המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, בראשות ד"ר נירית גביש, קיימה השבוע (11.5.2026) סמינר מקצועי, שאורח הכבוד שלו היה ד"ר מואייד מוקתרן (Dr. Moayad Mokatren), חוקר, מרצה ומומחה בתחומי ראייה ממוחשבת, מדעי הנתונים ואינטראקציית אדם-מחשב (HCI), העוסק בפיתוח טכנולוגיות חדשניות מבוססות בינה מלאכותית; את הסמינר המחלקתי, שאליו מוזמנים אנשי אקדמיה ותעשיינים בכירים, מרכז ראש התוכנית לתואר שני, ד"ר חוסיין נסראלדין.
הסמינר, שנשא את הכותרת: "Exploring the Potential of Using Mobile Eye Tracking Technology as an Intuitive Pointing Device", ביקש לבחון את פוטנציאל השימוש בטכנולוגיית מעקב עיניים ניידת, כאמצעי הצבעה אינטואיטיבי. במהלך ההרצאה הציג ד"ר מוקתרן מחקר מתקדם העוסק בפיתוח מערכת למעקב עיניים ניידת שאינה דורשת כיול מוקדם מצד המשתמש – אחד האתגרים המרכזיים בתחום. בהרצאתו הסביר כי עבור רוב בני האדם, המבט הוא הדרך הטבעית ביותר ליצירת אינטראקציה עם הסביבה ולקבלת מידע על אובייקטים הנמצאים סביבם. בהתאם לכך, טכנולוגיות מעקב עיניים משמשות כיום להבנת מוקד הקשב של המשתמש.
עם זאת, ד"ר מוקתרן הדגיש כי למרות ההתקדמות המשמעותית בתחום, ובייחוד בתחום ה-Video-Based Oculography, עדיין קיימים אתגרים טכנולוגיים רבים, בהם הצורך בתהליכי כיול חוזרים והשפעת תנאי תאורה והשתקפויות על דיוק המערכת.
במסגרת הסמינר הוצגה מערכת חדשנית המבוססת על ערכת ראש הכוללת שלוש מצלמות: מצלמת סצנה ושתי מצלמות עין – מצלמת IR ומצלמת RGB. מצלמת ה-IR משמשת למעקב רציף ואמין אחר האישון, בעוד מצלמת ה-RGB משמשת ללכידת תמונות הקרנית של אותה העין. באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה (Deep Learning), המערכת מאתרת את האישון בתמונות ומחשבת בזמן אמת מודל תלת-ממדי אישי של העין עבור כל משתמש.
בהמשך הציג ד"ר מוקתרן כיצד המודל התלת-ממדי מאפשר לחשב את כיוון המבט של המשתמש – החל ממרכז גלגל העין דרך מרכז האישון ועד לנקודת המבט בעולם החיצוני. בנוסף, המערכת יודעת לבצע התאמה בין מיקום האישון כפי שנמדד במצלמת ה-IR לבין מיקומו בתמונת ה-RGB, ובכך להתמודד עם אחת הבעיות המורכבות בתחום: זיהוי האישון בתמונות RGB שבהן קיימות השתקפויות מהסביבה על הקרנית.
אחד היתרונות המרכזיים של המערכת שהוצגה הוא תהליך הכיול האוטומטי והשקוף למשתמש. בניגוד למערכות מסורתיות, המשתמש אינו נדרש להביט בנקודות מוגדרות מראש לצורך כיול, אלא יכול לפעול ולהביט באופן טבעי לחלוטין. לדברי ד"ר מוקתרן, המערכת נבחנה במסגרת מחקר משתמשים בתנאים מציאותיים, והניבה תוצאות מבטיחות במיוחד – הן ברמת דיוק כיוון המבט התלת-ממדי והן באיכות לכידת תמונות הקרנית.
בסיום ההרצאה סיפר ד"ר מוקתרן גם על עבודתו בשנים האחרונות כחוקר וכמדען נתונים בכיר, ועל ניסיונו בפיתוח מודלים מבוססי בינה מלאכותית עבור מערכות ניטור ותקשורת מתקדמות בסביבות טיפול נמרץ (ICU), המבוססות על נתוני בתי חולים אמיתיים.
הסמינר עורר עניין רב בקרב חברי הסגל והסטודנטים לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, וחשף בפני המשתתפים את החיבור המרתק בין בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת וטכנולוגיות עתידיות של אינטראקציית אדם-מחשב.
