עודכן ב-
22/03/26
ד"ר הילה פרץ, חוקרת בתחום ההון האנושי מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול במכללה, התראיינה לכתבה שפורסמה ב"כלכליסט דיגיטל" ועסקה בשינויים הדרמטיים שעוברים על תהליכי הגיוס בעידן הבינה המלאכותית.
לדבריה, כניסתם של כלי AI לשימוש רחב פגעה ביכולתם של קורות החיים לשמש כאינדיקציה אותנטית ליכולותיהם של מועמדים. "כמעט כל מועמד יכול לייצר מסמך מרשים, מדויק ומותאם למשרה בתוך דקות", הסבירה פרץ, "ולכן מעסיקים כבר פחות מתרשמים רק מהניסוח היפה או מהמילים ה'נכונות'".
עוד הוסיפה כי הפער בין קורות חיים מלוטשים לבין היכולות בפועל עלול להיות משמעותי: "יותר ויותר ארגונים מבינים שהפער הזה עלול להיות גדול מאוד, ולכן הם אינם מסתמכים עוד על המסמך בלבד".
בהתאם לכך, מציינת פרץ כי מעסיקים משנים את שיטות הסינון ומעמיקים את תהליך הבדיקה כבר בשלבים הראשונים: "מעסיקים מתחילים להצליב מידע, ולא להסתמך רק על קורות החיים, אלא לבחון עקביות, קונקרטיות ורמת פירוט, ולעיתים גם להוסיף שאלות קצרות או משימות ממוקדות".
לדבריה, מדובר בשינוי תפיסתי רחב יותר בתהליכי הגיוס, שבו הדגש עובר מהצגת ניסיון על הנייר לבחינת יכולות אמיתיות בפועל.