בצל המלחמה: דור העתיד של מהנדסי הביוטכנולוגיה מציג חדשנות ותקווה

למרות אתגרי התקופה והמלחמה המתמשכת, הציגו הסטודנטים להנדסת ביוטכנולוגיה פרויקטים פורצי דרך בתחומי הרפואה, המזון והסביבה, והוכיחו כי חדשנות אינה נעצרת גם בתנאים מורכבים.

ב-15 במרץ 2026 התקיים כנס סיום ההתמחות של המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ע"ש פרופ' אפרים קציר. השנה נערך הכנס במתכונת מקוונת באמצעות זום, על רקע המלחמה המתמשכת בישראל, אך למרות האתגרים, ואולי דווקא בגללם, הוא היווה רגע שיא מרגש ומשמעותי במיוחד עבור הסטודנטים והסגל כאחד.

את הכנס פתחה ראשת המחלקה, ד"ר לילך יסעור קרוח, בדברים אישיים ונוגעים ללב, בהם התייחסה לתקופה המורכבת שבה התקיימו לימודיהם של הסטודנטים. היא ציינה כי שלוש מתוך ארבע שנות התואר, התקיימו במהלך מלחמה – מציאות מאתגרת במיוחד הן עבור הסטודנטים והן עבור הסגל האקדמי.

"למרות הקושי, המחלקה בחרה שלא להתפשר על הרמה האקדמית והמקצועית, מתוך תחושת אחריות עמוקה להכשרת דור העתיד של המהנדסים", אמרה ד"ר יסעור-קרוח. "נדרשתכם לעמוד בכל המשימות – במעבדות, בלימודים העיוניים וביישום המעשי – והצלחתכם מעידה על יכולותיכם ועל איכות ההכשרה שקיבלתם. אני בטוחה שכשהשתלבתם בתעשייה ובמחקר הרגשתם שההכשרה שלנו נתנה לכם את הכלים ואפשרה לכם להמשיך".

בהמשך דבריה חיברה בין עבודת הסטודנטים לבין תרומתם הרחבה לחברה, וציינה כי דווקא בתקופות מורכבות יש חשיבות להמשך עשייה ופיתוח בתחומים חיוניים כמו מזון, תרופות וסביבה. היא הדגישה את הצורך להמשיך לתכנן קדימה ולחזק את מקומה של ישראל כמדינה מובילה בתחומים אלו. "אני לא רוצה לסיים בברכת ‘שיהיה שקט’, אלא לכוון גבוה ולאחל  שיהיה לנו טוב באמת, ושיהיה שלום”. 

לאחר דברי הפתיחה נחשפו עשרות פרויקטים חדשניים, אשר פותחו במסגרת התמחות בגופים מובילים בישראל, והמחישו כיצד ידע אקדמי מתקדם הופך לפתרונות יישומיים בעלי השפעה ממשית על חיי היום־יום.

הכנס כלל שלושה מושבים מרכזיים: רפואה, מזון וסביבה, אשר יחד סיפקו תמונה רחבה של תחומי העשייה של הסטודנטים ושל הפוטנציאל הרב הטמון בהנדסת ביוטכנולוגיה. 

המושב הראשון, שעסק בביוטכנולוגיה ברפואה, הציג מחקרים פורצי דרך בתחומי הרפואה המותאמת אישית והטיפול במחלות מורכבות. שרה אערידי הציגה פיתוח פורמולציה להעברת תרופות למוח באמצעות נשא ביולוגי, בהנחיית פרופ' רוזה אזהרי ובליווי ד"ר עידית גולני. ליאורה שאואט הציגה ייעול של תהליך הפקת SVF מרקמת שומן במערכת סגורה, בהנחיית חגית שלום-לוקסנבורג ובליווי ד"ר עאמר אליאס. דימה זהר חקרה את הקשר בין ביטוי Heparan Sulfate לבין רמת האוגמנטציה של התא במסגרת עבודתה במינוביה תרפיה, בהנחיית נדב אשכול ובליווי ד"ר עאמר אליאס.

תחום חקר המוח והכאב קיבל ביטוי רחב במספר עבודות שנעשו בשיתוף המרכז הרפואי לגליל. אלאא קדאח הציגה מחקר שבחן טיפול בחמצן היפרברי בלחץ נמוך למניעת התנהגות דמוית PTSD, בהנחיית ד"ר אלון שמיר וד"ר עילם פלצור ובליווי ד"ר ערן בוסיס. מונא בדראן חקרה את הפוטנציאל של טיפול זה במניעת כאב כרוני במודל של וולוודיניה, בהנחיית ד"ר עילם פלצור ובליווי ד"ר דפנה כנעני. לוזיאן גדיר בחנה את השפעת הקנבינואידים על כאב כרוני, ואילו תייא סאלם חקרה את השפעתן של תרופות אנטי-פסיכוטיות על רגישות וסף הכאב, שתיהן בהנחיית ד"ר אלון שמיר וד"ר עילם פלצור ובליווי ד"ר איריס ויץ.

המושב השני, שעסק בביוטכנולוגיה במזון, הדגים את השילוב בין הנדסה ביולוגית לתעשיית המזון. מור בוחניק הציגה פיתוח מוצר מיונז בטכנולוגיית אמולסיה והטמעתו בקו הייצור של יוניליוור, בהנחיית תומר אבידר ובליווי ד"ר צוף קרויטורו-סדגר. ריאאם פלאח פיתחה שיטה אנליטית לכימות מוליבדן במזון לחיות משק במפעל מילובר, בהנחיית ד"ר יגאל בר אילן ובליווי ד"ר צוף קרויטורו-סדגר.

נושאים של איכות ובטיחות מזון זכו אף הם להתייחסות מעמיקה. אבזאך ספסא, נירית חנן ושומר יובל בן זמרה עסקו בייעול תהליכי ניקיון בקווי ייצור באמצעות ניתוח משולב של מדדי ATP ובדיקות מיקרוביולוגיות, בהנחיית ד"ר דפנה פסקוביץ. ריהאם חמוד חקרה קיבוע אנזים פקטינאז ויישומו בתהליכי אינוורסיה של סוכרוז במסגרת מו"פ אגדות הגליל, בהנחיית ד"ר סובחי בשיר ובליווי ד"ר מאוריסיו דנטוס. מלק חטיב עסקה ביישום תקני ISO ו-HACCP ובהתאמת קווי ייצור לדרישות משרד הבריאות בחברת רוחלה מוצרי מאפה, בהנחיית לנא חליל ובליווי ד"ר דפנה כנעני. רוועה עלי הציגה מחקר על אופטימיזציה של העברת חמצן במערכות גידול לתרביות קקאו בחברת KOKOMODO, בהנחיית אלון שטייניץ ובליווי ד"ר גלעד אלפסי.

המושב השלישי התמקד בביוטכנולוגיה סביבתית ובפתרונות לתעשייה ירוקה. נור מנסור הציגה בחינה של שימוש בחומרים בני־קיימא בתוצרי בתי הזיקוק לנפט, בהנחיית חן פשינסקי וד"ר יוליה גרצ'קוב ובליווי ד"ר ילנה לוברסקי. בתחום ניטור המים הוצגו עבודות של ירדן איזנברג ושמוט רנין, שבחנו מערכות לניטור מיקרוביאלי במסגרת חברת מקורות, בהנחיית גורמי התעשייה ובליווי אקדמי.

בנוסף, ביאן כנעאן הציגה מחקר לזיהוי ואפיון הגן המקודד לאנזים Terpene Synthase בצמח לבנה רפואי במרכז המחקר נווה יער, בהנחיית ד"ר מואפק אבדאח ובליווי ד"ר אושרי מרקוביץ. ביסאן עיד חקרה את השפעת תוספי הקרקע על פעילות חיידקים ממיסי זרחן, ואילו דועאא עוראבי הציגה אופטימיזציה של תנאי גידול לחיידקים טורפים לצרכים תעשייתיים בחברת ביוארמיקס, בהנחיית ד"ר שירי אלמדוי ברן ובליווי ד"ר רים אסמאעיל.

כנס סיום ההתמחות מהווה עדות חיה לעוצמתה של המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ולייחודיותה. השילוב בין מצוינות אקדמית, מחקר יישומי ושיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה מאפשר לסטודנטים לרכוש ניסיון משמעותי כבר במהלך לימודיהם ולהפוך לחלק מדור העתיד של מהנדסי הביוטכנולוגיה בישראל. הכנס לא רק מסכם תקופה של למידה והתנסות, אלא גם מסמן את תחילתה של דרך מקצועית עבור הסטודנטים –  דרך שבה מדע, חדשנות ויישום נפגשים ומשפיעים על החברה כולה.