודה, יקבלו רעיונות מעשיים להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים, וייצאו עם הבנה טובה יותר של הכיוונים שבהם ארגונים צריכים לפעול כדי למשוך, לפתח ולשמר את ההון האנושי שלהם בעולם עבודה המשתנה במהירות.

משתתפות הפאנל

ענת ברקן | מנהלת חטיבת משאבי אנוש, אברא

לינה חיר | Co-CEO,  ג'ובלי

לימור ירון | מנהלת משאבי אנוש, כתר כרמיאל

פרופ' עדנה רבנו | ראש החוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת תל חי

עינת בורוכוביץ

Senior Data Scientist, רמב"ם

מדענית נתונים בכירה בקריה הרפואית רמב"ם, העוסקת בפיתוח פתרונות Machine Learning ו-AI בתחום הבריאות. מובילה פרויקטים רב-תחומיים המגשרים בין עולמות המחקר הקליני לטכנולוגיה, תוך הפיכת צרכים רפואיים למערכות יישומיות. משמשת כחברה בתת-ועדת הלסינקי לנתונים של בית החולים. בעלת תואר שני בסטטיסטיקה ותואר MBA מאוניברסיטת חיפה, ותואר ראשון מהפקולטה למדעי הנתונים והחלטות, לשעבר הנדסת תעשייה וניהול, בטכניון.

תקציר ההרצאה

החסם המרכזי בשילוב בינה מלאכותית בשגרה אינו טכני אלא קוגניטיבי. אנו פועלים מתוך הרגלי עבודה שמפספסים הזדמנויות לייעול. הסדנה מתמקדת בפיתוח דפוס חשיבה אוטומטי כתהליך התנהגותי שנועד להפוך את הפנייה לכלים אלו לצורך התייעצות סיעור מוחות או פירוק משימות לברירת מחדל טבעית ללא היסוס.

ננתח את הנקודות העיוורות המונעות שימוש שוטף בכלים אלו ונדגים כיצד לאמן את המוח למפות אוטומטית משימות התלבטויות וצווארי בקבוק לפתרונות מבוססי בינה מלאכותית.

תוצרי הסדנה

מיפוי נקודות עיוורות: זיהוי משימות שגרתיות והתלבטויות מקצועיות שבהן ההרגל הישן מונע מאיתנו להיעזר בבינה מלאכותית.

מטריצת זיהוי הזדמנויות: כלי מנטלי לסיווג מהיר של משימות מחקר אפיון וניהול המאפשר להפעיל את הרגל השימוש בטכנולוגיה באופן מיידי ובשלב המוקדם של העבודה.

בניית דפוס ההתייעצות: מתודולוגיה להטמעת הבינה המלאכותית כשלב אפס ובלתי נפרד בכל תהליך של פתרון בעיות והתמודדות עם עומס קוגניטיבי.

מנחי השולחן העגול:

מר עמי הראל

מנכ"ל – End To End Systems Ltd. ישראל, חבר נשיאות האיגוד הישראלי להנדסת מערכות CSO – Aksi Aerospace, India

עמי פעיל למעלה מ-4 עשורים בתעשייה עתירת ידע (בין היתר ברפאל בפלסן, ובתעשיות קטנות יותר בישראל ובחו"ל) במדרג תפקידים מניהול הנדסת מערכות, ניהול פרויקט, קבוצת פרויקטים, יחידה עסקית, שיווק ופיתוח עסקי ועד מנכ"ל, בכל מהלך חיי פרויקט מגיבוש הצורך ושיווק, דרך פיתוח, ייצור, הטמעה, שירות, אחזקה וגריטה. עמי צבר ידע וניסיון רב בתעשייה החל מסטרטאפים, בפרוייקטים פורצי דרך ובאתגרי ייצור סדרתי בהיקפים רחבים ביותר, בפתרונות ליבשה, לאויר ולים, בעיקר בתעשיות הביטחוניות, אך גם בעולם התוכן הרפואי, בישראל ובשוק הגלובאלי.
עמי פעיל בקהילת מהנדסי המערכות, בה הוא חבר הן בקהילה הבינלאומית INCOSE (International Counsil On Systems Engineering) כיו"ר משותף של קבוצת העבודה הבינלאומית HSI (Human Systems Integration), והן בקהילה ובאיגוד הישראלי INCOSE_IL בו הוא חבר נשיאות.
עמי בוגר לימודי B.Sc., M.Sc. בטכניון, ולימודים נוספים באוניברסיטת תל אביב. מקדיש להוראה והנחלת ידע במכללה להנדסה בראודה במחלקה לתעשייה וניהול בעיקר בלימודי תואר שני בהנדסת מערכות ומוסדות אקדמיים נוספים, עם פעילות מחקר בהובלת בראודה עם מרכז רפואי גליל, לצד הובלת End To End Systems Ltd. הפעילה בישראל ובשוק הבינלאומי.

ד"ר אבי וייס

ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

ד״ר אבי וייס הוא מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, ישראל, ומשמש גם כראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות.
הוא בעל תואר B.Sc. בהנדסת אווירונאוטיקה מהטכניון, תואר B.A. במדעי הטבע (פיזיקה וכימיה) מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר M.Sc. בהנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת אלבמה, ותואר Ph.D. בהנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת קרלטון שבאוטווה, קנדה, שם התמקד מחקרו במידול מתמטי של פלטפורמות תנועה בשש דרגות חופש. הרקע האקדמי הרב־תחומי הזה השפיע רבות על עבודתו בתחומי ההנדסה, המדע והמחקר היישומי.
לפני כניסתו לאקדמיה, עבד ד״ר וייס במגוון תפקידי הנדסה וניהול בתעשיות ההייטק בישראל ובארצות הברית, כולל כסמנכ״ל הנדסה בחברת Simulis בלוס אנג׳לס, וכן בתפקידי הנדסת תוכנה ומערכות בחברות e-SIM, ‏Ubique ‏(AOL) ו־Indigo (כיום חלק מ-hp). בנוסף, שירת כקצין הנדסה בחיל האוויר הישראלי, בתחומי חומרים, תהליכים והנדסת מערכות.
מאז הצטרפותו לבראודה בשנת 2009, הוא עוסק בהוראה, מחקר והובלה אקדמית, כולל כהונה כראש המחלקה להנדסת מכונות בשנים 2018–2022. הוא היה ממייסדי המרכז למערכות רובוטיות חכמות והנחה פרויקטי סטודנטים ועבודות גמר רבות. תחומי המחקר שלו כוללים רובוטים ניידים, קינמטיקה ודינמיקה, פלטפורמות תנועה, תאומים דיגיטליים ורובוטיקה בהשראה ביולוגית. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת שפיטים ובכנסים בינלאומיים, ומחזיק במספר פטנטים.

תקציר השולחן העגול

"מוצרי החינוך", קרי הבוגרים, המתייצבים ליומם הראשון בתעשייה, הנקראים לעיתים Junior מצויידים בארגז כלים בו ידע ומיומנויות בהם נעסוק בכנס הנוכחי. ארגונים רבים מדווחים על פער בין ידע ומיומנויות הבוגרים בתחילת דרכם, לבין הדרישות בפועל בעולם העבודה. בשוק משתנה ב-Startup Nation מנורמל הדילוג של מהנדסים בין מעסיקים, ו"תופעות" של מהנדס ה"חולם" על סיומה של הקריירה המקצועית ביציאתו לפנסיה כמומחה תוכן/מייסטר בתחומו, כמעט ונכחדו.

מימד הראייה הרחבה והוורסטיליות: הפרדיגמה עליה מבוססת הנחלת הידע ההנדסי באקדמיה נשענת על מבנה ארגוני פקולטי. תוכניות הלימוד לתואר ראשון נמשכות בדרך כלל ארבע שנות לימוד ובנויות משלושה רבדים: רובד ראשון מקנה ידע מעמיק במדעי היסוד: מתמטיקה, פיזיקה, ומקצועות נוספים על פי תכני הלימוד הפקולטיים. רובד שני כולל מקצועות חובה פקולטיים/מקצועות יסוד מדעיים. אלה משולבים בביצוע ניסויים ופרויקטים מעבדתיים. ברובד העליון של תוכנית הלימודים לומד הסטודנט מקצועות בחירה פקולטיים, המאורגנים בקבוצות התמחות. הרעיון המסדר: התמקצעות דמויית סילו (תיאור ציורי, על בסיס מטאפורה של אגירת של תבואה). הראייה הרחבה הנדרשת כשיטה ותפיסת עולם מתכללת, קיימת רק בחלק מהפקולטות בחלק מהמוסדות האקדמיים.

מימד הזמן: כיצד להכשיר מהנדסים לעולם המתפתח/משתנה בקצב מהיר, כאשר חלק מהטכנולוגיות, הכלים והמקצועות שיאפיינו את הקריירה שלהם בעתיד עדיין אינם ידועים. משך הזמן מרגע ההחלטה לבחור במסלול הנדסה באקדמיה, ועד הבשלתו של הבוגר למהנדס, ליצירת זמינותו האפקטיבית לביצוע עבודה, עשוי להמשך כ-6 שנים. תיאור סכמתי:

מדד ההצלחה הרצוי מביא רבים לתכנן התקדמות במעלה סולם הבכירות, תוך דילוג שיטתי/עקבי מארגון לארגון בפרקי זמן קצרים – שנים ספורות (2-5). דור המהנדסים בעשורים 2-3 לחייהם, מביאה רבים לקחת סיכון, לדלג ממעסיק אחד לאחר, תוך הגדלת הסיכוי לשפר את בכירותם ותנאי העסקתם. דילוג זה מפחית את התועלת הצומחת למעסיק הראשון ממועד גיוסו של מהנדס, מקפחת את המעסיק הראשון, שבסמוך להשלמת מידת ההכשרה הנדרשת, הוא נחטף על ידי מעסיק אחר (לעיתים זה המתחרה), או פועל ביוזמתו להחלפת מקום עבודתו.
שינוי מהותי בשוק העבודה המתרחש בעולם, המתבטא בתחרות אגרסיבית, בניידות מהנדסים בין התעשיות וגם מן המשק הישראלי לחו"ל, מתבטא בחסר מהותי של מהנדסים. "הגבינה זזה" וצו השעה להתאים את ההכשרה לאתגרי המשק המשתנה. בעולם עסקי, נחוצה ראייה רחבה, וְוָרסטִילִיוּת מקצועית, הבנה את תחומי מומחיותם של חברים לצוות, יכולת לשיתוף פעולה הרמוני, יכולת הסתגלות לשינויים בסביבה דינמית, אלה יקנו את קוצו של יתרון על פני המתחרים ויהפכו כישלון לניצחון.