הנחיות כלליות לכתיבת דו”חות במהלך הסטאז’

דו”חות הביניים המוגשים במהלך הסטאז’ ייכתבו מתוך מטרה לשלבם בדו”ח הסופי. הנחיות לכל דו”ח מפורטות בהמשך. שימו לב להיקף הנדרש בכל פרק בעבודה הסופית !
כל הדוחות ייכתבו לפי כללי הכתיבה המדעית. יש להקפיד על:

• רווח של שורה וחצי לפחות, פונטים בגודל 12.
• עריכה דקדוקית נכונה, שפה תקנית וללא שגיאות כתיב.
• יש להגדיר מושגים שאינם שגורים בפעם הראשונה בה הם מוזכרים.
• ניסוח משפטים, בזמן עבר, סביל, רבים (בוצעו, נשקלו, עורבבו, נשמרו וכו’). אין להשתמש בלשון נוכח פעיל (אני, אנחנו, שקלתי, ערבבתי וכו’)
• כתיבה תמציתית, קצרה וברורה, ללא חזרות וללא תיאורים ספרותיים או מסורבלים.
• רצוי שהאינפורמציה תובא בצורה של קביעות, עדיף מספריות, עם הפניה נאותה למקור הספרותי.
• התייחסות בכבוד לתיאוריות של אחרים והפנייה למקורות ספרות במלל ובאיורים. מקורות ספרות צריכים להיות ממוספרים לפי סדר ההופעה. להשתמש בספרים ומאמרים מדעיים ולהימנע לחלוטין מהשימוש במקורות עממיים ברשת.
• כתיבה נכונה של מקורות ספרות (אפשר להיעזר בחוברת ההנחיות שבאתר הסטאז’ ובאתר המכללה
• אין לצרף לדו”ח אובייקט (תמונה, גרף, משוואה, טבלה) שאין אליו הפניה מהמלל.
• כותרות לגרפים ולטבלאות: הכותרות צריכות להכיל את מספר הטבלה / גרף ותיאור קצר. הכותרת תופיע מעל לטבלה ומתחת לגרף.
• גניבה ספרותית (plagiarism). העתקה של טקסט או מידע (תמונות גרפים וכו’) מעבודות שפורסמו על ידי אחרים הנה גניבה ספרותית ועלולה להסתיים בוועדת משמעת ואף בתביעה משפטית. ניתן לנסח במילים שלכם ממצאים שפורסמו על ידי אחרים, תוך ציון המקור. הצגה של איורים/ תוצאות שפורסמו על ידי אחרים אפשרית רק לאחר אישור המחברים ולכן יש להימנע מכך ובכל מקרה לציין בבירור את המקור.

• דו”ח התקדמות ראשון צריך לכלול את הרקע התאורטי של העבודה, מטרות העבודה וסקירה ראשונית של שיטות העבודה שבהן נעשה שימוש עד למועד הגשת הדו”ח ושיטות בהן יעשה שימוש במידת האפשר.
• מטרות העבודה: יש לכתוב את מטרות העבודה כפועל יוצא של סקר הספרות – איזו שאלה באה עבודה זו לחקור או איזו בעיה באה עבודה זו לפתור. יש להגדיר את המטרה הכללית של הפרוייקט ולפרט המטרות משנה. יש להציב יעדים ריאלים הניתנים לביצוע במסגרת תקופת הסטאז’. סעיף זה עשוי להשתנות במהלך העבודה כתוצאה מגילויים שונים או בעיות שבהן נתקלים, אך חשיבותו רבה בתכנון העבודה ובמעקב אחר ההתקדמות.
• מהלך הפרוייקט: תרשים כללי של מהלך העבודה המתוכנן. כולל חלקים מתוכננים לעתיד. תרשים זה לא חייב בהכרח להופיע בעבודה הסופית.

דו”ח הביניים יכלול השלמה של פרק השיטות, הצגה של תוצאות למועד הגשת הדו”ח ודיון ראשוני בתוצאות אלו. הדו”ח יכלול את החלקים האלה:

• מטרות העבודה: יש לעדכן את מטרות העבודה שהוגדרו בדו”ח הראשון.
• מהלך העבודה: סקירת על של הפרוייקט, שלבים עיקריים, הקשר בין חלקים שונים של הפרויקט וכו’. יש לכתוב חלק זה כתרשים זרימה.

תוצאות: יש לדווח על התוצאות שנאספו עד למועד הדיווח
דיון ראשוני: יש לנסח דיון ראשוני שיהווה בסיס לדיון אשר יופיע בעבודה הסופית.

הדו”ח הסופי של הסטאז’ יכלול את החלקים המפורטים מטה. יש להקפיד על ההנחיות הכלליות הרשומות מעלה. יש לשמור על סדר הפרקים בעבודה כמפורט במסמך זה:

שער (עברית ואנגלית) – פורמט קבוע הנמצא באתר. השער בעברית יצורף לעבודה מצד ימין ואילו השער באנגלית יחתום את העבודה מצד שמאל (בדפדוף משמאל יראה השער באנגלית ובדפדוף מימין השער בעברית).

דף תודות (רשות)

תקציר (עברית ואנגלית) – בעבודה מודפסת התקציר בעברית יצורף מצד ימין ואילו התקציר באנגלית יצורף מצד שמאל. בעבודה אלקטרונית, התקציר באנגלית יופיע לאחר התקציר בעברית. כללי כתיבת התקציר:

• כותרת התקציר הנה “תקציר” (Abstract) ולא כותרת העבודה
• קצר, כחצי עמוד
• התקציר איננו חייב להיות זהה לזה שהוגש לקראת יום הסטאז’
• התקציר צריך לסכם את כל חלקי העבודה: רקע וחשיבות הפרויקט, מטרות, תוצאות ומסקנות עיקריות
• אין הפניה למקורות ספרות בתקציר
• אין להשתמש בקיצורים בתקציר

תוכן העניינים
בסוף תוכן העניינים יופיעו:

• רשימת נספחים – לכל נספח מספר, כותרת ועמוד
• רשימת טבלאות – לכל טבלה מספר, כותרת ועמוד
• רשימת ציורים/ איורים/ גרפים – מספר, כותרת ועמוד (רצוי שכל הציורים, תמונות, גרפים יוצגו כ”איורים” עם מספור רציף)

דף קיצורים מסודר בצורה אלפביתית

פרק 1: מבוא ( 5-7 עמודים)
המבוא צריך להיות כתוב בצורת “משפך” – להתחיל מהבעיה הכללית, היקפה הגורמים לה וחשיבותה, להמשיך עם פתרונות קיימים, היתרונות והחסרונות שלהם ולסיים בהיפותזה של העבודה או הפתרון המוצע ומטרות העבודה.
המבוא צריך לכלול:

• סקירה ספרותית קצרה על הידוע בתחום, כולל הפניות לספרות. ללא יחסי ציבור למקום העבודה
• ניתן לחלק לנושאי משנה, אבל להמנע מחלוקת יתר. יש לתת כותרת מתאימה לכל חלק
• רקע קצר על חשיבות הנושא, תרומתו, החידוש בפרויקט
• חשוב להדגיש את הבעיה איתה העבודה מנסה להתמודד והמוטיבציה לביצועה
• מטרות הפרויקט

פרק 2: מהלך העבודה (רשות)
סקירת על של הפרויקט, שלבים עיקריים, הקשר בין חלקים שונים של הפרויקט וכו’. יש לכתוב חלק זה כתרשים זרימה.

פרק 3: חומרים ושיטות (עד 5 עמודים)
פרק זה יכלול בדרך כלל שלושה חלקים: חומרים, שיטות ואנאליזות
פרק חומרים

• רשימת חומרים המשמעותיים שבהם נעשה שימוש בעבודה והיצרן. אין צורך לציין יצרנים של מלחים שונים המשמשים למשל להכנת בופרים
• רשימת תמיסות (ריכוזים סופיים ולא הכנה): על פי שיקול דעתו של הכותב בהתייעצות עם המנחה והמלווה
• יש לפרט את דגמי המכשירים והיצרנים של ציוד משמעותי בעבודה (אין צורך לפרט יצרן ודגם של מיכשור קטן כמו pH מטרים, פלטות חימום וערבוב, צנטריפוגות, ספקטרופוטומטר וכו’, אלא רק של ציוד מיוחד וייעודי). ניתן בהחלט לפרט את דגמי המכשור בתוך פרק שיטות או אנאליזות

פרק שיטות

• תיאור שיטות העבודה שבהן נעשה שימוש, לפי תתי נושאים שיוצגו בכותרות. למשל: מערכת הניסוי, תנאי הניסוי, הפרוצדורות שננקטו, אופן הכנת הדוגמאות לאנאליזה (סינון, ייבוש, קירור וכ’) וכיוב’. על השיטות להכתב בצורה מפורטת וקצרה, כמקובל במאמרים מדעיים, תוך פרוט הפעולות שבוצעו כך שניתן יהיה לחזור על הניסוי
• אין להכניס לגוף העבודה דוגמאות חישוב. ניתן להוסיף אותם לנספחים עם הפניה מהפרק הרלוונטי

פרק אנאליזות

• פירוט אופן ביצוע האנאליזות השונות ועקרון המדידה
• בשיטות המופיעות בספרות, יש להפנות את הקורא למקורות הספרות שעליהן מבוססות השיטות
• יש להימנע מתיאור של עקרונות של שיטות מקובלות (למשל עקרון הפעולה של HPLC, ספקטרופוטומטר וכו’)

פרק 4: תוצאות ודיון ( עד 18 עמודים)
פרק זה הנו מרכז העבודה. ככל שפרק זה ייכתב בצורה מובנת וברורה לקורא, כן ייטב.

• על התוצאות להיכתב כסיפור מסגרת ולאורכו משובצות התוצאות. יש לחלק את פרק התוצאות לסעיפי משנה מתאימים, ללא חלוקה נוספת של סעיפי המשנה. כל סעיף חייב להתחיל בקטע מילולי במטרה להסביר את המטרה ולקשור את הסעיף לחלקי העבודה האחרים
• מספור רציף נפרד של איורים, של טבלאות ושל נוסחאות
• כל אובייקט כנ”ל חייב הפניה מהטקסט
• להשתדל להציג את התוצאות כך שהקורא יוכל לנתח אותן בקלות. הדבר חשוב במיוחד כאשר מציגים תוצאות השוואתיות. כך יש להעדיף תרשימי עמודות או גרפים על פני טבלאות. בתרשימי עמודות יש להשתמש כאשר אין קשר ישיר בין התוצאות השונות (השוואה בין תוצאות המתקבלות עם ראגנטים שונים או בתנאים שונים לחלוטין) ואילו בגרפים רציפים ניתן להציג תלות של תוצאה מסוימת בפרמטר כלשהו (זמן, ריכוז וכו’)
• לאחר הצגת טבלה או גרף יש לדון בו
• הדיון יכלול תיאור קצר של מה שרואים בגרף/ טבלה ולציין את המסקנות. מה ההסבר הפיזיקלי לתוצאות? האם התוצאות תואמות את הספרות? הדיון יכלול הפניה לטבלאות וגרפים, הצבעה על מגמות, הסבר של חריגות, והצעות לייעול
• אין להציג תוצאות בצורה כפולה (טבלה + גרף)
• מומלץ שכל הגרפים, האיורים והתמונות יוצגו בכותרת כ”איור X”
• יש להתייחס לנוסחאות מתמטיות / משוואות כימיות כמו לאיורים מבחינת הפניה בטקסט, תוך מספור רציף שלהן

פרק 5: סיכום ומסקנות (עד 2 עמודים)
המסקנות העיקריות של הפרויקט בצורה מתומצתת, מה התרומה של הפרויקט למדע, לסביבה לתעשייה וכיוב’. הצעות להמשך.

מקורות ספרות

• לרשום את מקורות הספרות על פי כללי הכתיבה המדעית
• לארגן את מקורות הספרות לפי שיטה אחת (מספרים או שמות מחברים)

נספחים
בנספחים יהיו- תוצאות גולמיות, דוגמאות חישוב, חזרות, גרפי כיול לא חיוניים וכ”ו. אין חובה להוספת נספחים.

• יש למספר את הנספחים ולתת שם לכל נספח
• יש להוסיף הפניה לנספחים בגוף העבודה

הערה חשובה:
במקרים מסוימים, יש אפשרות לערוך אחרת את עבודת הסטאז’ בהתאם לתחום בו התבצע הפרויקט, זאת בהסכמת המנחה והמלווה וכל עוד העבודה נכתבת על פי כללי הכתיבה המדעית.