ביום שאחרי המלחמה: המכללה מציגה יוזמות לחיזוק הדיאלוג ולקירוב לבבות בין המגזרים

“דו קיום אין משמעותו הסכמה מוחלטת, אין משמעותו היעדר וויכוח. משמעותו למידה, היכרות וחיים זה לצד זה”, כך אמר נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק, בכתבה שפורסמה באתר “מאקו”, ואשר עסקה ביוזמות של מוסדות אקדמיים בפריפרייה לקידום אהבת חינם ודו-קיום”. ההסלמה הקשה שהיתה לאחרונה במצב הבטחוני הביאה למתיחות רבה בין המגזר היהודי לערבי, ולאירועי אלימות חמורים. מתוך מטרה לעצור את ההידרדרות ואת ההסתה בחברה הישראלית, ומנגד לעודד את השיח הקורא להשבת הדו-קיום ושיתוף הפעולה בין המגזרים, הממסד האקדמי הצליח לשמר בתוכו דיאלוג חיובי ובהמשך להפסקת האש סטודנטים ומרצים משני המגזרים אף פיתחו יוזמות לעידוד קירוב הלבבות.

“המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, יושבת בעיר כרמיאל שבגליל המערבי, ממש בלב הפסיפס הרב-תרבותי של המדינה” נכתב בכתבה. “הסטודנטים ואנשי הסגל במכללה הם יהודים, דרוזים, צ’רקסים, מוסלמים ונוצרים, שחיים באזור וחיים את עקרון הדו-קיום הלכה למעשה באופן יומיומי. בימים אלה קשה להתעלם מהחשש לפגיעה במרקם האנושי הייחודי לאזור, והאירועים ביישובים סביב המכללה הצליחו לערער את תחושת הבטחון של תושבי האזור. מנכ”ל המכללה, אחיאב גולן, כינס את כל דרגי הניהול במכללה, לדון על דרכי התמודדות והתנהלות המכללה ועובדיה. “יש לשמור על אווירת דו קיום וכבוד הדדי האופייני למכללה בימים כתיקונם, ולהקפיד על כך דווקא בימים שאינם כתיקונם”, ציין.

ואמנם, לאור האירועים האחרונים, הקימו במכללה צוות חשיבה המורכב מחברי סגל, נציגי אגודת הסטודנטים ודקנט הסטודנטים, כדי להגדיר תכנית אסטרטגית לטיפול בסוגייה ולפעול יחד, פרואקטיבית, לעידוד וליצירת היכרות, שיתוף-פעולה וחברות בין אוכלוסיות הסטודנטים המגוונות הלומדות במכללה. הצורך בחיים משותפים ודיאלוג בין הצדדים מושרש במוסד באמצעות תוכניות הידברות ופרויקטים משותפים לכלל המגזרים, בכל ימות השנה. כך למשל, מקיימים סדנת הידברות יהודים-ערבים שעוסקת בלימוד ושיח בסוגיות של ההיסטוריה והתרבות של שני העמים, תוך הכרות עם הנרטיבים השונים, ויצירת קשרים חברתיים בין הסטודנטים.

בנוסף, מפעילים בקמפוס תכנית “התקווה הישראלית באקדמיה”, העוסקת בגיוון, ברב-תרבותיות ובחשיבות לחיזוק החברה הישראלית בכלל ושיפור האווירה בקמפוס בפרט. התכנית מכוונת לסגלים האקדמי והמנהלי, אך גם תומכת בפעילויות תרבות של סטודנטים, בניית לוח שנה המציין את כלל החגים והימים המיוחדים של הדתות השונות, הוצאת דפי מידע על המכללה ותכניות התמיכה הפועלות בה בשפה הערבית ועוד.

“האירועים האחרונים לימדו אותנו עד כמה מתוח עלול להיות הקשר והיחס בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. אך מבחן התוצאה מלמד אותנו שהיכרות עם האחר וחיים בדו-קיום חזקים אף יותר”, סיכם נשיא המכללה. “כמי שעומד בראש מכללה בה לומדים ועובדים סטודנטים ומרצים ממגזרים שונים, אני מבין את החשיבות הרבה בהובלת הידברות והכרת השונה לאורך כל השנה, כדי שבעת מבחן נדע לעמוד מול המבקשים להרוס את המבנה החברתי האיתן עליו אנו עמלים. עבודה משותפת עוד בתקופת הלימודים במכללה תוביל לעבודה משותפת במקומות העבודה, בחיי היומיום; ובעתיד אולי אף תסייע לשבור חומות וחסמים נוספים שעדיין קיימים בתוכנו. דו קיום אין משמעותו הסכמה מוחלטת, אין משמעותו היעדר וויכוח. משמעותו למידה, היכרות וחיים זה לצד זה”.

לקריאת הכתבה המלאה באתר Mako, לחצו על הקישור הבא:  https://www.mako.co.il/study-career-study/articles/Article-ddf3f88180da971027.htm