מחקר חדש שנערך בקרב כ-2,000 עובדים ב-20 מדינות, וזכה בפרס המאמר הטוב ביותר בכנס העולמי למשאבי אנוש בקפריסין, מפריך מיתוסים ניהוליים ומציב מראה בפני מעסיקים. בראיון מיוחד מסבירה ד"ר הילה פרץ, ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה, מדוע מדידת שעות נוכחות היא כלי מיושן וכיצד תרבות ארגונית נכונה מגינה על העובדים.
בעולם העבודה המודרני, מי שנשאר אחרון במשרד נתפס לעיתים קרובות כעובד המסור ביותר. אולם מחקר בינלאומי רחב היקף שנערך במשותף על ידי ד"ר הילה פרץ, ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה , ופרופ' עדנה רבנו, ראשת החוג לשירותי אנוש באוניברסיטת קריית שמונה תל-חי, מצביע על תמונה מורכבת ומפתיעה. המחקר, שנתמך במענק מחקר משני המוסדות, זכה לאחרונה בהכרה בינלאומית יוקרתית כשקטף את פרס המאמר הטוב ביותר בכנס העולמי השביעי לניהול משאבי אנוש בינלאומי, שנערך בספטמבר 2026 בניקוסיה, קפריסין.
מה בעצם ביקשתן לבדוק במחקר, וכיצד נאספו הנתונים ?
"ביקשנו לבחון לעומק את ההבדל בין שני היבטים של השקעה כבדה בעבודה: השקעת זמן (שעות ארוכות) לעומת השקעת מאמץ אקטיבי ואיכותי במהלך העבודה, ולראות כיצד כל אחד מהם משפיע על שחיקת העובדים", מסבירה ד"ר הילה פרץ. "כדי לקבל תמונה מהימנה, אספנו נתונים בשני סקרים, בהפרש של כחודשיים, בקרב 1,998 עובדים מ-20 מדינות שונות – בהן ישראל, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן ודרום קוריאה. המשתתפים, שגילם הממוצע עמד על 35 וכ-38% מהם מילאו תפקידים ניהוליים, נשאלו על השקעתם בעבודה ועל שביעות רצונם מהתגמולים, ובהמשך נבחנו רמות התשישות הגופנית, הרגשית והקוגניטיבית שלהם. בנוסף, ניתחנו 1,965 תשובות פתוחות שבהן העובדים תיארו במילים שלהם מהי השקעה כבדה עבורם".
ומה גיליתן כשניתחתן את הנתונים מ-20 המדינות ?
"הנתונים המחישו פער מרתק וברור בין זמן למאמץ: בעוד שהמתאם בין שעות עבודה ארוכות לשחיקה היה חיובי – כלומר, יותר שעות הובילו ליותר שחיקה – המתאם בין השקעת מאמץ לשחיקה היה הפוך לחלוטין. עובדים שהשקיעו מאמץ רב בעבודתם נטו לדווח דווקא על שחיקה נמוכה יותר. הקשרים ההפוכים הללו נשמרו גם לאחר שנטרלנו משתנים אישיים, תעסוקתיים והבדלים כלכליים בין המדינות".
הממצאים של ד"ר הילה פרץ ופרופ' עדנה רבנו אינם נעצרים רק בהבחנה בין זמן למאמץ, אלא חושפים גם את תפקידה הקריטי של המעטפת הארגונית. המחקר מראה כי תגמולים כספיים ותמיכה מקצועית ממלאים תפקידים שונים לחלוטין בחוויית העובד.
איך התגמולים והסביבה הארגונית משנים את התמונה ?
"ראינו שלמה שהעובדים מקבלים בתמורה יש משמעות עצומה", מציינת ד"ר הילה פרץ. "בקרב עובדים שהיו מרוצים יותר מהשכר, מההטבות ומאפשרויות הקידום, הקשר שבין שעות עבודה ארוכות לשחיקה נחלש משמעותית. לעומת זאת, כשמדובר בהשקעת מאמץ, המשאבים החשובים היו דווקא לא כספיים: הקשר לפחות שחיקה התחזק מאוד כשהעובדים נהנו מעצמאות בתפקיד, מהזדמנויות להתפתחות מקצועית ומיחסים תומכים עם מנהלים ועמיתים".
האם ראיתן הבדלים בין התרבויות השונות שנבדקו במחקר ?
"בהחלט. הקשר בין השקעת מאמץ לפחות שחיקה היה חזק במיוחד בתרבויות המקדשות עצמאות אישית, הישגיות ותחרות. גם התשובות הפתוחות של העובדים שיקפו את ההבדלים התרבותיים מחיי היומיום: בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה ובגרמניה בלטו תיאורים של ביצועים ולחצי זמן; בהולנד, בשוודיה ובקנדה הודגשו יותר רווחה ואיזון בין עבודה לחיים אישיים; ואילו בדרום קוריאה ובפורטוגל בלטו התייחסויות ללחץ, לבריאות ולדרישות חיצוניות".
המחקר הזוכה מציב אתגר משמעותי בפני מנהלים וארגונים בעידן הנוכחי, ומציע לשנות את הפרדיגמה של הערכת עובדים.
מהי השורה התחתונה עבור מעסיקים ומנהלים בישראל ובעולם ?
"חשוב להדגיש שאין כאן המלצה להעמיס יותר משימות על העובדים – המחקר מצביע על קשרים ואינו טוען שמאמץ כשלעצמו מונע שחיקה", מסכמת ד"ר הילה פרץ. "המשמעות המעשית למעסיקים היא שצריך להפריד בין מדידת שעות, מדידת מאמץ ובחינת סביבת העבודה. אם דורשים שעות ארוכות, חובה לדאוג לתגמול הולם ולזמן התאוששות. אבל מעל לכל, מנהלים צריכים להרחיב את השיחה מעבר לשאלה 'כמה שעות עבדת?', ולהתחיל לשאול 'איך נראתה העבודה שלך, איזו עצמאות קיבלת ומה קיבלת בתמורה להשקעה ?".
תודה רבה, השכלנו
"תודה לכם".
בצילום העליון: ד"ר הילה פרץ, ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה
בצילום התחתון: פרופ' עדנה רבנו, ראשת החוג לשירותי אנוש באוניברסיטת קריית שמונה תל-חי