זוכרים את ששת המיליונים: טקס יום השואה בקמפוס

הבוקר (14.4.2026) התקיים בקמפוס המכללה טקס לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, במתכונת מצומצמת ובהתאם למגבלות הביטחוניות. בצל המגבלות הביטחוניות, הטקס הועבר במקביל בשיודר חי לעובדי המכללה ולציבור הסטודנטים. 

בטקס נכחו בכירי המכללה, בהם נשיאת המכללה פרופ' שרית סיון, שנשאה דברים בפתח הטקס והדגישה את חשיבות הזיכרון, האחריות הבין-דורית והמחויבות להמשיך ולספר את סיפורם של הנספים והניצולים. לצידה נכחו המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, פרופ'/ח מיכאל רגב; מנכ"ל המכללה, אחיאב גולן; דיקנית הסטודנטים, יאנה מלניקוב; ועובדות ועובדי סגל נוספים.

במוקד הטקס עלה לבמה ראש המחלקה להוראה ולימודים כלליים, ד"ר דן קופרמן, אשר נשא דברים כנציג הדור השני לניצולי השואה. בדבריו הציג את סיפור הישרדותו של אביו, משה (מישו) קופרמן ז"ל, מילדותו ברומניה של שנות ה-30, דרך ימי האימה של תקופת מלחמת העולם השנייה, ועד לעלייתו ארצה והקמת משפחתו.

ד"ר קופרמן ליווה את דבריו במצגת מרשימה ובהירה, שביקשה להנגיש את סיפורו האישי של אביו לקהל הרחב. העדות, שהתבססה על ספר אוטוביוגרפי שכתב האב, על הקלטות וידאו, עדויות שנאספו במהלך השנים ושיחות משפחתיות, תיארה את התגברות האנטישמיות ברומניה כבר בילדותו, ואת שיאה האכזרי בשנים 1939–1944. בתוך כך, הובאו תיאורים מטלטלים של מפגשים ישירים עם רדיפות, רצח ואובדן בני משפחה, לצד שרשרת של ניסים שאפשרו לו ולחלק מקרוביו לשרוד.

עוד עלה מן הדברים כי בניגוד לתפיסה הרווחת, במקרים מסוימים היו דווקא גורמים גרמנים שסייעו להצלת המשפחה, בעוד שהאכזריות הקשה כלפי היהודים באה פעמים רבות מצד הרומנים עצמם, אשר נטלו חלק מרכזי ברדיפת הקהילה ובהשמדתה. סיפורו האישי של משה קופרמן ז"ל שיקף מציאות רחבה יותר, שבמסגרתה הושמדו כשליש מיהודי רומניה בתקופת השואה.

למרות האתגרים והנסיבות המורכבות, הצליח האירוע לשמר את אופיו המכבד והמרגש, והיווה עדות למחויבותה של המכללה להנצחת זיכרון השואה ולהעברתו לדורות הבאים.