יום הזיכרון בקמפוס: סיפורו של הלוחם יהל גזית ז"ל

בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל שנערך במכללה ב-20.4.2026, התארחה מיה גזית, אמו של סרן יהל (יהלי) גזית ז"ל, שנפל במלחמת חרבות ברזל. גזית, לשעבר עובדת המכללה, שיתפה את קהל המשתתפים בסיפור חייו של בנה וביוזמה המרגשת שהוקמה לזכרו – פרויקט "אור כי יהל".

סרן יהל גזית ז"ל, בן 24 בנופלו, שירת כקצין בחטיבת השריון 188 ונפל בקרב בעזה בדצמבר 2023. הוא גדל ביישוב רקפת, היה פעיל חברתי ויצירתי, מדריך בתנועת נוער ומוזיקאי מוכשר שכתב שירים רבים במהלך חייו.

מתוך האובדן האישי העמוק, הקימה מיה גזית – פסיכולוגית במקצועה – את מיזם "אור כי יהל", בשיתוף עמותת "ברק" של חטיבה 188. מטרת המיזם היא להעניק טיפול נפשי מקצועי, נגיש וללא עלות ללוחמי השריון, בסדיר ובמילואים, וכן לחיילים משוחררים בשנה הראשונה שלאחר שירותם .

לדברי מיה, המיזם נולד מתוך תפיסת עולמו של יהל, שראה חשיבות רבה בדאגה לחייליו ובחיזוק החוסן הנפשי שלהם. בתוך זמן קצר הפך הפרויקט ליוזמה רחבת היקף: מאות מטפלים מתנדבים, בהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול, מעניקים ליווי אישי וקבוצתי למאות לוחמים ובני משפחותיהם. עד כה, סייע המיזם למאות רבות של חיילים להתמודד עם השלכות הלחימה והטראומה, תוך יצירת מעטפת תמיכה אנושית ומקצועית.

שם המיזם, "אור כי יהל", מבטא את הרוח שהותיר אחריו יהל: רוח של רגישות, נתינה ואמונה בכוחה של תקווה. גם המוזיקה שיצר, ובראשה השיר "עוד תגיע אהבה", ממשיכה להוות השראה לפעילות המיזם ולמסר שהוא מבקש להעביר: מתוך כאב גדול יכולה לצמוח עשייה שמביאה אור לאחרים.

בדבריה בטקס במכללה, הצליחה מיה גזית לגעת בלב הקהל, כשהציגה לא רק את סיפורו האישי של בנה, אלא גם את הדרך שבה ניתן להפוך זיכרון לפעולה, ואת השכול לכוח מניע לעשייה חברתית משמעותית. המפגש בין סיפורו של יהל לבין פעילות ההנצחה החיה שמובילה משפחתו, המחיש למשתתפים את חשיבות האחריות ההדדית והדאגה לחוסנם של לוחמי צה"ל, גם הרבה אחרי שוך הקרבות.

הטקס המרגש, ששודר בזום בשל המגבלות הבטחוניות, הופק על ידי דיקנט הסטודנטים ונערך במעמד נשיאת המכללה, פרופ' שרית סיון; המשנה לנשיאה, פרופ' /ח מיכאל רגב; והמנכ"ל, אחיאב גולן.