כנס הנדסה מוכוונת קהילה – פרויקט הדגל

פרויקטים ועבודות גמר של סטודנטים

בוגרי תכניות הלימוד במכללה מתגייסים למען אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים ומייצרים עבורם פתרונות הנדסיים.  כחלק ממדיניות המכללה ומעורבותה החברתית והקהילתית, רבים מהסטודנטים, בעידוד אנשי הסגל, מבצעים את עבודת הגמר שלהם בניסיון לעזור באופן מעשי לארגון או אדם שזקוקים לסיוע הנדסי כזה או אחר, בכדי  להתמודד ביתר קלות עם המציאות. בעמוד זה ישנן דוגמאות לעבודות גמר שכאלה, כולל שרטוטים  גרפיים להמחשה. לתשומת לבכם, לחלק מהפרויקטים צולמו ונערכו גם סרטוני וידאו קצרים ומרגשים שמפגישים בין מבצעי הפרוייקטים למקבליהם.

הבימבה של יונתן

מבצע הפרויקט: אלעד קורטק

מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין
 
במסגרת לימודיו בקורס “ביומכניקה שיקומית” שמרכזת ד”ר אורית בראון-בנימין, הכין הסטודנט (כיום בוגר) אלעד קורטק פרוייקט יוצא דופן: מכונית בימבה עבור יונתן – ילד בן 12 מחיפה, בעל צרכים מיוחדים. הביימבה יצאה לאור הודות לעזרתו הגדולה של מולי גרינשטיין, הבעלים של נגריית “פשוט” מתובל, שסייע מזמנו ומכשרונו להשלמת הפרויקט. הסרטון הבא מספר על המפגש המרגש, שבו אלעד מביא ליונתן את הבימבה, כולל נסיעת מבחן ראשונה ומוצלחת. צילם וערך: אילון פרת

צפו ביונתן מקבל את הבימבה מבוגר המכללה:

קרא עוד

 

מתקן לניהוג כיסא גלגלים ידני ביד אחת

מבצעי הפרויקט: יניב קסטיאל ושמואל לוי

מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

עוד פרוייקט מרגש מבית היוצר של המכללה. הפעם מדובר בכיסא גלגלים ייחודי שתוכנן עבור יורי, קשיש מבית האבות “בראט” בכרמיאל, שעבר אירוע מוחי ונותר משותק בפלג גופו התחתון ובצד שמאל. הסטודנטים, יניב קסטיאל ושמואל לוי, שנה רביעית בהנדסת מכונות, תכננו עבורו כסא גלגלים שמאפשר לו לנוע באופן עצמאי באמצעות הפעלת יד אחד בלבד. אחרי חודשים רבים של עבודה וניסיונות הביאו הסטודנטים את כיסא הגלגלים ליורי, והסרטון הבא מביא את סיפורו של המפגש המרגש. הפרויקט נעשה במסגרת הקורס: ביומכניקה שיקומית, בהנחיית ד”ר אורית בראון-בנימין.

על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:

קרא עוד

עמדת לגרייה חושית

מבצעי הפרויקט: אמין טאריף ונאג’י חטיב

מנחה:
אורית הבראון בנימין

כ 8-10 מהדיירים במחלקה הסיעודית של בית האבות מקבלים “גרייה חושית” ע”י מדריכת התעסוקה. גרייה חושית נעשית באמצעות אביזרים שונים. המתקן שתוכנן, פותח ונבנה על ידי הסטודנטים אמין טאריף ונאג’י חטיב, צריך להכיל את האביזרים השונים, להתכוונן (בגובה) בזויות, ובמפתח, כך שיהיה נגיש למטופל בצורה מלאה (בשכיבה, בישיבה בכסא גלגלים או בכורסא גריאטרית). המתקן הינו נייד ומאפשר אחסון בחדר ריפוי בעיסוק. מחמוד שנען, מסגר במקצועו, מהכפר ג’וליס, התנדב ותרם מזמנו וממרצו כדי לסייע לסטודנטים להשלים את משימתם על הצד הטוב ביותר.  תודת המכללה נתונה לו.

צפו בסרטון:

 

קרא עוד

 

מתקן מעבר מכסא גלגלים למושב אסלה

מבצעי הפרויקט: ליאור ויצמן וסרגיי קוטליארוב

מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

הארי, בן 64, הוא קטוע 2 רגליים, אך בעל גפיים עליונות תקינות וחזקות. הוא מתקשה במעבר מכיסא הגלגלים לשירותים ונעזר לשם כך בצוות הטיפולי של בית האבות. בית האבות ביקש שיתוכנן עבורו מתקן שיאפשר להארי  לעבור באופן עצמאי מכיסא הגלגלים למושב האסלה. המתקן שהוכן על ידי הסטודנטים ליאור ויצמן וסרגיי קוטליארוב הוא נייד ואינו דורש התאמות כלשהן  בחדר השירותים. המתקן כולל קרש החלקה, אסלה מוגבהת וסטופרים, המכוונים את מושב האסלה ומקבעים אותו. כשהסטודנטים הביאו להארי את המתקן לניסוי, הוא הצליח לעבור מכיסא הגלגלים שלו לאסלה בכוחות עצמו והביע שביעות רצון מהמתקן שהוכן עבורו.הקורס מומן מכספי הוות”ת ושותפות משגב-כרמיאל-פיטסבורג, עבור פרוייקטים באקדמיה למען הקהילה. הפרויקט נעשה במסגרת הקורס: ביומכניקה שיקומית. צילם וערך: אילון פרת

עוד על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:

קרא עוד

ירוק בעיניים: על הגינות הטיפוליות

מבצעי הפרויקט: יגאל מוגילבסקי ומתן יפרח

מנחה: אורית הבראון בנימין

גינון טיפולי לאוכלוסייה הבוגרת, עושה שימוש בפעילויות שונות הקשורות בגינות וטיפוח גנים לשם טיפול בהיבטים הפיזיים והנפשיים של אוכלוסייה זו. במהלך החיים ישנם שינויים רבים, הבאים לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית והסביבתית. שינויים אלו, משפיעים באופן ישיר על המצב הבריאותי הפיזי והנפשי של האדם, ובפרט על הקשיש. אחת הדרכים המעניינות לחיזוק של מערכות אלו בגוף, הינה באמצעות גינון טיפולי, המהווה חוויה נעימה ותורמת לאוכלוסיית הקשישים.הפרויקט שלפניכם כולל  הקמת עמדות גינון מתכוונות עבור דיירים ניידים, דיירים המשתמשים בכיסאות גלגלים ודיירים המשתמשים בכורסאות גריאטריות. עד כה נבנו שלושה שולחנות כאלה. השולחנות כוללים ארונית אחסון לכלי הגינה, כלי גינה עם מחברים המותאמים לשימוש בעת ישיבה בכיסא גלגלים, ושני אמצעי השקיה.  המתקנים ישרתו כ- 15-20 מדיירי הבית.בעת מסירת המתקנים בוצעה שתילה של צמחים ע”י אחת מדיירות הבית. הדיירת הביעה שביעות רצון רבה מהעמדה.

צפו בסרטון

 

קרא עוד

מדרגות שיקום – עולים, יורדים ומתחזקים

מגישי הפרויקט: אמיר משה ונתנאל לוי

מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

כתב: אורי מסלובסקי

את המאמר הבא נפתח בנתון מעניין:  כ-30% מבני ה-65  ומעלה מדווחים על נפילות בסביבת מגוריהם לפחות פעם בשנה.

נפילות, בעיקר בקרב מבוגרים, טומנות בחובן משמעויות והיבטים לא פשוטים, פיזיים ורגשיים כאחד. אדם מבוגר שנופל – גם כשלעומד מן הצד זה יכול להראות כמו עוד מעידה קטנה – עלול לשבור את מפרק הירך או עצם אחרת, לעבור ניתוח לקיבוע השבר/החלפת מפרק, וכן תהליך שיקום מייגע שבסופו הוא עלול להפוך לסיעודי.

לדוגמא, מתברר ששבר בצוואר הירך הוא ממובילי הסיבות לתמותה בקרב קשישים: כ-20%-25% מהנפגעים נפטרים בשנה הראשונה לאחר השבר; כ-25% נוספים הופכים לסיעודיים, ו- 25% אחרים נותרים עם מגבלה תפקודית כל שהיא. במלים אחרות: רק כרבע מהנפגעים יחזרו לתפקוד מלא לאחר אירוע שבר מסוג זה.

צפו בסרטון על המתקן שהכינו הסטודנטים עבור בית האבות “בראט” בכרמיאל:

 

קרא עוד

סטטוסקופ אלקטרוני ללב ולריאות

שם הכתב: אורי מסלובסקי

מבצעי הפרויקט:  דימה בלנובסקי ומיכאל מודילבסקי

שם המנחה:  מר שמעון פיטלסון

מקצועות חופשיים רבים מאופיינים בכלי עבודתם. כמו שהפטיש בבית הדין מקושר לדיין והמחבת לטבח, כך גם הסטטוסקופ, או תרצו, המָסְכֶּת, מיוחס לרופא. מי שביקר מימיו בבית חולים וודאי היה עד למחזה של האיש בחלוק הלבן אשר לצווארו סטטוסקופ. נוכחותו של הסטטוסקופ, שפותח לראשונה לפני כ-150 שנים וכמעט לא השתנה מאז, איננה מובנת מאליה בעידן שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם הרפואה הן חסרות תקדים; חשיבותו ככלי עזר לרופא, נותרה בעינה ולא בכדי רופאים מקפידים להסתובב איתו כשהוא תלוי על צווארם, “מתהדרים” בו כבמעין סמל סטטוס. חשיבותו נובעת מכך שבבדיקה פשוטה הסטטוסקופ פותח לרופא צוהר לקולות הרוחשים בגופו של המטופל ונותן לו מושג ראשוני וחיוני על מצבו.

קרא עוד

סורק בלחיצת כפתור בלבד

מבצעי הפרויקט: איתי  הורוביץ

מנחה: שמעון סיגלר

הסטודנט איתי הורוביץ, תלמיד בקורס “ביומכניקה שיקומית” במכללה, הגה פתרון יצירתי להפעלת סורק באמצעות יד אחת בלבד. הרעיון נולד לאחר שמשתקמת במרכז מארג, משותקת ביד ימין שלה, העלתה בפניו את הקושי שלה לסרוק תמונות ובו-זמנית גם להפעיל את תכנת הסריקה באמצעות העכבר. הסטודנט לקח סורק קיים, עשה בו התאמות ולמעשה הפך אותו למוצר ייחודי שמאפשר לסרוק באמצעות לחיצה על כפתורי הפעלה וללא הצורך להרים את מכסה הסורק באופן ידני.

עוד על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:

מסור דו-צדדי מותאם לעבודת נכים

מבצעי הפרויקט: טל  מילר ושגיא דואק
מנחה: ד”ר אורית בראון בנימיןהסטודנטים טל מילר ושגיא דואק פיתחו מסור ייחודי עבור מרכז השיקום מארג בכפר ורדים. המסוק פותח לאחר שהתברר שישנם משתקמים שאינם יכולים להשתתף בסדנת הנגרות משום שגובה עמדת העבודה והמסור לא מתאימים למי שאינם מסוגלים לעמוד. המסור שתופח על ידי הסטודנטים מיועד לעבודה בזוגות, לאחר שהוסיפו לו ידית אחיזה גם בצדו השני והתאימו את הזווית כך שנכה שיושוב על כסא גלגלים יכול לקחת חלק בעבודת הניסור ללא מאמץ.
עוד על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:

מכונת צביעה חשמלית

מאת:  אורי מסלובסקי
מבצעי הפרויקט: ולנטין נוביקוב והלל עברי
מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

שיתוף הפעולה בין מרכז מארג בכפר ורדים, שמשקם בעלי מוגבלויות באמצעות פעילויות שונות, בפרט בתחום האמנותי, לבין סטודנטים להנדסת מכונות במכללה, נמשך גם השנה, והוא כבר הוליד לא מעט פתרונות הנדסיים שמקלים את חייהם של בעלי מוגבלויות שונות. אחד הפתרונות הללו נעשה עבור חוסה במוסד, שמשתתפת בסדנת קרמיקה ומתקשה לבצע את משימת הצביעה בגלל שיתוק המוחין שממנו היא סובלת ובעטיו גם ממגבלה מוטורית קשה בגפיים.לצפייה בסרטון שמתאר את הפתרון ההנדסי:

קרא עוד

 

סד אלסטי לתמיכה בשורש כף היד

מבצעי הפרויקט: אורי וולוביץ’
מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

סטודנטים בקורס תכן הנדסי יצרו עבור עופר ג’אן, נכה בארבע גפיים,  סד ייחודי  ואלסטי, שאמור לתמוך בשורש כף היד שלו ולאפשר לו לבצע תנועה בכף ידו שאיננה משותקת. אמצעות הסד עופר יוכל מעתה לצחצח שיניים ולחתום את שמו, וחייו יהיו פשוטים וקלים יותר. הסרטון הבא מספר על הפרויקט ומפגיש את עופר עם אחד הסטודנטים שהכינו עבורו את הסד.

לצפייה בסרטון שמתאר את הפתרון הראשוני שהוצע לעופר:

 

 

קרא עוד

 

ההליכון של רינת

מבצעי הפרויקט: יהודה פורר ואנדרי דרזדוב

מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

הסטודנטים יהודה פורר ואנדרי דרזדוב, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות והקורס לתכן הנדסי, הצליחו לתכנן הליכון אחור ייחודי שעשוי לסייע לאלפי בעלי מוגבלויות לצורך התניידות יום-יומית. כיום, ההליכונים שקיימים בשוק מחייבים שימוש בשתי ידיים על מנת לקפלם ולפתחם בכל פעם מחדש, אלא שנכים רבים, בפרט אלה שסובלים משיתוק מוחין ,שמגביל מאוד את גמישותם ואת תנועת הגפיים שלהם, מתקשים לעשות זאת, משום שעל פי רוב רק יד אחת אצלם דומיננטית, והשניה כמעט שאיננה פעילה. ההליכון שתכננו הסטודנטים פועל בשיטה שמצריכה הפעלת יד אחת בלבד.  הסרטון שלפניכם מציג את האב-טיפוס שהסטודנטים הכינו  ואת  המפגש שלהם עם מי שלמעשה ביקשה את המתקן,  עו”ד רינת ברוך, שסובלת משיתוק מוחין.

לצפיה בסרטון:

 

 

מתקן ייחודי להרמת חפצים מהרצפה

מבצע הפרויקט: נבות זיו
מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין

נבות זיו, בוגר הקורס תכן הנדסי  של המחלקה להנדסת מכונות הגה במסגרת פרויקט הגמר שלו מתקן מיוחד, שמאפשר לנכים שלא מסוגלים להתכופף, להרים חפצים שונים מהרצפה (בקבוקי שתיה, ניירות וכיו”ב). את הפרוייקט הוא עשה נבות עבור חן וקנין, נערה שלומדת בבית הספר הפתוח בתפן. בסרטון הבא מנסה חן להשתמש בפעם הראשונה במתקן. האם זה יעבוד ? כדי לדעת את התשובה תצטרכו לצפות בסרט עצמו.

לצפיה בסרטון:

 

 

“שלוק תלוי”: הפתרון שמאפשר לכ-ו-ל-ם לשתות מה’קולר’

שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצעת הפרויקט:  אורטל אלפרסון
המנחה:  ד”ר אורית בראון בנימיןמי מאתנו לא נתקל במרוצת חייו ב”קולר” (Cooler), אותה עמדת שתייה, שמרווה את צמאוננו ומשפריצה על פנינו מים צוננים כל אימת שאנו לוחצים על הכפתור שנועד לשחרר את המים ישירות לפינו ? שהרי ההשפרצה חסרת המעצורים הזאת היא “נשמת אפו” של ה’קולר’, סלע קיומו, ועל כן גם מתקבלת בחיוך רטוב. אבל יש כאלה שלא חוו את החוויה המרעננת והמרנינה הזאת, לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא מסוגלים. חנה זיסקינד, צעירה שסובלת משיתוק מוחין (CP), היא אחת כזאת. מבחינתה ה’קולר’  היה עד לאחרונה מחוץ לתחום ההשגה. כדי לשתות ממימיו היה עליה למלא בקבוק ובגלל מוגבולתה הגופנית ומבנה ה’קולר’ שדורש לחיצה עקבית ואחידה על כפתור ההתזה – היתה זאת עבורה משימה בלתי אפשרית. עד שבאה אורטל אלפרסון, בוגרת המחלקה להנדסת מכונות במכללה, ופתרה לה את הבעיה במסגרת הקורס ביומכניקה שיקומית. הרעיוןן פשוט: היא הצליחה לתכנן ולייצר מתקן עזר למילוי בקבוק  על ידי הפעלת יד אחת בלבד.
לצפייה בסרטון :
 
 
 
 

מערכת לשינוע עצמי

שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצע הפרויקט: גיא קנטור
המנחה: מר נצר נבות, ד”ר אורית בראון בנימיןהפגם הגנטי המולד של מוחמד הביא לקריסת מערכתו החיסונית, והוא רק בן ארבע. לצערנו, מקרים כמו של מוחמד אינם חדשים בעולם הרפואה. מוחמד נולד בחאן יונס שבעזה וכבר בגיל חצי שנה הועבר לישראל לבית החולים לילדים בתל השומר לטובת טיפול רפואי. במהלך שהותו בבית החולים תל השומר התגלתה במערכת העיכול של מוחמד מחלה נדירה אשר גרמה להדרדרות מצבו לכדי סכנת חיים. כחלק מהמאמצים להצלת חייו של מוחמד נאלצו הרופאים לקטוע ארבע מגפיו מתחת למפרק.  העובדה שמוחמד הוא תושב עזה אשר מטופל בישראל עקב מצבו הבריאותי הרגיש, מוסיפה למקרה נופך ייחודי, אך ייחודיות זו מולידה מורכבות רבה, מורכבות אשר עמה, גיא קנטור, בוגר המחלקה להנדסת מכונות באורט בראודה, ידע להתמודד בהצלחה כאשר נדרש לתכנן מערכת ניוד מותאמת לצרכיו של מוחמד וזאת על מנת לקדם את שיקומו ולהקנות לו סיכוי לחיים נורמטיביים ועצמאיים ככל הניתן.
 
 
 

פרויקט אלי”ן – גן משחקים מותאם

שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצעי הפרויקט:רועי שטרית, ארטם גנשטיין וגילת טובלם

פרויקט “אלין” החל את דרכו בשנה שעברה כשיתוף פעולה בין עמותת “מהנדסים ללא גבולות“, המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת HIT ובית החולים אלין המהווה מרכז שיקומי לילדים ובני נוער עם מוגבלויות מולדות ונרכשות.מטרת הפרויקט היא הקמת גן משחקים קבוע על גג בית החולים. גן זה, אשר ישרת את הילדים ובני הנוער המטופלים בו, יאפשר להם לצאת משגרת הטיפולים היומיומית שלהם ולהינות ממתקני השעשועים בדומה לשאר בני גילם.במקביל לשיתוף הפעולה המשולש, נוצר גם קשר בין עמותת “מהנדסים ללא גבולות” לבין המחלקה להנדסת מכונות במכללת אורט בראודה, וזאת במטרה להשתלב בפרויקט ולהפוך את הרעיון העיצובי לכדי יישום הנדסי.

קרא עוד

כיסא הגלגלים המטפס

שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצע הפרויקט: שמואל ששון

קומה ראשונה, לפחות עבור רובנו, נשמע כמו עוד רצף מילים תמים ובלתי מאיים. אך חשוב לזכור כי ישנו חתך אוכלוסיה שלם אשר עבורו המציאות מעט שונה. עבור אדם המרותק לכסא גלגלים, לעיתים הפער בין הקומה הראשונה לקומת הקרקע זהה לפער בין נגיש לכלל לא נגיש. שמואל ששון, בוגר המחלקה להנדסת מכונות באורט בראודה הוביל בהצלחה פרויקט אשר ייעודו – שינוי המציאות כזו שבה בהיעדר פתרונות נגישות כגון מעלית או שביל גישה, מכשולים בצורת גרם מדרגות לא יפגעו במידת עצמאותם של המשתמשים בכסאות הגלגלים.

כיסא גלגלים ComfWheel

שם הכתב: מלאך יהב
מבצע הפרויקט: גולוב אלכסנדר
מנחה: מר נצר נבות

כחלק ממטרת פרויקט הנגשת אוכלוסיית משתקי פלג גוף תחתון לתאי הנוחיות, נשאלו כמה נציגים מאוכלוסייה זו, מה הבעיות הכי קריטיות להם ומה בעצם הם רוצים לשפר או להמציא בכיסא שמיועד להם. לאחר סקירה וחקירה של העניין נמצא שהדרישות העיקריות הן: בטיחות ויציבות, קל ומהיר לתפעול, מחיר סביר, אמינות, עמידה בפני רטיבות, נוח לאחזקה, נגישות, אסטטי, קל משקל, נוח לאחסון, נוח לניקיון, עצמאות בתפעול וניידות.

 
 

מתקן הרמה לכיסא גלגלים

שם הכתב: ניר ארז
מבצע הפרויקט: ערן גולדברג
מנחים: ד”ר אורית בראון בנימין ומר גיל מאור,  המחלקה להנדסת מכונות

מטרת הפרויקט לתכנן ולייצר מתקן עזר, להרמה והושבה בכיסא גלגלים חשמלי, המותאם לצרכיו של עופר,  בחור  הלוקה בשיתוק מוחין וסובל מ- Quadriplegia  (פגיעה בארבע הגפיים). תפעול מתקן ההרמה צריך להיות פשוט ומתאים לשימוש ביתי.

 

שולחן קפה מונגש

מבצעי הפרויקט: רועי שטרית ומיכאל קרזנר
מנחה: ד”ר אורית בראון בנימין
הסטודנטים בקורס “ביומכניקה שיקומית”, מהמחלקה להנדסת מכונות במכללת אורט בראודה, משתפים פעולה עם מרכז מארג, בכפר וורדים, במטרה להקל על חיי היומיום של האוכלוסייה הייחודית העובדת במקום. במסגרת שיתוף הפעולה הסטודנטים נחשפים למורכבות שבמציאת פתרונות הנדסיים עבור אוכלוסיות בעלות מוגבלויות, תוך התחשבות באתגרים היומיומיים בפניהם ניצבים אנשים אלו, וסקירת מגוון הפתרונות הקיימים עבורם בשטח.

 

כיסא לטיפולי פיזיותרפיה

מבצעי הפרויקט: מיכאל סלובייב, ארז לוי
מנחים: ד”ר אורית בראון בנימין, מר נצר נבות
פיזיותרפיסטית: גב’ גילה הרוש

מטרת הפרויקט היתה לבצע תכן לייצור של כיסא, המאפשר הצבה של המטופל הלוקה בשיתוק מוחין (Cerbral Palsy – CP) מול מכשיר ה- (Active Passive Trainer) APT. כסא זה יאפשר לכל משתמש טיפול בעל ניצולת זמן יעילה ומנח גוף תקין ויעיל.

 

בניית פרוטוקול לקביעת מדדים לאבחון הפרעות קשב

מבצעת הפרוייקט: גילת טובלום

מנחים: ד”ר אורית בראון בנימין, ד”ר נורית גביש, ד”ר חגית קרישנר, פרופ’ ג’רי ליסמן

משימת עמידה פשוטה הדורשת מינימום משאבים של תשומת לב הינה ככל הנראה משימה המצומדת לפעילות קוגניטיבית. הקשר שבין תהליכים קוגניטיביים לבקרת יציבה הינו בעל חשיבות גדולה בתחום הנוירולוגיה ההתפתחותית בתחרות על משאבי תשומת לב. בעת ביצוע משימות סימולטניות של שיווי משקל ומשימות קוגניטיביות ניתן למצוא שונות גדולה בין קבוצות גיל שונות.

ייעוץ לימודים