תקציר

פרופ’ יצחק בן ישראל

 

 

תפקידה של האקדמיה בהתמודדות בעתות משבר

מהי ראייה מערכתית לטיפול במשבר? “משבר” מעצם הגדרתו אינו חד מימדי. במקרה של הקורונה למשל, לא מדובר במשבר בו נגרם נזק “בריאותי” בלבד, אלא גם נזק כלכלי, חברתי, תשתיתי וכולי.

ברור אם כך ש”פיתרון” המשבר צריך להיות בחירת אסטרטגיה אופטימלית שתביא למינימום את הנזק במישורים רבים, והקריטריון להצלחה חייב להיות אפוא מורכב מאוסף של קריטריונים רבים.

מה תפקידה של האקדמיה כאן, מלבד תרומתה, לפני המשבר, לידע ולתשתית הנחוצים ליציאה מהמשבר? האם יש לאקדמיה יתרונות במצבים כאלו?

רמז לתשובה לשאלות אלו ניתן למצוא בלמידת התפקיד ששיחקה האקדמיה ביציאה ממשברים קודמים (מלחמות, מיתון כלכלי כולי).

ההרצאה תדון בנושאים אלו ובמיוחד במנגנונים ליציאה מהמשבר. הדוגמה המרכזית בה אעשה שימוש היא הפוטנציאל של תחום הבינה המלאכותית (AI) להיות טכנולוגיית מפתח בפיתרון השאלות שהוצגו לעיל.

מר עמי הראל

 

 

ראייה רחבה של פרויקט וארגון בעתות משבר

עמידותו של מבנה מוגדרת על ידי חוליה החלשה שבו. הן פרויקט כמשימה מבוססת זמן והן ארגון שנבנה לייצרת ערך לבעלי העניין שלו, מיועדים לשמור על חוסנם של אלה בעתות משבר. אתגר זה מוגבר בגישת הניהול המודרנית, הממוקדת כיום בגמישות ובזריזות.

האם מעצבי פרויקט או ארגון מחפשים את החולשות בווקטור המיועד לייצרתו של הערך הצפוי? האם הם מנהלים חולשות אלה במטרה למזער את השפעתן?

התשובה לשאלה כה רחבה, היא תשובה רב ממדית ודורשת הגדרה ברורה של איומים. זאת מכיוון שלא ניתן להגן על ארגון או על פרויקט באופן מוחלט מפני איום כלשהו. לאחר הגדרת האיומים, או בלשון אחרת “תרחישי ייחוס”, נדרשת הערכה של השפעתם הפוטנציאלית אם יתממשו איומים אלה, הן מבחינת חומרתה של ההשפעה והן מבחינת סבירותה. האמור יחד עם היכולת לשלוט בחומרה באמצעות מניעת הסלמה, להתאושש ולהתקרב ככל האפשר ליעדים שהוגדרו במקור, עם הפער השיורי של איום זה והשלכותיו.

בעלי עניין בפרויקט או בארגון עלולים להתמקד בסיכונים העיקריים הקשורים לאתגר הליבה שלהם. מיקוד כזה, כמו גם ההנחה כי ברוב המקרים לאיש אין צבר כישורים וניסיון אינסופי רחב, נשארים מרחבי הממשק בין דיסציפלינות כאזור סיכון שאינו מטופל. כך גם צימוד של סיכונים אשר כל אחד מהם ברמת חומרה שאינה גדולה, עלול להביא לכשל הפרויקט או הארגון. העת הנוכחית מציבה בפנינו משבר רב מימדי, שמעטים, אם בכלל, הצליחו להיערך אליו טרם התפרצותו, או לכל הפחות בראשיתו של המשבר.

מענה הולם למערך סיכונים מורכב זה מחייב בחינה בכל מימדי האיום. לאחר שמושגת הגדרה נאותה ומיפוי של ממשקים פנימיים וחיצוניים וכן של מערך תהליכים, הן אלה הנדרשים ליצירת הערך הצפוי והן אלה הנדרשים להתאוששות בתקופות משבר, הניהול הרב מימדי של הפרויקט או הארגון כמענה לכל איום ואיום, מאפשר השגה של החוסן הרצוי. הסקירה תנסה להביא הצעות להתמודדות בעיתות משבר.

מר אריה (ריצ’י) ריכטמן

 

תעשייה – סיפור מלחמה

התעשייה הישראלית מציינת 100 שנים להיווסדה. התעשייה שקמה כ – 30 שנים לפני קום המדינה, שסייעה רבות בהקמת המדינה ולאורך יותר מ-70 שנים נוספות בצמוד למדינה.

התקופות השתנו וכל תקופה הביאה איתה מגמות חדשות, שינויים ותמורות. מלחמות ומשברים, נצחונות והפסדים. מה מייחד את התעשייה והאנשים שמובילים אותה ? מה מאפשר להם לצלוח את משברי הזמן , להמשיך ולשגשג, לצלול מתחת לגלים, להרים ראש ולהמריא מחדש על גלים חדשים.
מה הסיפור שלה?
מסתבר שישנם עקרונות אחידים וברורים שכאשר פועלים לפיהם (בתוספת קורטוב מזל) אפשר אף לצאת מחוזקים.

ב “תעשייה- סיפור מלחמה” – נסקור את אותם העקרונות המאפשרים לנו חשיבה סדורה והתארגנות מתאימה. לפני, במהלך ואחרי המשבר.
נראה דוגמאות, החל ממשברים עיסקיים דרך ייצור תחת מתקפת טילים ומלחמה ועד למשבר הקורונה של ימינו.

נראה כיצד ליצור “קובץ הנחיות” אשר יכין אותנו למשבר הבא. בין אם הוא עיסקי, מלחמתי או בריאותי. ביום פקודה כאשר הסביבה כולה תהייה במערבולת של אי ודאות ובנסיון להבין מה לעשות כשהאישי מתערבב עם הציבורי והכאוס שולט בהכל, נוציא את הקובץ שלנו, נשאל את השאלות המתאימות וביחד עם אנשי התוכן, המומחים שלנו, נענה את התשובות ביושר ויושרה ומשם נגדיר את דרך הפעולה לאורה נפעל.

הדרך הנבחרת תסייע בידינו לצלוח את המשבר ואף לצאת ממנו מחוזקים.
תבואו, יהיה מעניין.

 


ייעוץ לימודים