המהומות והאירועים האלימים בין יהודים וערבים שהתרחשו בארץ במהלך מבצע “שומר החומות” בעזה טלטלו את כולנו. המתיחויות זלגו גם לתוך השיח במכללה, ברשתות החברתיות ובמהלך השיעורים שהתנהלו בזום, אמנם בהיקף מצומצם ולזמן קצר, אך די היה בהן בכדי לעורר את הצורך לפעול.
צוות דיקנט הסטודנטים במכללה הינו מגוון ורב-תרבותי והאירועים בארץ, במיוחד ביישובים שבסביבתנו, כמו גם פניות של סטודנטים ששיתפו בתחושות של כעס ופחד, יצרו גם בו תחושת של בלבול ותהיות – כיצד נכון לנהוג.
ד”ר אורנה מילר, דקנית הסטודנטים
“מיהרנו לקיים פגישת צוות על מנת לשתף ברגשות ובמחשבות, בפתיחות ובגילוי לב והבנו עד כמה שיח פתוח וכן הוא חשוב ומועיל”, מספרת ד”ר אורנה מילר, דיקנית הסטודנטים (בצילום מימין). “החלטנו להוביל מהלכים לבניית מרחב קמפוס משותף, אשר כל סטודנט ועובד בו ירגיש בטחון, שייכות ונוחות. בשלב ראשון השתתפנו בדיונים שהתקיימו בפורומים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה ולמדנו את המסמכים שפרסמו גופים כמו ‘יוזמות אברהם’ ו’אקורד’ באוניברסיטה העברית, אשר הציעו דרכי התמודדות עם האירועים. בהמשך הקמנו ועדה מייעצת מכללתית, המורכבת ממרצים וסטודנטים, ראשי מחלקות אקדמיות ויחידות מנהליות, יהודים וערבים, שתתווה דרכים ליצירת מרחב קמפוס משותף”.
את המפגש הראשון של הוועדה פתח נשיא המכללה, פרופ’ אריה מהרשק, אשר נתן לרעיון את ברכת הדרך והציג למשתתפים מסר שכתב פרופ’ דאוד בשותי, מסגל הטכניון, וחבר המועצה האקדמית של המכללה – על דעת נשיא המכללה:
“סטודנטים, חברי סגל וסגל מנהלי, לאחרונה עברו עלינו ימים קשים וכואבים ולא פחות מפחידים. קומץ של בודדים מהחברה הערבית והיהודית התפרעו בהפגנות והובילו לשסע בחברה הישראלית. בינתיים נרגעו הרוחות אך נשארו הפצעים, וזה טבעי. כעת נדרש מאיתנו לרפא את פצעינו כדי לחזור לשגרת החיים. אין זה גורע מהזכות של כל פלג בחברה להביע את כאבו בדרכי נועם. אנו סטודנטים, חברי סגל וסגל מנהלי, נמשיך את דרכינו לשותפות וחברות למען חיים משותפים בארצנו“.
לדברי ד”ר מילר, מפגשי הוועדה עד כה התאפיינו בתחושה של חשיבות השיח, ורצון לראות בנקודת השבר שעברנו הזדמנות – לא רק לצמצם מתחים בין הקבוצות, אלא לקרב ביניהן. “הבנו שהבורות היא אחד משורשי הבעיה ושנדרשת למידה הדדית של הנרטיבים השונים, התרבויות, התפיסות ונקודות המבט. בפרט, כדאי להכיר לעומק סוגיות העולות ונידונות באמצעי התקשורת, בטרם מגבשים דעה”, היא אומרת.
המפגשים העלו מגוון של רעיונות לפעילויות המתוכננות לקראת ובמהלך שנת הלימודים הקרובה, ביניהן: מפגשי “הקשבה הדדית” בין סטודנטים יהודים וערבים ליצירת אווירה של הקשבה והבנה סביב מחלוקות ושוני תרבותי, ערכי ופוליטי; קיום אירועי תרבות, מוסיקה,
ספורט ואוכל, שייתנו ביטוי לרב-תרבותיות ויתקיימו במקומות מרכזיים בקמפוס; פעילות קהילתית בקבוצות מעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, בישובים יהודיים, ערביים ומעורבים; קישוט הקמפוס בכרזות מעוררות השראה מתוך המקורות של בני הקבוצות השונות, ועוד.
ועדת ‘מרחב קמפוס משותף’ שמה לה למטרה ליצור ארגז כלים למרצים, לשם התמודדות עם מצבי מתיחות והגברת ההידברות והשיתוף בין סטודנטים בקורס, וכן להרחיב את חזון המכללה, כך שיכיל ערכים של שותפות ורב-תרבותיות.
לצד ד”ר מילר שותפים לעשייה גם ד”ר דאוד דאוד, ראש המדור לקידום הסטודנט וראש התוכנית להרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, וכן וופא עבד אלגני, יועצת קריירה שממונה מטעם המכללה על תוכנית “התקווה הישראלית באקדמיה” – תכנית שיזם נשיא המדינה הקודם, ראובן ריבלין, לקידום שותפות בחברה הישראלית, הרואה באקדמיה מקום מפגש חשוב של צעירים מכל חלקי האוכלוסייה.
המעוניינים להצטרף לצוות החשיבה ולפעילויות של ‘מרחב קמפוס משותף’, מוזמנים ליצור קשר עם דקנט הסטודנטים.