שני מחקרים של המחלקה להנדסת תוכנה במכללה הוצגו לאחרונה בכנס הבינלאומי ACM IUI 2026 (Intelligent User Interfaces), מהכנסים המובילים בעולם בתחום ממשקי המשתמש החכמים, שהתקיים בלימסול, קפריסין. המחקרים הוצגו במסגרת שתי סדנאות שונות – HealthIUI ו-SHAPEXR – והמחישו את השתלבותם של חוקרי המכללה וסטודנטיה בחזית המחקר העולמית בתחומי הבינה המלאכותית, חוויית המשתמש והמציאות המדומה.
אחד המחקרים, שהוצג על ידי ד"ר נעמי אונקלוס-שפיגל, הוא פרי שיתוף פעולה עם פרופ' אולריך גרצקה (Prof. Ulrich Gartzke) מאוניברסיטת THWS בגרמניה ועם הסטודנטים ליאון פלדמן ומור הודיה ממן מהמחלקה להנדסת תוכנה. במסגרת המחקר פותחה Bella, סוכנת שיחה מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לסייע לבני הגיל השלישי.
המחקר הוצג במסגרת סדנת HealthIUI, שעסקה בהנגשת מידע רפואי למטופלים, לבני משפחה מטפלים ולאנשי מקצוע. בניגוד למחקרים רבים המתמקדים בפיתוח יכולות טכנולוגיות בלבד, ביקש המחקר להבין מה גורם לבני הגיל השלישי לאמץ טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ולהמשיך להשתמש בהן לאורך זמן.
לשם כך בחנו החוקרים את Bella באמצעות תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory – SDT), שלפיה מוטיבציה מושפעת משלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: אוטונומיה, מסוגלות ושייכות. ממצאי המחקר העלו כי קלות השימוש לבדה אינה מסבירה מדוע חלק מהמשתמשים מאמצים טכנולוגיות חדשות בהתלהבות, בעוד אחרים נוטשים אותן. נמצא כי יכולות ניהול התרופות של המערכת מחזקות את תחושת המסוגלות, ואילו היכולות השיחתיות שלה תורמות לתחושות של אוטונומיה, מסוגלות ושייכות כאשר הן מותאמות אישית ומאפשרות למשתמשים לשמור על תחושת שליטה. לצד זאת, זוהו גם חסמים משמעותיים, ובהם טעויות בזיהוי דיבור, חששות מפני פגיעה בפרטיות ואינטראקציות שטחיות, העלולים לפגוע בחוויית השימוש ובנכונות לאמץ את הטכנולוגיה.
לצד המחקר בתחום הבינה המלאכותית לבני הגיל השלישי, הוצג בכנס גם מחקר נוסף של המחלקה להנדסת תוכנה, שעסק בשילוב בין מציאות מדומה ובינה מלאכותית ליצירת חוויית ביקור מותאמת אישית במוזיאונים.
המחקר, שנולד במסגרת פרויקט הגמר של הסטודנטים ודיע טנוס וג'וזף דאמוני, בהנחיית ד"ר נעמי אונקלוס-שפיגל, הוצג במסגרת סדנת SHAPEXR. במסגרתו פותח מוזיאון וירטואלי אדפטיבי – שחזור במציאות מדומה של המוזיאון האתנוגרפי בעיר בראט שבאלבניה. המערכת מזהה בזמן אמת את רמת המעורבות של המבקר באמצעות ניתוח התנהגותו – כיוון המבט, דפוסי התנועה והאינטראקציה שלו – ומתאימה את המידע המוצג לו בעזרת מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית, במטרה ליצור חוויית ביקור אישית ומעשירה יותר.
הצגת שני המחקרים בכנס בינלאומי מוביל העניקה לחוקרים ולסטודנטים הזדמנות להציג את עבודתם בפני חוקרים, דוקטורנטים ואנשי אקדמיה מרחבי העולם, לקבל משוב מקצועי וליצור קשרים עם חוקרים הפועלים בתחומים דומים.
ודיע טנוס סיפר: "להציג את העבודה שלנו מול קהילת חוקרי HCI מכל העולם היה אמנם מאתגר בהתחלה, אבל בעיקר מרגש. התגובות שקיבלנו היו מצוינות, והמשתתפים לא רק הביעו עניין במחקר אלא גם הציעו כיווני המשך. אחד הרגעים המרגשים היה כשהצלחנו לספר להם שאנחנו כבר עובדים בדיוק על אחד הכיוונים שהציעו. הגעתי לכנס עם לא מעט חששות, אבל מהר מאוד הבנתי שכולם מגיעים כדי ללמוד זה מזה באווירה פתוחה ומפרגנת".
המשוב שקיבלו השניים במהלך הכנס חיזק את התחושה כי לפרויקט יש פוטנציאל מחקרי משמעותי. לצד שאלות מקצועיות מעמיקות והצעות למחקרי המשך, נוצרו גם קשרים ראשוניים עם חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים, שהביעו עניין בהמשך שיתוף הפעולה.
לדברי ג'וזף דאמוני, "לעמוד מול חוקרים מכל העולם ולהציג עבודה שהתחילה כרעיון בכיתה בבראודה זו חוויה שקשה לתאר. קיבלנו שאלות מאתגרות, משוב שכבר מכוון את המחקר הבא ואף פגשנו חוקרים שהביעו עניין בשיתופי פעולה. התובנה המשמעותית ביותר שלקחתי מהכנס היא שהמרחק בין פרויקט סטודנטיאלי למחקר בינלאומי קטן הרבה יותר ממה שחשבתי, והוא עובר דרך עבודה יסודית, כנות מדעית והנחיה שמעניקה ביטחון להעז".
ד"ר נעמי אונקלוס-שפיגל מסכמת: "ההשתתפות בכנס משקפת את הדרך שבה אנחנו מאמינים שצריך לחבר בין מחקר, הוראה וחדשנות. הסטודנטים אינם רק לומדים על מחקר – הם שותפים לו, מפתחים רעיונות, מציגים אותם בפני הקהילה המדעית הבינלאומית ותורמים לקידום הידע בתחומם. העובדה ששני צוותים שונים מהמחלקה הציגו את עבודתם בכנס בינלאומי מוביל היא מקור לגאווה וממחישה את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין מצוינות אקדמית, שיתופי פעולה בינלאומיים ויצירתיות של הסטודנטים".
בתמונה הראשית: הסטודנטים ודיע טנוס וג'וזף דאמוני, לצד ד"ר נעמי אונקלוס-שפיגל, בכנס שהתקיים בקפריסין