הטכניון אירח השנה את התחרות הארצית הראשונה לסטודנטים בהנדסת מכונות, שהציבה בפני הסטודנטים אתגר הנדסי יוצא דופן: תכנון ופיתוח של רובוט קופץ למרחק. אלא שבניגוד לתחרויות אקדמיות מסורתיות, שבהן מוסדות מתחרים זה מול זה, התחרות נבנתה מראש במטרה ליצור שיתופי פעולה בין-מוסדיים, כאשר הקבוצות הורכבו מסטודנטים מחמישה מוסדות אקדמיים שונים.
במסגרת התחרות השתתפו שלוש קבוצות משולבות, שבכל אחת מהן פעלו סטודנטים מלפחות שני מוסדות שונים. הרעיון המרכזי של התחרות היה ליצור סביבת עבודה משותפת, שבה סטודנטים ממוסדות שונים משלבים ידע, ניסיון ויכולות כדי להתמודד יחד עם אתגר הנדסי מורכב.
לסטודנטים מהמחלקה להנדסת מכונות במכללה הייתה נוכחות משמעותית בכל אחת מהקבוצות. הסטודנטים שחר גיטה, רועי מגן, ליאוניד שמאליי, תומר מרפוגל ותומר מגידין השתתפו בתחרות, תרמו מהידע המקצועי מהיצירתיות שלהם, והיו שותפים מרכזיים בתהליך הפיתוח של הרובוטים.
כל אחת מהקבוצות בחרה להתמודד עם האתגר בדרך שונה, ופיתחה מנגנון ייחודי שנועד לאפשר לרובוט לבצע קפיצה למרחק. תהליך העבודה כלל גיבוש רעיונות, תכנון מכני, ביצוע חישובים וסימולציות, ייצור חלקים, ניסויים ושיפורים חוזרים – תהליך המדמה במידה רבה את עבודתו של מהנדס בעולם האמיתי.
הסטודנט רועי מגן השתתף בקבוצה משותפת לבראודה ולטכניון, אשר זכתה במקום השני בתחרות. לדבריו, העבודה על הפרויקט הייתה מאתגרת ומלמדת: "זו הייתה שנה של עבודה משלב הרעיון ועד אב טיפוס עובד, כולל חישובים, סימולציות, ייצור וניסויים", סיפר מגן. "הפרויקט נתן לנו לראות את ההבדל בין תכנון לביצוע ושדברים שעובדים בתיאוריה לא תמיד עובדים באינטגרציה ובהרכבה האמיתית, והיכולת לפתור את הבעיות האלה תוך כדי הייצור הייתה חלק מרכזי מהלמידה. שיתוף הפעולה עם הסטודנטים מהטכניון היה חלק משמעותי מהחוויה. לא ראינו פערים משמעותיים בידע או ביכולות, ובחלק מהנושאים אפילו הבאנו מהניסיון ומהידע שצברנו במהלך הלימודים בבראודה".
גם הסטודנט תומר מגידין, שהשתתף בקבוצה שזכתה במקום השלישי, הדגיש את הערך של העבודה בצוות רב-מוסדי: "אופי העבודה בפרויקט עם שישה סטודנטים ומנחה מכל הארץ הוא משהו שלא חוויתי בעבר. היה מאוד מלמד לראות איך מתזמנים בין כולם את העבודה ומה כל אחד מוסיף לפרויקט. ברמה הטכנית למדתי המון מחקירה על רובוטים דומים, מחיפוש אחר פתרונות לבעיות שנתקלנו בהן בתכנון ובייצור, וכן מניסיון העבר של המנחה ושאר המשתתפים".


הרובוטים שפותחו בתחרות התבססו על מנגנונים שונים שנועדו לאגור ולשחרר אנרגיה באופן יעיל, תוך שילוב של מערכות מכניות, בקרה וחיישנים. הרובוט של קבוצתו של מגידין, למשל, התבסס על מנגנון שבו אנרגיה נאגרה באמצעות מתיחה של גומיות ושוחררה במהירות לצורך הקפיצה, לצד מערכות שנועדו לייצב את הרובוט לאחר הנחיתה ולהכין אותו לקפיצה הבאה.
במהלך הליווי של הקבוצות והמעקב אחר עבודת הסטודנטים והמנחים, בלטה התרומה המשמעותית של הסטודנטים מבראודה לפיתוח הרובוטים ולהצלחת הפרויקטים וזה המקום לציין גם את מרצה המחלקה, עוזי רוזן, שהקבוצה שאותה הנחה הגיעה למקום הראשון.
ההישגים בתחרות היו מרשימים: בשנה הראשונה של התחרות הוחלט להעניק הכרה לכל הקבוצות המשתתפות, מתוך רצון להדגיש את תהליך הלמידה, החדשנות ושיתוף הפעולה. במקום הראשון זכה הרובוט של הקבוצה שבה השתתפו ליאוניד שמאליי ותומר מרפוגל מבראודה. הרובוט ביצע קפיצה בודדת למרחק של 2.1 מטרים וקפיצה משולשת למרחק של 5.3 מטרים, והקבוצה זכתה בפרס כספי בסך 5,000 שקלים; במקום השני זכה הרובוט של הקבוצה שבה השתתפו רועי מגן ושחר גיטה מבראודה, עם קפיצה בודדת למרחק של 1.9 מטרים וקפיצה משולשת למרחק של 2.2 מטרים. הקבוצה זכתה בפרס כספי בסך 2,500 שקלים; במקום השלישי זכה הרובוט של הקבוצה שבה השתתף תומר מגידין מבראודה, אשר זכתה בפרס כספי בסך 1,000 שקלים.
ד"ר אדהם סאלח, מרצה במחלקה להנדסת מכונות במכללה, היה חבר בוועדת ההיגוי של התחרות והשופט הראשי באירוע. לדבריו, מהמעקב אחר עבודת הקבוצות והמנחים, עלה כי הסטודנטים מבראודה מילאו תפקיד משמעותי בפיתוח הרובוטים ובתרומה להצלחתם.
בשנה הבאה תארח המכללה את התחרות הארצית, ובכך תמשיך את המסורת החדשה של חיבור בין סטודנטים להנדסת מכונות ממוסדות שונים ברחבי הארץ. האירוע יהווה הזדמנות נוספת לקדם למידה מבוססת פרויקטים, שיתופי פעולה אקדמיים ויישום מעשי של ידע הנדסי בהתמודדות עם אתגרים מהעולם האמיתי.
בצילום העליון: הלוגו הרשמי של התחרות
צילומי הרובוטים שקפצו הכי רחוק: המקום הראשון (באמצע); המקום השני (מימין); המקום השלישי (משמאל)
בצילום התחתון: ד"ר אדהם סאלח, מרצה במח' להנדסת מכונות במכללה וחבר בוועדת ההיגוי של התחרות