מחקר בינלאומי חדש, בהשתתפות חוקרות מהמכללה, מגלה כי בני אדם מתקשים יותר לזהות את רגשותיהם של כלבים בעלי פנים פחוסות – דווקא אלה שרבים מאיתנו תופסים כחמודים במיוחד. המחקר החל כפרויקט גמר של שרה אסעד, בוגרת המחלקה להנדסת תוכנה במכללה, והפך לשיתוף פעולה מדעי בין חוקרים מישראל, צ'כיה והונגריה.
בני אדם וכלבים חיים זה לצד זה כבר אלפי שנים, ובמהלך התקופה הזו פיתחו הכלבים דרכים ייחודיות לתקשר עם בני האדם, בעיקר באמצעות הבעות פנים. המחקר ביקש לבחון כיצד המוח האנושי מעבד את המידע הזה, וכיצד השינויים שביצע האדם במבנה פניהם של גזעי כלבים שונים משפיעים על יכולתנו להבין את רגשותיהם.
המחקר נערך בהנחייתן של ד"ר ג'וליה שיידין וד"ר סמאח גזאוי מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללה, בהדרכתה המקצועית של פרופ' אנה זמנסקי, ראש מעבדת Tech4Animals באוניברסיטת חיפה. הוא מהווה שיתוף פעולה בין חוקרים מישראל, צ'כיה והונגריה.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים במערכת מתקדמת למעקב אחר תנועות עיניים (Eye Tracker), העוקבת בדיוק מילימטרי אחר תנועת האישונים של המשתתפים. במהלך הניסוי הוצגו לנבדקים תמונות של כלבים משני גזעים שונים, והמערכת מדדה לאיזה אזור בפני הכלב הם מפנים את מבטם תחילה, כמה זמן הם מתמקדים בכל אזור ואף העריכה את המאמץ הקוגניטיבי שהושקע בפענוח הבעות הפנים.
ממצאי המחקר העלו שני ממצאים מרכזיים. הראשון הוא שללא קשר לגזע הכלב, בני אדם מפנים את מבטם קודם כול אל העיניים, ושוהים בהן במשך הזמן הרב ביותר, בניסיון להבין אם הכלב שמח, עצוב או מפוחד. הממצא מחזק את ההבנה כי העיניים הן מקור המידע המרכזי בתקשורת בין בני אדם לכלבים.
הממצא השני חושף פרדוקס מסקרן. גזעים פחוסי פנים, ובהם פאג, בולדוג צרפתי ובוקסר, נחשבים לאהובים במיוחד בזכות מראם הייחודי ותווי פניהם ה"אנושיים". עם זאת, מחקרים קודמים כבר הראו כי הרבייה הסלקטיבית שעיצבה את מבנה פניהם גרמה להם למגוון בעיות בריאותיות.
המחקר הנוכחי מוסיף ממד חדש לפרדוקס: לא זו בלבד שהאדם יצר כלבים הסובלים מבעיות בריאותיות, אלא שהשינוי במבנה פניהם הקשה גם על יכולת בעליהם לזהות את רגשותיהם ולהיענות לצורכיהם. במילים אחרות, ככל שהכלב נראה לנו "חמוד" יותר, כך ייתכן שאנחנו דווקא מבינים אותו פחות.
לדברי החוקרים, המחקר מהווה תרומה משמעותית להבנת התקשורת בין בני אדם לבעלי חיים ופותח פתח לפיתוח כלים טכנולוגיים עתידיים שיסייעו בזיהוי רגשותיהם של כלבים, ישפרו את רווחתם ויעמיקו את ההבנה של בעליהם את צורכיהם.
ד"ר ג'וליה שיידין מסבירה: "פריצת הדרך במחקר הנוכחי היא השילוב בין מדעי ההתנהגות, יחסי אדם-חיה וטכנולוגיה מתקדמת. יכולנו להציץ בצורה אובייקטיבית לתוך המוח האנושי ולראות בזמן אמת כיצד הוא מנסה לפענח את חברו הטוב ביותר של האדם. העובדה שלאורך ההיסטוריה האדם שינה את מבנה הפנים של הכלבים, במיוחד בגזעים הפחוסים, יצרה אתגר תקשורתי מעניין שהמוח שלנו נאלץ להתמודד איתו בכל פעם מחדש".
בצילום: ד"ר ג'וליה שיידין (משמאל) וד"ר סמאח גזאוי מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללה
צילום הכלב באדיבות רויאל קנין, אתר MSN