אקו-סיסטם למען תעשייה חכמה

המהפכה התעשייתית הרביעית מציגה הטמעה מואצת של תהליכי דיגיטציה חדשניים, המשלבים את כל פיתוחי הטכנולוגיה באופן המחבר בין העולם הפיזי לזה הווירטואלי

אנו ניצבים בתחילתה של מהפכה עולמית – המהפכה התעשייתית הרביעית, המשנה את הדרך בה אנו חיים, מתקשרים ועובדים. כיצד תשפיע מהפכה זו על התעשייה הישראלית, על הפריון הלאומי ועל עובדי התעשייה? נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק, עם התשובות

 המהפכה התעשייתית הראשונה במאה ה-18 שילבה את מנוע הקיטור בקווי הייצור, המהפכה השנייה שהתרחשה במאה ה-19 עשתה שימוש בחשמל על-מנת להגיע לייצור המוני. במהפכה השלישית באמצע המאה העשרים נרתמה האלקטרוניקה כדי להביא לאוטומציה של הייצור. וכיום, שרויים אנו בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית, או “תעשייה 4.0” – המהפכה הדיגיטלית – אשר נבטה בשנים האחרונות, הואצה במשבר הקורונה, ומציגה הטמעה מואצת של תהליכי דיגיטציה חדשניים המשלבים אינטגרטיבית את כל פיתוחי הטכנולוגיה של העשורים האחרונים באופן המחבר בין העולם הפיזי לזה הווירטואלי.  

“מדובר במחשבים בעוצמה אחרת, מחשוב ענן, אוטומציה ורובוטיקה, מדפסות תלת-מימד, חיישני IOT  (‘אינטרנט של הדברים’) ושילוב כל המרכיבים מוליד אפשרויות חדשות לגמרי”, אומר פרופ’ אריה מהרשק, נשיא המכללה. “המשמעות המיידית של הפעלת בינה מלאכותית, מיצוי תובנות מתוך נתוני עתק, ויישום אלגוריתמיקה מתקדמת, היא השבחה דרמטית של הייצור התעשייתי”.

כשפרופ’ מהרשק מדבר על “השבחה דרמטית” הוא מתכוון לייעול כל קו הייצור: שילוב חיישני IOT בנקודות קריטיות בתהליך, ליקוט נתונים בזמן-אמת לאורך ולרוחב מערך הייצור, עיבוד נתונים מהיר באופן המאפשר שליטה ובקרת התהליך, שיפור מהותי של פריון הייצור, ולא פחות חשוב – הטמעת שיפורים בתכונות ובאיכות המוצר. “למעשה, אנו קולטים מידע מיידי על כל המתרחש בקו הייצור, משלבים רובוטים במקום פועלי ייצור בנקודות רלבנטיות לאורך הקו ובכך מגבירים את קצב הייצור; וכן שולטים על איכות המוצר, איכות הפוגשת את המפרט הטכני הנדרש”. 

ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי, נפגש עם תעשיינים בכירים באחד הכנסים שהמכללה קיימה השנה, במטרה לטפח את התעשייה בגליל ולהגדיל את פריונה

חוסנה של מדינה נמדד על פי יכולתה להתחרות בזירה הגלובלית, ופריון גבוה משקף כושר תחרות ויכולת התמודדות מול תעשיות מתחרות. אמנם מדינת ישראל ידועה כ-“סטארט-אפ ניישן”, אך רוב הייצור נופל בחלקה של התעשייה הקלאסית-מסורתית. הבעיה נעוצה בפריון הנמוך של תעשייה זו בהשוואה לפריון התעשייתי במדינות ה-OECD. “כיום, נתח גבוה של התעשייה הישראלית אינו מבוסס דיו על מערכות חדשניות עתירות אוטומציה, מחשבים, חיישנים, עיבוד מידע מהיר וכו’. אם נשכיל לעשות זאת, נשביח את יכולת התעשייה הישראלית להתחרות בעולם”, אומר פרופ’ מהרשק, ומוסיף כי באופן זה ייצור מסורתי של מוצרי מתכת, עץ, מזון או פלסטיקה יתפתח לתהליך עתיר טכנולוגיה עילית. “מה שחשוב הוא שקו הייצור יהיה ‘הייטקי’, ולאו דווקא המוצר עצמו. אפשר לייצר מוצרי מתכת או פלסטיק ,”בנאליים” לכאורה בתהליך ייצור חדשני, עתיר אוטומציה ורובוטיקה, מתוחכם, ואיכותי וכך “להקפיץ” את התעשייה היצרנית לרמת הייטק, המשביחה את כלל התעשייה הישראלית”.

פרופ’ מהרשק מזכיר כי המכללה, בשיתוף חברת ‘תפן’, זכתה במכרז משרד הכלכלה להקמת מכון לאומי לייצור מתקדם בגליל (על פעילותו הנמרצת קיראו בכתבה נפרדת). המכון ביצע במהלך השנה וחצי האחרונות תהליכי אבחון לכ-150 מפעלי תעשייה קלאסית, ומפעלים לא מעטים אימצו את מפת הדרכים המומלצת בתום תהליכי האבחון, הטמיעו ההמלצות והשביחו את הייצור באמצעות שילוב טכנולוגיה חדשנית (דוגמא למפעל שעבר את התהליך קיראו בכתבה נפרדת). זהו צעד ראשון בהצעדת התעשייה הקלאסית-מסורתית לכיוון תעשייה עילית.

איך עשויה להשפיע השבחה של קווי הייצור על ההון האנושי?

המכללה מקדמת פיתוח אקו-סיסטם בגליל ומעניקה אכסניה אקדמית ליוזמות וכינוסים שמטרתם לקדם את החזון. בצילום: נשיא המכללה עם סיון יחיאלי, שמוביל את מיזם i4Valley

“יידרש פחות כח אדם, ולכן יש לתת את הדעת על שיח עם העובדים, שילובם בקורסים והכשרתם לדור הבא של הטכנולוגיה. לא מן הנמנע כי גם במהפכה הנוכחית – בדיוק כמו במהפכות הקודמות – יימצאו מבין העובדים כאלה שיפעלו, ככל יכולתם, על מנת למנוע את בוא הקדמה, והתופעה אפיינה כל מהפכה. המכללה שלנו, בשיתוף המכללה האקדמית גליל מערבי, מקיימות מדי שנה כנס העוסק בדיוק בשתי התופעות – בקדמה הטכנולוגית ובמשמעויותיה החברתיות. בין השאר, יקדם המהלך את האקו-סיסטם האזורי ויסייע למיתון ההשלכות החברתיות, המהוות נגזרת של המהפכה התעשייתית הרביעית”.

אלו פעולות נוספות אתם נוקטים על מנת לקדם את האקו-סיסטם האזורי?

 “המכללה משחקת תפקיד מרכזי באקו-סיסטם הגלילי של כרמיאל ויישובי משגב. היא מפעילה מאיץ (אקסלרטור), המאפשר ליזמים לקדם רעיונות פורצי דרך בטכנולוגיה בכלל ובתעשייה חכמה בפרט. במסגרת ‘מועדון תעשייתי’ מקיימת המכללה מפגשים תקופתיים בין גורמי תעשייה ואקדמיה להחלפת דעות ולהנבטת רעיונות. המחלקות כולן, ובמיוחד אלה שבינה מלאכותית, אלגוריתמיקה ונתוני עתק, אינם בתחומי הליבה שלהן, נערכות, כבר עכשיו, לשלב קורסים בנושאי תוכן אלו; כל זאת על-מנת לצייד את הבוגרים בכלים המתאימים להתמודדות עם אתגרי המהפכה התעשייתית הנוכחית.

ומה לגבי הדור הצעיר יותר ? 

“המכללה מקיימת פעילות נמרצת בבתי הספר ברחבי הגליל לשם העשרת בני נוער באמצעות חשיפתם למעבדות המכללה – ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ועוד –  על מנת לעורר את סקרנותם ולהנביט זרעים שישגשגו בדור הבא. אלה יהיו המדענים והמהנדסים של מדינת ישראל בעתיד הלא רחוק, ולכן חשיפתם להתפתחויות ולקדמה המדעית-הנדסית היא תנאי חשוב להצלחתם. כמו כן, אנו משוכנעים כי יש להשקיע, בגיל צעיר ככל האפשר בכישורי ה-STEM (SCIENCE TECHNILOGY ENGINEERING MATHEMATICS) ולכן אנו מעורבים גם בעשייה אזורית זו”.

• הכתבה פורסמה לראשונה באתר וואלה לימודים