מבצע הפרויקט: אלעד קורטק
צפו ביונתן מקבל את הבימבה מבוגר המכללה:
מבצעי הפרויקט: יניב קסטיאל ושמואל לוי
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
עוד פרוייקט מרגש מבית היוצר של המכללה. הפעם מדובר בכיסא גלגלים ייחודי שתוכנן עבור יורי, קשיש מבית האבות "בראט" בכרמיאל, שעבר אירוע מוחי ונותר משותק בפלג גופו התחתון ובצד שמאל. הסטודנטים, יניב קסטיאל ושמואל לוי, שנה רביעית בהנדסת מכונות, תכננו עבורו כסא גלגלים שמאפשר לו לנוע באופן עצמאי באמצעות הפעלת יד אחד בלבד. אחרי חודשים רבים של עבודה וניסיונות הביאו הסטודנטים את כיסא הגלגלים ליורי, והסרטון הבא מביא את סיפורו של המפגש המרגש. הפרויקט נעשה במסגרת הקורס: ביומכניקה שיקומית, בהנחיית ד"ר אורית בראון-בנימין.
על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:
כ 8-10 מהדיירים במחלקה הסיעודית של בית האבות מקבלים "גרייה חושית" ע"י מדריכת התעסוקה. גרייה חושית נעשית באמצעות אביזרים שונים. המתקן שתוכנן, פותח ונבנה על ידי הסטודנטים אמין טאריף ונאג'י חטיב, צריך להכיל את האביזרים השונים, להתכוונן (בגובה) בזויות, ובמפתח, כך שיהיה נגיש למטופל בצורה מלאה (בשכיבה, בישיבה בכסא גלגלים או בכורסא גריאטרית). המתקן הינו נייד ומאפשר אחסון בחדר ריפוי בעיסוק. מחמוד שנען, מסגר במקצועו, מהכפר ג'וליס, התנדב ותרם מזמנו וממרצו כדי לסייע לסטודנטים להשלים את משימתם על הצד הטוב ביותר. תודת המכללה נתונה לו.
צפו בסרטון:
מבצעי הפרויקט: ליאור ויצמן וסרגיי קוטליארוב
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
הארי, בן 64, הוא קטוע 2 רגליים, אך בעל גפיים עליונות תקינות וחזקות. הוא מתקשה במעבר מכיסא הגלגלים לשירותים ונעזר לשם כך בצוות הטיפולי של בית האבות. בית האבות ביקש שיתוכנן עבורו מתקן שיאפשר להארי לעבור באופן עצמאי מכיסא הגלגלים למושב האסלה. המתקן שהוכן על ידי הסטודנטים ליאור ויצמן וסרגיי קוטליארוב הוא נייד ואינו דורש התאמות כלשהן בחדר השירותים. המתקן כולל קרש החלקה, אסלה מוגבהת וסטופרים, המכוונים את מושב האסלה ומקבעים אותו. כשהסטודנטים הביאו להארי את המתקן לניסוי, הוא הצליח לעבור מכיסא הגלגלים שלו לאסלה בכוחות עצמו והביע שביעות רצון מהמתקן שהוכן עבורו.הקורס מומן מכספי הוות"ת ושותפות משגב-כרמיאל-פיטסבורג, עבור פרוייקטים באקדמיה למען הקהילה. הפרויקט נעשה במסגרת הקורס: ביומכניקה שיקומית. צילם וערך: אילון פרת
עוד על הפרויקט ועל מבצעיו – בסרטון הבא:
מבצעי הפרויקט: יגאל מוגילבסקי ומתן יפרח
מנחה: אורית הבראון בנימין
גינון טיפולי לאוכלוסייה הבוגרת, עושה שימוש בפעילויות שונות הקשורות בגינות וטיפוח גנים לשם טיפול בהיבטים הפיזיים והנפשיים של אוכלוסייה זו. במהלך החיים ישנם שינויים רבים, הבאים לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית והסביבתית. שינויים אלו, משפיעים באופן ישיר על המצב הבריאותי הפיזי והנפשי של האדם, ובפרט על הקשיש. אחת הדרכים המעניינות לחיזוק של מערכות אלו בגוף, הינה באמצעות גינון טיפולי, המהווה חוויה נעימה ותורמת לאוכלוסיית הקשישים.הפרויקט שלפניכם כולל הקמת עמדות גינון מתכוונות עבור דיירים ניידים, דיירים המשתמשים בכיסאות גלגלים ודיירים המשתמשים בכורסאות גריאטריות. עד כה נבנו שלושה שולחנות כאלה. השולחנות כוללים ארונית אחסון לכלי הגינה, כלי גינה עם מחברים המותאמים לשימוש בעת ישיבה בכיסא גלגלים, ושני אמצעי השקיה. המתקנים ישרתו כ- 15-20 מדיירי הבית.בעת מסירת המתקנים בוצעה שתילה של צמחים ע"י אחת מדיירות הבית. הדיירת הביעה שביעות רצון רבה מהעמדה.
צפו בסרטון
מגישי הפרויקט: אמיר משה ונתנאל לוי
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
כתב: אורי מסלובסקי
את המאמר הבא נפתח בנתון מעניין: כ-30% מבני ה-65 ומעלה מדווחים על נפילות בסביבת מגוריהם לפחות פעם בשנה.
נפילות, בעיקר בקרב מבוגרים, טומנות בחובן משמעויות והיבטים לא פשוטים, פיזיים ורגשיים כאחד. אדם מבוגר שנופל – גם כשלעומד מן הצד זה יכול להראות כמו עוד מעידה קטנה – עלול לשבור את מפרק הירך או עצם אחרת, לעבור ניתוח לקיבוע השבר/החלפת מפרק, וכן תהליך שיקום מייגע שבסופו הוא עלול להפוך לסיעודי.
לדוגמא, מתברר ששבר בצוואר הירך הוא ממובילי הסיבות לתמותה בקרב קשישים: כ-20%-25% מהנפגעים נפטרים בשנה הראשונה לאחר השבר; כ-25% נוספים הופכים לסיעודיים, ו- 25% אחרים נותרים עם מגבלה תפקודית כל שהיא. במלים אחרות: רק כרבע מהנפגעים יחזרו לתפקוד מלא לאחר אירוע שבר מסוג זה.
צפו בסרטון על המתקן שהכינו הסטודנטים עבור בית האבות "בראט" בכרמיאל:
שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצעי הפרויקט: דימה בלנובסקי ומיכאל מודילבסקי
שם המנחה: מר שמעון פיטלסון
מקצועות חופשיים רבים מאופיינים בכלי עבודתם. כמו שהפטיש בבית הדין מקושר לדיין והמחבת לטבח, כך גם הסטטוסקופ, או תרצו, המָסְכֶּת, מיוחס לרופא. מי שביקר מימיו בבית חולים וודאי היה עד למחזה של האיש בחלוק הלבן אשר לצווארו סטטוסקופ. נוכחותו של הסטטוסקופ, שפותח לראשונה לפני כ-150 שנים וכמעט לא השתנה מאז, איננה מובנת מאליה בעידן שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם הרפואה הן חסרות תקדים; חשיבותו ככלי עזר לרופא, נותרה בעינה ולא בכדי רופאים מקפידים להסתובב איתו כשהוא תלוי על צווארם, "מתהדרים" בו כבמעין סמל סטטוס. חשיבותו נובעת מכך שבבדיקה פשוטה הסטטוסקופ פותח לרופא צוהר לקולות הרוחשים בגופו של המטופל ונותן לו מושג ראשוני וחיוני על מצבו.
מבצעי הפרויקט: איתי הורוביץ
מנחה: שמעון סיגלר
הסטודנט איתי הורוביץ, תלמיד בקורס "ביומכניקה שיקומית" במכללה, הגה פתרון יצירתי להפעלת סורק באמצעות יד אחת בלבד. הרעיון נולד לאחר שמשתקמת במרכז מארג, משותקת ביד ימין שלה, העלתה בפניו את הקושי שלה לסרוק תמונות ובו-זמנית גם להפעיל את תכנת הסריקה באמצעות העכבר. הסטודנט לקח סורק קיים, עשה בו התאמות ולמעשה הפך אותו למוצר ייחודי שמאפשר לסרוק באמצעות לחיצה על כפתורי הפעלה וללא הצורך להרים את מכסה הסורק באופן ידני.
מאת: אורי מסלובסקי
מבצעי הפרויקט: ולנטין נוביקוב והלל עברי
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
שיתוף הפעולה בין מרכז מארג בכפר ורדים, שמשקם בעלי מוגבלויות באמצעות פעילויות שונות, בפרט בתחום האמנותי, לבין סטודנטים להנדסת מכונות במכללה, נמשך גם השנה, והוא כבר הוליד לא מעט פתרונות הנדסיים שמקלים את חייהם של בעלי מוגבלויות שונות. אחד הפתרונות הללו נעשה עבור חוסה במוסד, שמשתתפת בסדנת קרמיקה ומתקשה לבצע את משימת הצביעה בגלל שיתוק המוחין שממנו היא סובלת ובעטיו גם ממגבלה מוטורית קשה בגפיים.לצפייה בסרטון שמתאר את הפתרון ההנדסי:
מבצעי הפרויקט: אורי וולוביץ'
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
סטודנטים בקורס תכן הנדסי יצרו עבור עופר ג'אן, נכה בארבע גפיים, סד ייחודי ואלסטי, שאמור לתמוך בשורש כף היד שלו ולאפשר לו לבצע תנועה בכף ידו שאיננה משותקת. אמצעות הסד עופר יוכל מעתה לצחצח שיניים ולחתום את שמו, וחייו יהיו פשוטים וקלים יותר. הסרטון הבא מספר על הפרויקט ומפגיש את עופר עם אחד הסטודנטים שהכינו עבורו את הסד.
לצפייה בסרטון שמתאר את הפתרון הראשוני שהוצע לעופר:
מבצעי הפרויקט: יהודה פורר ואנדרי דרזדוב
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
הסטודנטים יהודה פורר ואנדרי דרזדוב, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות והקורס לתכן הנדסי, הצליחו לתכנן הליכון אחור ייחודי שעשוי לסייע לאלפי בעלי מוגבלויות לצורך התניידות יום-יומית. כיום, ההליכונים שקיימים בשוק מחייבים שימוש בשתי ידיים על מנת לקפלם ולפתחם בכל פעם מחדש, אלא שנכים רבים, בפרט אלה שסובלים משיתוק מוחין ,שמגביל מאוד את גמישותם ואת תנועת הגפיים שלהם, מתקשים לעשות זאת, משום שעל פי רוב רק יד אחת אצלם דומיננטית, והשניה כמעט שאיננה פעילה. ההליכון שתכננו הסטודנטים פועל בשיטה שמצריכה הפעלת יד אחת בלבד. הסרטון שלפניכם מציג את האב-טיפוס שהסטודנטים הכינו ואת המפגש שלהם עם מי שלמעשה ביקשה את המתקן, עו"ד רינת ברוך, שסובלת משיתוק מוחין.
לצפיה בסרטון:
מבצע הפרויקט: נבות זיו
מנחה: ד"ר אורית בראון בנימין
נבות זיו, בוגר הקורס תכן הנדסי של המחלקה להנדסת מכונות הגה במסגרת פרויקט הגמר שלו מתקן מיוחד, שמאפשר לנכים שלא מסוגלים להתכופף, להרים חפצים שונים מהרצפה (בקבוקי שתיה, ניירות וכיו"ב). את הפרוייקט הוא עשה נבות עבור חן וקנין, נערה שלומדת בבית הספר הפתוח בתפן. בסרטון הבא מנסה חן להשתמש בפעם הראשונה במתקן. האם זה יעבוד ? כדי לדעת את התשובה תצטרכו לצפות בסרט עצמו.
לצפיה בסרטון:
שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצעי הפרויקט:רועי שטרית, ארטם גנשטיין וגילת טובלם
פרויקט "אלין" החל את דרכו בשנה שעברה כשיתוף פעולה בין עמותת "מהנדסים ללא גבולות", המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת HIT ובית החולים אלין המהווה מרכז שיקומי לילדים ובני נוער עם מוגבלויות מולדות ונרכשות.מטרת הפרויקט היא הקמת גן משחקים קבוע על גג בית החולים. גן זה, אשר ישרת את הילדים ובני הנוער המטופלים בו, יאפשר להם לצאת משגרת הטיפולים היומיומית שלהם ולהינות ממתקני השעשועים בדומה לשאר בני גילם.במקביל לשיתוף הפעולה המשולש, נוצר גם קשר בין עמותת "מהנדסים ללא גבולות" לבין המחלקה להנדסת מכונות במכללת אורט בראודה, וזאת במטרה להשתלב בפרויקט ולהפוך את הרעיון העיצובי לכדי יישום הנדסי.
שם הכתב: אורי מסלובסקי
מבצע הפרויקט: שמואל ששון
קומה ראשונה, לפחות עבור רובנו, נשמע כמו עוד רצף מילים תמים ובלתי מאיים. אך חשוב לזכור כי ישנו חתך אוכלוסיה שלם אשר עבורו המציאות מעט שונה. עבור אדם המרותק לכסא גלגלים, לעיתים הפער בין הקומה הראשונה לקומת הקרקע זהה לפער בין נגיש לכלל לא נגיש. שמואל ששון, בוגר המחלקה להנדסת מכונות באורט בראודה הוביל בהצלחה פרויקט אשר ייעודו – שינוי המציאות כזו שבה בהיעדר פתרונות נגישות כגון מעלית או שביל גישה, מכשולים בצורת גרם מדרגות לא יפגעו במידת עצמאותם של המשתמשים בכסאות הגלגלים.
שם הכתב: מלאך יהב
מבצע הפרויקט: גולוב אלכסנדר
מנחה: מר נצר נבות
כחלק ממטרת פרויקט הנגשת אוכלוסיית משתקי פלג גוף תחתון לתאי הנוחיות, נשאלו כמה נציגים מאוכלוסייה זו, מה הבעיות הכי קריטיות להם ומה בעצם הם רוצים לשפר או להמציא בכיסא שמיועד להם. לאחר סקירה וחקירה של העניין נמצא שהדרישות העיקריות הן: בטיחות ויציבות, קל ומהיר לתפעול, מחיר סביר, אמינות, עמידה בפני רטיבות, נוח לאחזקה, נגישות, אסטטי, קל משקל, נוח לאחסון, נוח לניקיון, עצמאות בתפעול וניידות.
שם הכתב: ניר ארז
מבצע הפרויקט: ערן גולדברג
מנחים: ד"ר אורית בראון בנימין ומר גיל מאור, המחלקה להנדסת מכונות
מטרת הפרויקט לתכנן ולייצר מתקן עזר, להרמה והושבה בכיסא גלגלים חשמלי, המותאם לצרכיו של עופר, בחור הלוקה בשיתוק מוחין וסובל מ- Quadriplegia (פגיעה בארבע הגפיים). תפעול מתקן ההרמה צריך להיות פשוט ומתאים לשימוש ביתי.
מבצעי הפרויקט: מיכאל סלובייב, ארז לוי
מנחים: ד"ר אורית בראון בנימין, מר נצר נבות
פיזיותרפיסטית: גב' גילה הרוש
מטרת הפרויקט היתה לבצע תכן לייצור של כיסא, המאפשר הצבה של המטופל הלוקה בשיתוק מוחין (Cerbral Palsy – CP) מול מכשיר ה- (Active Passive Trainer) APT. כסא זה יאפשר לכל משתמש טיפול בעל ניצולת זמן יעילה ומנח גוף תקין ויעיל.
מבצעת הפרוייקט: גילת טובלום
משימת עמידה פשוטה הדורשת מינימום משאבים של תשומת לב הינה ככל הנראה משימה המצומדת לפעילות קוגניטיבית. הקשר שבין תהליכים קוגניטיביים לבקרת יציבה הינו בעל חשיבות גדולה בתחום הנוירולוגיה ההתפתחותית בתחרות על משאבי תשומת לב. בעת ביצוע משימות סימולטניות של שיווי משקל ומשימות קוגניטיביות ניתן למצוא שונות גדולה בין קבוצות גיל שונות.