מרצה מהמכללה מוביל מהלך מהפכני להגברת הבטיחות בבניה

הבינה המלאכותית (AI), שנכנסת לכל תחום בחיינו, מגוייסת בימים אלה גם לטובת התמודדות יעילה יותר עם תאונות עבודה בענף הבנייה, בניסיון לצמצם את היקפן באופן משמעותי. ד"ר פאדי שאהין, ראש מסלול ניהול הבניה במחלקה להנדסה אזרחית, עומד מאחורי יוזמת מחקר חדשנית שמבקשת לשנות מן היסוד את האופן שבו מתמודדים עם תאונות עבודה בענף הבנייה בישראל.

ד"ר שאהין ושותפו למחקר, פרופ' יגאל שוחט מאוניברסיטת בן־גוריון, התבשרו לאחרונה כי זכו במענק מחקר מטעם קרן .M.O.S.T  למימון מחקרים מטעם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (MOST – Ministry of Innovation, Science and Technology). הקרן היא כלי ממשלתי למימון ולקידום מחקר וחדשנות מדעית-טכנולוגית. במהלך שנת 2025 פרסמה הקרן "קול קורא" לקבלת הצעות מחקר בנושא: "אסטרטגיות יישומיות להטמעת חדשנות באסדרת הבטיחות בעבודה", בשיתוף משרד העבודה, אשר מטרתו לחבר בין טכנולוגיות מתקדמות לאתגרי הבטיחות בשטח. 

בעקבות הזכיה במענק היוקרתי ד"ר שאהין ופרופ' שוחט עמלים על פיתוח של מודל מתקדם מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמטרתו לחזות מראש מצבי סיכון ולהביא למניעת תאונות עוד לפני שהן מתרחשות. ענף הבנייה נחשב לאחד המסוכנים במשק הישראלי. על פי נתונים רשמיים, כ־50% מנזקי הבטיחות בכלל המשק מקורם בתאונות בנייה, נתון שממחיש את הצורך הדחוף בפתרונות חדשניים. "מדובר בבעיה מערכתית, לא רק טעות של עובד כזה או אחר", מדגיש ד"ר שאהין. "כדי לצמצם תאונות צריך להבין את מכלול הגורמים שמובילים לקבלת החלטות שגויה בשטח".

בלב המחקר עומד פיתוח אלגוריתם חיזוי מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אשר נועד לנתח כמויות גדולות של נתונים מאתרי בנייה ולהפיק מהם תובנות יישומיות בזמן אמת. המחקר משתלב בקול הקורא: "אסטרטגיות יישומיות להטמעת חדשנות באסדרת הבטיחות בעבודה", בשיתוף משרד העבודה, שמטרתו לחבר בין טכנולוגיות מתקדמות לאתגרי הבטיחות בשטח.

האלגוריתם ישלב נתונים משלושה רבדים מרכזיים: נתוני תאונות עבר (כגון סוג התאונה, תנאי סביבה ואמצעי בטיחות), מאפייני עובדים (גיל, ניסיון, הכשרה, עומס עבודה), ומאפייני ניהול האתר והתרבות הארגונית (רמת פיקוח, עמידה בנהלים ולחצי זמן). "הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לזהות קשרים ודפוסים שבני אדם מתקשים לראות", מסביר ד"ר שאהין. "האלגוריתם לומד מתוך הנתונים ומסוגל לחזות באילו תנאים מתקבלות החלטות מסוכנות, עוד לפני שהן מתורגמות לתאונה בפועל".

לדבריו, הייחודיות של המחקר טמונה במעבר מתפיסה תגובתית לתפיסה פרואקטיבית: במקום לחקור תאונה לאחר מעשה, המערכת תאפשר התרעה מוקדמת. כך למשל, עובד מנוסה שעלול לקצר הליך בטיחותי בשל לחץ לעמידה ביעדים, או עובד חדש שמתקשה לזהות סיכוני נפילה, יסומנו מראש כבעלי פרופיל סיכון גבוה. "המטרה היא למנוע את התאונה עוד לפני שהעובד ניגש לפעולה המסוכנת", אומר ד"ר שאהין. "אם מנהל העבודה מקבל התרעה בזמן אמת, הוא יכול להתערב, באמצעות תדרוך ממוקד, שינוי שיטת ביצוע או תגבור פיקוח".

מעבר לחיזוי, המערכת תציע גם צעדים יישומיים: תדרוכים ייעודיים לעובדים בסיכון, התאמות בשיטות הביצוע, קביעת קריטריונים לבקרת בטיחות, ואף סימולציות של תרחישי סיכון כבר בשלב התכנון. בכך, המחקר שואף להפוך לכלי עבודה מעשי עבור מנהלי פרויקטים, מנהלי עבודה וגופים רגולטוריים.

התמיכה הכספית שתוענק במסגרת הקול הקורא תאפשר הקמת תשתית מחקר מתקדמת, איסוף נתונים מאתרי בנייה פעילים, פיתוח אלגוריתמים, ביצוע סימולציות ומימון מלגת דוקטורנט. "בלי התמיכה הזו קשה להפוך רעיון טוב לכלי שעובד בשטח", מציין ד"ר שאהין. 

כאמור, המחקר מתקיים בשיתוף פעולה עם פרופ' יגאל שוחט מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. השניים מקיימים זה שנים שיתופי פעולה מחקריים בתחומי בטיחות בבנייה, ניהול ותחזוקת מבנים ושיטות ביצוע, ומנחים יחד דוקטורנט בתחום. שיתוף פעולה זה מחזק את הבסיס המדעי של המחקר ומרחיב את השפעתו האקדמית והיישומית. 

לדברי ד"ר שאהין, החזון ברור: "אם נצליח לצמצם אפילו חלק קטן ממספר התאונות, המשמעות היא הצלת חיי אדם ושיפור אמיתי של תרבות הבטיחות בענף הבנייה". המחקר שמוביל כעת עשוי לסמן כיוון חדש שבו טכנולוגיה מתקדמת, ידע הנדסי ומדיניות ציבורית נפגשים – לטובת בטיחות טובה יותר באתרי הבנייה בישראל.  

בצילומים: ד"ר פאדי שאהין (מימין) וד"ר יגאל שוחט