שדרוג שירותי הרפואה בבתי החולים

תחום הביוטכנולוגיה יודע בימים אלה עדנה: העולם נחשף לצורך המתמיד לשפר את המערכים הרפואיים בכל הגזרות, ומגפת הקורונה העצימה אף יותר את הצורך באנשי מקצוע איכותיים, שידעו להתמודד עם קשיי התקופה והלחצים שנובעים מהם.

המצוקות והתקלות מתגלות לא פעם תוך כדי תנועה, ועל-מנת לספק להן את הפתרונות הנכונים חשוב להיחשף אליהן ולהבין אותן לעומק. זה מה שקרה לחנא מוראני, שעובד בבנק הדם של המרכז הרפואי זיו בצפת. מוראני, בוגר תואר שני בתוכנית לביוטכנולוגיה של המכללה, שם לב שיש בעיה בחישוב נפח הדם שמועבר לנתרמים, וכי לא פעם כמות הדם שמועברת אליהם מבנק הדם אינה תואמת את הצרכים בפועל, מה שעלול לגרום לבזבוז דם יקר שיכול לסייע לחולים נוספים. “הכנסתי לעבודה כלי לחישוב צריכת מלאי דם על פי ממוצע נע, מה שהוביל לחיסכון מיידי בהזמנת מנות דם ובנוסף – להורדת אחוז הפסילות שלהן”, מספר מוראני. “לאחרונה הגשתי הצעה לרשום פטנט על הפיתוח שלי, לכן אינני יכול בשלב זה לפרט יעוד, ובקרוב אפרסם עליו מאמר”.

גם הסטודנטית ערין מסלחה השלימה במכללה את לימודי התואר השני שלה בביוטכנולוגיה, וזמן קצר אחר כך ביצעה אף היא תהליך של זיהוי בעיה במקום העבודה ומתן הצעה לפתרונה, לאחר חקירת הנושא. ערין עובדת במעבדה המיקרוביולוגית בבית חולים רמב”ם שבחיפה. פרויקט הגמר שלה עסק בפיתוח פורמולציה חדשה בתחום המיקרוביולוגיה והחקלאות. לאחרונה הגישה את ממצאי המחקר שלה, לפיהם מצאה פתרון שמייעל את הטיפול התרופתי בנשים שנמצאות בקבוצות סיכון לפיתוח קרישיות יתר במהלך ההיריון.

“ערין בדקה את בסיס הנתונים וערכה סקירה על כל הנשים שקיבלו טיפול כלשהו בתרופה”, מספר פרופ’ סמאר מרעי, ראש התוכנית לתואר שני בביוטכנולוגיה. “היא בדקה עד כמה הטיפול הפחית את רמת הסיכון שלהן והגיעה לכלל מסקנה שיש לסווגן לתת-קבוצות ספציפיות ולהתאים להן את אופן הטיפול – מספר המנות, תדירותן וכו’. למעשה, היא יצרה פרוטוקול חדש ומדויק יותר למתן התרופה המניעתית, עד לרמת הפרט. בכך התאימה את הטיפול למגמה הולכת וגוברת בעולם הרפואה, של מתן תרופות באופן מותאם אישית לחולים, ולא לפי מפתח כללי שהיה נהוג עד כה”.

ערין ומוראני הם רק שתי דוגמאות מיני רבות, שממחישות את היישומיות בלימודי ביוטכנולוגיה, ובפרט בלימודי התואר השני, שבו נלמדים קורסים שמכשירים את הבוגרים לא רק לחקור תחום כלשהו, אלא להביאו לכדי יישום מיידי בארגונים שבהם הסטודנטים מועסקים, ואשר משוועים לפתרונות למצוקות קטנות או גדולות שצצות באמצע הדרך. “אני מאוד שמחה שניתנה לי ההזדמנות להיות חלק מבוגרי המסלול לתואר שני במכללה. התוכנית תרמה לי המון והעשירה את הידע שלי בהרבה תחומים.

“במסלול הלימודים נחשפנו והתמקדנו בתהליכי פיתוח ורגולציה של מוצרים ביוטכנולוגיים, כולל ביצוע מחקרים וניהול ניסויים קליניים בעולם האקדמי ובתעשייה”, היא מספרת. “את התואר הראשון שלי עשיתי במדעי המעבדה הרפואית בטכניון, אבל בגלל שהגעתי למעבדה ברמב”ם ללא הכשרה מעשית בתעשייה, הרגשתי שהתואר השני שהשלמתי במכללה האקדמית בראודה השלים לי את התמונה המלאה והעניק לי כלים ליישום החומר הנלמד בתחום המקצועי והמחקרי. במחקר שעשיתי כפרויקט גמר זכיתי בליווי צמוד ומקצועי מהמנחה שלי ומאנשי הסגל האקדמי במכללה ואני שמחה שבעבודה התמודדתי עם סוגיות אמתיות בתחום פיתוח המוצרים לתעשייה, תוך שיישמתי בתהליך את כל והכלים שלימדו אותי במהלך התואר”.

מוראני מחזק את דבריה: “אחרי שהשלמתי את הקורס ‘ניהול ההספקה’, התחלתי לעבוד על פיתוח מוצר ביוטכנולוגי חדיש לזיהוי סוגי דם, עבודה שכללה שימוש בכלים שניתנו לי במהלך התואר, עריכת ניסוי קליני, פיתוח ושיווק המוצר, רישום המוצר רפואי, כתיבה ורישום פטנט ועוד. מה שאותי הכי הלהיב בתוכנית זה החיבור בין עולם הלימודים לסביבת העבודה האמיתי שלי. הכלים והידע שקיבלתי בלימודים עם אתגרי היום יום בעבודה נתנו לי פתח לפתח דברים חדשים ומעניינים, כך שזה לגמרי WIN WIN”.

ראש התוכנית, פרופ’ מרעי, אינו מופתע: “התוכנית שלנו מכוונת לאנשים שעובדים בתעשייה, בחברות או בעבודות אחרות הקשורות לתחום הביוטכנולוגיה והרפואה. אנחנו באים לקראת הסטודנטים , מקיימים את הלימודים בימי שישי ובחמישי בערב, כך שיוכלו במקביל גם לעבוד וגם לנהל חיי משפחה. התוכנית לתואר שני מתאפיינת לא רק בהכשרה נושאים מדעיים שנמצאים בחזית המחקר, אלא גם בהיבטים הרגולטוריים של הניסויים הקליניים, נושאים הקשורים לניהול, שיווק ותכנון פרויקטים בתחום הביוטכנולוגיה ועוד. בפני בוגרי תואר שני בביוטכנולוגיה נפתחות אפשרויות תעסוקה בתחומים נדרשים ומתגמלים מאוד, כולל תפקידי ניהול בתעשיית הביוטק באשר היא”.