שייקספיר או לא שייקספיר ? זאת השאלה במחקר חדש

עולם הספרות הבינלאומי עסק לא מעט בשאלה מיהו האדם שכתב את המחזות שמיוחסים לוויליאם שייקספיר, והאם מדובר באדם אחד. בימים אלה שבה השאלה וצפה, הפעם בעקבות מחקר פורץ דרך שנערך על ידי חוקרי המכללה. המחקר מעלה שאלות חדשות ומציג ממצאים, שעל פיהם לפחות 15 מתוך  39 המחזות המיוחסים למחזאי האנגלי הדגול, בהם "חלום ליל קיץ" ו"אנטוני וקליאופטרה" – ייתכן ולא נכתבו על ידו כלל. 

את המחקר  הובילו פרופ’ זאב וולקוביץ’ וד"ר רנטה אברוס, בכירי המחלקה להנדסת תוכנה במכללה. החוקרים פיתחו שיטה פורצת דרך בשם Deep Imposter, המבוססת על בינה מלאכותית ומיועדת לחשוף "מתחזים סגנוניים" – כלומר, טקסטים שנכתבו על ידי מחבר שונה מהמחבר המוצהר, על סמך ניתוח מעמיק של סגנון הכתיבה.

בניגוד לשיטות המסורתיות במחקר הספרותי, שמסתמכות על ניתוחים טקסטואליים אנושיים העלולים להיות מוטים, השיטה שפיתחו חוקרי המכללה, עושה שימוש באלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה, תוך ניתוח של מאות טקסטים ספרותיים מזוהים ממקורות שונים, והשוואתם לסגנונות כתיבה שונים לאורך ההיסטוריה.

"המטרה שלנו הייתה לנטרל את ההטיות האנושיות שהובילו במשך מאות שנים את הוויכוח סביב זהות מחבר מחזות שייקספיר", מסבירים פרופ’ וולקוביץ’ וד"ר אברוס. לדבריהם, השיטה החדשה מסוגלת לזהות תבניות לשוניות, מבנים תחביריים ומאפיינים סגנוניים שלא ניתן להבחין בהם בעין אנושית – ובכך לחשוף את טביעת היד האמיתית של המחבר.

הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Digital Scholarship in the Humanities, מהבולטים בתחומו, ועוררו הדים בקרב חוקרים, בלשנים, והיסטוריונים של הספרות. לטענת החוקרים, לא פחות מ־15 מחזות של שייקספיר מציגים סימנים ברורים לכך שייתכן שנכתבו על ידי כותבים אחרים – או לפחות שותפים אלמוניים.

הוויכוח סביב זהות מחבר מחזות שייקספיר אינו חדש, אך המחקר הישראלי מעניק לו זווית חדשה ובלתי תלויה, בזכות השימוש בטכנולוגיה שאינה מושפעת ממוסכמות אקדמיות או מהטיות תרבותיות.

מעבר לשייקספיר, צוות החוקרים מיישם את שיטת Deep Imposter גם על טקסטים קלאסיים נוספים. בין היתר נבדקו כתבים בערבית של המשורר והפילוסוף אל-עז'אלי, וכן יצירותיו של חתן פרס נובל הסובייטי מיכאיל שולוחוב – שגם סביבו ישנן שנים של טענות לזיוף או שותפות נסתרת בכתיבה.

השלכות המחקר חורגות מעבר לעולם הספרות – ופותחות דלת לשימושים נרחבים יותר של בינה מלאכותית בתחומים כמו חקר היסטוריה, קרימינולוגיה טקסטואלית, תרגום ספרותי ואפילו משפט. 

המכללה אמנם אינה נחשבת למוקד מסורתי למחקר ספרותי, אך עם פרסום המחקר הזה, היא זוכה להכרה בינלאומית גם בזירה התרבותית. מדובר בהישג משמעותי לפרופ’ זאב וולקוביץ’ – מומחה למדעי המחשב ו-AI – ולד"ר רנטה אברוס, ראשת המחלקה להנדסת תוכנה במכללה. החוקרים הוכיחו כי גם מחוץ לאוניברסיטאות הגדולות, ניתן לייצר מחקר פורץ דרך – עם שילוב ייחודי של חדשנות טכנולוגית וחשיבה ביקורתית. יישר כח. 

בצילום הראשי: דיוקן של המחזאי וויליאם שייקספיר (צילום: Gettyimages)
בצילום למעלה: פרופ' זאב וולקוביץ, המחלקה להנדסת תוכנה במכללה