עם ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, עוד ועוד מפעלים שעובדים בשיטות מסורתיות מטמיעים בפסי הייצור והתפעול השוטף שלהם שיטות עבודה חדשניות, שמתאפשרות בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית (4.0). המכון הלאומי לייצור מתקדם, שהמכללה שותפה בהקמתו, עוזר להם לעשות את זה בגדול. קבלו סיפור לדוגמא והצטרפו למהפכה.
כשחושבים על מפעלים תעשייתיים לרוב עולה במוחנו תמונה של מפעל ישן, בצבעי שחור לבן, המורכב מפועלים רבים העובדים על פס ייצור אחד ארוך, אבל המציאות הולכת ומשתנה. עם ההתפתחות הטכנולוגית עוד ועוד מפעלים מאמצים שינויים שהופכים את המפעל המסורתי למפעל שניצב בחזית הטכנולוגיה.
כך קרה גם למפעלו של יניב הדר (45) מקריית מוצקין, אשר הקים בשנת 1999 את חברת EMT טכנולוגיות ייצור אלקטרוניקה בע"מ. "החברה הוקמה כאשר שוק האלקטרוניקה בארץ היה מבוסס על ההתפתחות בתחום התקשורת", הוא נזכר ומסביר, "החברה עוסקת בייצור והרכבת מעגלים ומוצרים אלקטרוניים לפי דרישת הלקוח. אנחנו עוסקים בתחום הייצור והאינטגרציה של מערכות אלקטרוניות בסדרות קטנות, והעברה מפיתוח לייצור".
ד"ר אורי בן חנן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של המכון, במפעל שעובר את תהליך השדרוג להטמעת טכנולוגיות מתקדמות (הצילום מתוך סרטון תדמית שהופק עבור המכון)
את החברה הוא הקים בגיל 23 בלבד, לאחר שסיים את לימודיו כהנדסאי אוטומציה ובקרה, ועבד מספר שנים בתחום ה-SMT (טכנולוגיה להשמת רכיבים אלקטרונים על מעגלים בצורה אוטומטית). "מה שמשך אותי לתחום זה הרובוטיקה וההבנה הפיזיקלית של התהליך, הכלים שרכשתי בלימודים וההבנה המולטי דיסציפלינרית שרכשתי באבטחת איכות, חשמל ובקרה. הייתי מרותק מהטכנולוגיה והחלטתי להקים את החברה מתוך שילוב של יצר יזמי ולמידת התחום והענף. בתחילת הדרך לא האמנתי שהחברה תגדל לממדים של היום", הוא מספר.
מפה לשם, תוך כעשרים שנה המפעל רכש לעצמו מוניטין בקרב הלקוחות הגדולים בשוק. "יש לנו בסיס לקוחות רחב בארץ העוסקים בתחומי המחשוב, התקשורת, המכשור הרפואי, התעשייה הביטחונית וענפים נוספים. בין השמות הגדולים שעובדים איתנו ניתן למנות חברות כמו אינטל, Nvidia ומארוול טכנולוגיות. יש לנו יכולת לתמוך בחברות הזנק, סטארט-אפים, מהשלבים הראשוניים ועד לייצור סדרתי. יכולות הייצור שלנו הן מקדמת הטכנולוגיה שמקבילה לייצור טלפונים ניידים, טאבלטים ומחשבים".
בשנת 2020, בעקבות בדיקת אבחון מקיפה שנעשתה, גילה הדר שיש עוד לאן לשאוף. "שמעתי מקולגה, בעל מפעל אחר, על כך שהמכון הלאומי לייצור מתקדם מבצע אבחונים למפעלים, ופניתי אליהם", הוא נזכר. "ביצענו תהליך אבחון כדי לגלות כיצד לחסוך זמן תפעולי ומשאבים יקרים עבור הארגון. התהליך הצביע על הזדמנויות לשיפור העומדות בפני החברה, לשיפור התפוקה, באמצעות יישום והטמעת תהליכי ייצור מתקדם".
המכון הלאומי לייצור מתקדם הוקם בבעלות משותפת של המכללה, קבוצת תפן ו-ESI קומטיגו, שזכו במכרז של משרד הכלכלה. המכון נועד לקדם את התעשייה הישראלית היצרנית ובשנתיים האחרונות הפך לכתובת עבור מפעלי תעשייה רבים ששואפים לשפר את הפריון ואת התוצאות העסקיות שלהם.
ואמנם, לדברי הדר, במהלך האבחון שנעשה למפעל שלו על ידי אנשי המקצוע במכון, נמצאו מספר נקודות לשיפור. "גילינו אובדני זמן שמשפיעים על התוצאה. לדוגמה, גילינו הפסדי קצב ביחס לקצב הסטנדרטי שהוגדר לקו. ההאטה נגרמה, בין היתר, מעצירות קצרות, מיומנויות לקויות של מפעילים, בעיית הזנה, מתן פתרון 'פלסטר' של תקלה וכו'. כמו כן, גילינו שנגרם אובדן זמן כתוצאה מייצור מוצרים שאינם עומדים בדרישות האיכות, כולל יחידות הדורשות עבודה חוזרת".
אנשי המכון מובילים מפעלים שעבדו עד היום בשיטות מסורתיות ליעילות תפעולית, תודות להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בקווי הייצור (הצילום מתוך סרט תדמית שנעשה עבור המכון לייצור מתקדם)
בעקבות האבחון, הוחלט בחברה להטמיע מערכת לניהול מידע ששיפרה דרמטית את תפוקת המפעל. "החלטנו להטמיע מערכת MES לניהול רצפת הייצור, הכוללת דיווחים און ליין וניהול ויזואלי. מדובר למעשה בלוח שמנהל את המכונות ומתעד הכל. הניהול מבוסס על דאטה והחלטות מבוססות מידע. בזכות הניהול הוויזואלי הכפלנו את התפוקה שלנו", הוא מספר בשמחה. "לאור ההצלחה אנו מתכוונים להטמיע את המערכת בעוד מחלקות במפעל, כמו למשל, במערכת ניהול העובדים. כבר עכשיו, העובדה שהטמענו מערכת תיעוד זמנים ושהעובדים יודעים שיש מערכת שמנטרת אותם, העלתה את התפוקה שלהם בעבודה".
לדברי הדר, ההצלחה התבצעה תודות למתן פתרון לבעיות שצפו בכלל הרבדים. הטיפול המשולב בבניית תשתית מצוינות תפעולית, פיתוח תהליכי שימור ופיתוח הון אנושי, מידע ניהולי וזרימת חומר, כל אלה ביחד הובילו לייעול שרשראות הערך ושיפרו מאוד את התפוקה ואת רווחיות החברה. ברגע שזה קורה החברה עוברת לשלב של צמיחה שמאפשרת השקעה בהון האנושי ובטכנולוגיות שמייצרות יתרון בשוק המשתנה והתחרותי.
"אנשי המכון הלאומי לייצור מתקדם תורמים לתעשיין המצוי מידע שהוא מעולם לא נחשף אליו וששייך לתעשיית הקדמה. הם מובילים את המפעלים שעבדו עד היום בשיטות מסורתיות למצוינות תפעולית בזכות הטמעת טכנולוגיות חדשות. הזרקור שהם מאירים על התחום מאפשר לנו לשפר את הביצועים של החברות בסדרי גודל משמעותיים".
גם לאחר שנים רבות, בתוך ההצלחה, הוא מרגיש שהלימודים האקדמיים משפיעים עליו עד היום. "במהלך הלימודים עסקנו בנושאים מגוונים כמו תוכנה, מתמטיקה, פיזיקה, חומרים, חשמל, כימיה, אבטחת איכות והנדסת מכונות, ולא תמיד מצאתי את הקשר ביניהם", הוא אומר. "רק עם השנים הבנתי שככל שיש לנו, התעשיינים, ראייה רחבה יותר כך קל לנו יותר לקבל החלטות יום יומיות ביותר נושאים ולהשביח את ביצועי הארגון שלנו" .
מדבריו, נראה שהשמיים הם הגבול: "השאיפות לעתיד הן להצליח להתחרות בשוק הגלובלי על ידי העברת תהליכי הייצור לאוטומציה זאת הדרך לשרוד ולנצח בתחרות אל מול אלטרנטיבות זולות של כוח אדם בעולם. בניית התשתיות שמאפשרות ניתוח וצפייה עדיין עוברות אצלנו שיפור ועדכון מידי יום בהתאם למגוון הפרויקטים והטכנולוגיות המתפתחות בתחום הייצור מתקדם, אבל אני משוכנע שאנחנו בדרך הנכונה", מסכם הדר.