כנס תעשייה אקדמיה ה-10 ע”ש פרופ’ יוחנן ארזי: אתגרים ותובנות בעתות משבר

המשבר הנוכחי, שהביא עמו הווירוס COVID-19, שינה את כללי המשחק, שכן מדובר במשבר כלל עולמי, המתרחש בו-זמנית על פני הגלובוס וככזה מעצים את התלות ההדדית בין התעשייה והאקדמיה. בכנס הוצג הפן הבינלאומי, הישראלי והגלילי, והוא התמקד באתגרים ובתובנות של התעשייה, בהדגשת המנהיגות ההנדסית וחשיבותה ליצירת אקו-סיסטם של תמיכה הדדית בין הגורמים השונים. בכינוס השתתפו דוברים בכירים, מהארץ ומהעולם, שהציגו את עמדתם, ניסיונם ותחזיותיהם בעקבות המשבר הנוכחי.

את הכנס פתח נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק, שציין כי אנחנו חיים בעידן של תמורות ושינויים מואצים בתעשייה ולכן מוטלת על האקדמיה האחריות להכשיר מהנדסים שיידעו להתמודד עם המשברים, ואולי אף יראו בהם מנוף והזדמנות לצמיחה.

נשיא מכון פראונהופר (Fraunhofer) בגרמניה, פרופ’ ריימונד נויגבאואר, היה ראשון הנואמים והוא חשף את פתרונות מכון פראונהופר לשיפור התגובה ולהגדלת החוסן בעתות משבר. לדבריו, המשברים יכולים להיות רפואיים, התקפות סייבר, אסונות טבע, סגרים, או משברים פוליטיים, וכמוהם כך גם משבר הקורונה השפיע לרעה על הנזילות לטווח קצר ועל הרווחיות וההכנסות. שרשרות האספקה והיצוא שובשו, והדבר מחייב את העולם להשקיע ביליונים בפיתוח ובחדשנות, כדי להתמודד עם רוע הגזרה.

ד”ר עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו”ר הרשות לחדשנות הציג את אסטרטגיית היציאה ממגפת COVID-19 והסביר כיצד ניתן למנף את נקודת המפנה הגלובלית לצמיחה כלכלית. ד”ר אפלבאום פתח את דבריו במילים של וינסטון צ’רציל, “לעולם אל תפספס משבר טוב” (NEVER WASTE A GOOD CRISIS). לדבריו, עוד בטרם הקורונה נכנס לתהליך מואץ של שינויים מהירים בגלל הדיגיטציה המתקדמת, המחשוב, האנרגיה הירוקה והחדשנות. ה-19-COVID שינה שיטות עבודה רבות והביא לניצול ושימוש בידע הרב הקיים במדינה לפיתוח מהיר של תרופות, חיסונים, ציוד רפואי, ציוד מיגון, וכלל היתה תגובה מהירה של המדינה למצב שנוצר. “נוצרה אינטגרציה ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והתעשייה, וניתנו מענקי תמיכה בסך עשרות מיליונים לחברות היכולות לתרום לפתרונות של המשבר”, אמר ד”ר אפלבאום. “כמו כן, הושקעו סכומים גבוהים בהכשרה ובהסבת כוח אדם לכיוונים נדרשים ובנושאים כמו דיגיטציה, DATA BIG, IT, CONVERGENCE BIO , AI , שיכולים להיות המנוף להתפתחות בתקופה שלאחר הקורונה”.

במסגרת המושב שעסק בראייה מערכתית-הנדסית-אסטרטגית לטיפול בעתות משבר השתתפו יו“ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ’ יצחק בן ישראל; מנכ”ל End To End Systems וחבר נשיאות באיגוד הישראלי להנדסת מערכות, עמי הראל; ויו״ר מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים אריה (ריצ’י) ריכטמן;פרופ’ יצחק בן ישראל, יו”ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הציג את תפקידה של האקדמיה בהתמודדות בעתות משבר. הוא הדגיש את הפוטנציאל של תחום הבינה המלאכותית (AI) כמפתח בבחירת אסטרטגיה אופטימלית שתביא למינימום את הנזק במישורים רבים וציין שהקריטריון להצלחה חייב להיות מורכב מאוסף של קריטריונים מגוונים. עמי הראל, מנכ”ל End To End Systems וחבר נשיאות באיגוד הישראלי להנדסת מערכות, הדגיש בהרצאתו את עמידותו של מבנה המוגדר על ידי החוליה החלשה שבו. לדבריו, האתגר הזה מתגבר בגישת הניהול המודרנית, שאמורה להתאים את עצמה למציאות משתנה בגמישות ובזריזות.

אריה (ריצ’י) ריכטמן, ר מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים, הסביר מדוע חשוב לכל ארגון ליצור “קובץ הנחיות” אשר יכין אותו למשבר הבא. בין אם המשבר הוא עיסקי, מלחמתי או בריאותי. “ביום פקודה כאשר הסביבה כולה תהייה במערבולת של אי ודאות ובניסיון להבין מה לעשות, כשהאישי מתערבב עם הציבורי והכאוס שולט בכל, נוציא את הקובץ שלנו, נשאל את השאלות המתאימות וביחד עם אנשי התוכן, המומחים שלנו, נגדיר את דרך הפעולה הטובה ביותר לחצורך ההתמודדות עם המשבר”, אמר ריכטמן.

דוגמאות למשברים ולהיחלצות מהם ניתנו על ידי כמה נואמים בכנס, בהם בני אמויאל, מנכ”ל המכון הלאומי לייצור מתקדם, ערן מנדלבויים, מנהל תחום אוטומציה וטכנולוגיות בחברת כתר, וכרמל ישראלי, בוגר המכללה וכיום מנהל פרויקט בחברת גבע סול. ישראלי תיאר את פעילות החברה שנדרשמה בזמן קצר לספק למערכת הבריאות מכונות הנשמה רבות וסיפר על גיוס כלל מפעלי החברה ויכולותיה הטכנולוגיות בתחום המנועים, האלקטרוניקה, הלוגיסטיקה וההנדסה, לצד התאמות שנאלצו לבצע בקווי הייצור, על מנת שיצליחו להתמודד עם הביקוש הגובר לפיתוח ולייצור של המכונות בזמן קצר מאוד.

ערן מנדלבוים סיפר בתורו על האופן שבו חברת כתר התמודדה עם צו השעה ואמר שהחברה פיתחה וייצרה בתוך זמן קצר מסיכות מיגון לצוותים הרפואיים בבתי חולים בארץ, לרבות עיצוב המסכות, בניית ויצירת תבניות מתאימות והקמת קו ייצור מתאים. בני אמויאל הוסיף כי לפני פרוץ המגפה המכון לייצור מתקדם אמור היה לסייע לשיפור הפריון של כ-20 מפעלים, בין היתר בהטמעת טכנולוגיות ושיטות ניהול מתקדמות, אולם עם פרוץ המשבר שונתה תוכנית העבודה בהתאם למציאות המשתנה ובפועל המכון הגדיל משמעותית את התמיכה עד לכדי כ-100 מפעלים.

במהלך הכנס נידונו נושאים רבים נוספים, שמידת הרלוונטיות שלהם לנוכח מגפת הקורנה, גדלה משמעותית. בין הנושאים שעליהם דנו בהרחבה: אסטרטגיית היציאה ממשבר COVID-19 כמנוף לצמיחה כלכלית; התמודדות עסקים עם משבר; אסטרטגיות להתמודדות עם משברים ואתגרים עולמיים; תפקידה של האקדמיה בהתמודדות בעתות משבר; ראייה רחבה של פרויקט וארגון בעתות משבר; תעשייה- סיפור מלחמה; התעשייה בעידן פוסט קורונה – אתגרים והזדמנויות; משברים כמאיץ הנדסי ויזמי בתעשייה הישראלית; מינוף ידע וקבלת החלטות בתנאי אי וודאות; חשיבה יצירתית בתקופת משבר ועוד.

במהלך היום, שכלל גם דיונים בשולחנות עגולים, ניתנו עוד כמה הרצאות מרתקות, ביניהן של ד”ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים; ערן ניר, סמנכ”ל תפעול בחברת KAMADA ושל ד”ר גווין סאס, דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות, מטעם המכללה למינהל.

זה המקום לציין שהכנס היה וירטואלי והוא הועבר באמצעות הזום והובל בהצלחה ובנעימות רבה על ידי יושבת הראש שלו, ד”ר מרסלה ויויאנה-קרפוך, חברת סגל המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, שאף הנחתה אותו בנעימות רבה ובחיוך ביחד עם בני אמויאל.