ד"ר גלית קליין וד"ר מריאנה דלג'ץ

תקציר ההרצאה

מתקפת הטרור ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה לאחריה, השפיעו באופן פיזי וריגשי על כלל הישראלים ובין היתר על הארגונים. לאחר המתקפה עובדים רבים חוו ירידה ביכולת הרגשית והקוגניטיבית כתוצאה מירידה במשאבים הפנויים. במחקר הנוכחי ניסינו להבין האם התנהלות הארגון בתקופה הראשונה שלאחר פרוץ המלחמה, והתמיכה של עמיתים לעבודה, משפיעות על הרווחה הנפשית של העובדים ועל הקשר לארגון. המחקר התבצע בשני גלים, כאשר סקר ראשון נערך לאחר כשלושה שבועות מפרוץ המלחמה (סוף אוקטובר) ולאחר כארבעה חודשים (פברואר). התוצאות הראו כי עובדים שחשו כי התמיכה הארגונית, בחיזוק הבטחון הפיזי, הרגשי והכלכלי, הצביעו על רמות נמוכות יותר של תשישות נפשית (emotional exhaustion), חוסן ורווחה נפשית (well being) הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, כמו גם על רמת מחויבות גבוהה יותר לארגון. לתמיכה של העמיתים לעבודה הייתה השפעה אולם רק בטווח הארוך. ממצא זה מאושש את ההבנה כי להתנהלות הארגונים בתקופת אי וודאות יש השפעה ניכרת על העובדים, גם כאשר המשבר הינו חוץ-ארגוני. השפעה זו איננה רק בתפוקה הארגונית אלא גם ברווחה הנפשית של העובדים.

גב' שירי גרין אלגביש

מנכ"לית רשת החדשנות OpenValley

שירי גרין-אלגביש, מנכ"לית רשת מתחמי החדשנות OpenValley, ממקימי ה-Ecosystem היזמי באזור הצפון. מתמחה ביצירת Ecosystem יזמי באזורי פריפריה כמנוע צמיחה וטיפוח לסטארט-אפים וארגונים, באמצעות תהליכי יזמות והטמעת חדשנות ארגונית.
שירי מילאה שורת תפקידי ניהול בכירים בחברות המובילות במשק הישראלי והבינלאומי, ביניהן פירמת הייעוץ הכלכלית PwC , פירמת עורכי הדין "הרצוג פוקס ונאמן", חברת המחקר MetaGroup ועוד.
לשירי התמחות בתחומי "הובלת השינוי הארגוני", פיתוח אסטרטגיות צמיחה, שיווק, פיתוח עיסקי ומכירות, וניסיון רב כמרצה, מנחה, יועצת ומנטורית לחברות ויזמים בסקטורים שונים.

תקציר ההרצאה

בזמני משבר, תהליכים חדשניים וחשיבה יצירתית מתגלים ככלים משמעותיים המאפשרים לארגונים לצמוח ולהתאים עצמם למציאות המשתנה במהירות. ההרצאה תתמקד באופן בו משברים מעודדים פיתוח יצירתיות, חדשנות, ותהליכי יזמות ככלי אסטרטגי להתמודדות עם אתגרי משבר והאצת צמיחה, תוך שימוש בדוגמאות ו- CASE STUDIES מהשטח. במהלך ההרצאה יוצגו מודלים, כלים ומתודות של ניהול יצירתי בזמני משבר, תוך התייחסות להיבטים טכנולוגיים ופסיכולוגיים של ניהול חדשנות, ויישום פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בדגש על יישום תהליכי Growth Mindset. בעידן הבינה המלאכותית כל אלה משמשים כמכפיל כוח ליכולת לנתח, לתכנן וליישם פתרונות בזמן אמת, המובילים להאצה בתהליכי ההתמודדות עם משברים. נבחן את האופן בו משברים יוצרים "מרחב פתוח" לארגונים לשינוי דפוסי הפעולה השגרתיים, ואת הדרך בה ניהול נכון של המצב מספק תמריצים חזקים לשילוב רעיונות חדשניים. במסגרת ההרצאה נסקור יישומים מעשיים הניתנים להטמעה בתעשייה, תוך מתן דגש מיוחד על פיתוח הון אנושי יזמי ואקדמי, המהווה גורם קריטי ביכולת ארגונים לצלוח תקופות קשות. תרומת ההרצאה לכנס תבוא לידי ביטוי ביכולתה לשמש פלטפורמה לדיון מעמיק על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ארגונים וגורמים אקדמיים בתקופות אלו, תוך התמקדות בניצול הזדמנויות לצמיחה וחדשנות. משתתפי הכנס יבינו את הדרכים בהן ניתן להמיר משברים לכלי צמיחה וחיזוק, ויוכלו להוביל ולהציע באופן עצמאי גישות יישומיות המשלבות בין יצירתיות ובינה מלאכותית לתעשייה חכמה ומותאמת לעתיד. ההרצאה תדגיש בין היתר את היתרונות של פיתוח יזמות בפריפריה כמודל לצמיחה, והתרומה שלה לתעשייה ולכלכלה האזורית והלאומית.

מר אסף ברימר

מנכ"ל עמותת מונא – חלל לשינוי

ד"ר איתן יודילביץ

יועץ בכיר ומכהן כדירקטור בעמותת מונא

תקציר ההרצאה

כדי להבטיח את צמיחתה הכלכלית, מדינת ישראל זקוקה להון אנושי איכותי בתחומי הטכנולוגיה. דו"ח ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי להייטק, שפורסם בסוף 2022, הציב יעדים שאפתניים: הגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל 16%- עד 2026 ול -18%- 20% עד 2035. השגת יעדים אלו מחייבת את מיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות בתת-ייצוג, ובמיוחד על רקע הקיפאון המתמשך בשיעור המועסקים בהייטק מתוך התעסוקה הכללית בישראל (כ-11%). פוטנציאל צמיחה משמעותי טמון בעובדים המתגוררים בפריפריה, אך כדי לממשו נדרשים צעדים נועזים ברשויות המקומיות. חברי הוועדה הסכימו כי הצעד
המשמעותי ביותר להגדלת ההון האנושי בטווח הארוך הוא חיזוק מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, תוך התמקדות בפיתוח ההון האנושי בכלל קבוצות האוכלוסייה. בעבודה זו יוצג מודל פעולה רשותי מקיף  וחדשני, המבוסס על שיתוף פעולה בין מערכת החינוך הפורמלית, "אקדמיה-יישומית להייטק" והקהילה המקומית, בהובלת הרשות המקומית. החדשנות במודל מבוססת על שימוש במדד ההון
המדעי-טכנולוגי של כל ישוב וישוב ועל הצעדים הנדרשים על מנת לייצר פקטור צמיחה במדד זה. המודל 4 הוכח כישים ביישובים מג'ד אלכרום ואום אל פאחם על ידי עמותת "מונא – חלל לשינוי".
יוצגו פרטי מודל הפעולה, האתגרים המרכזיים והתוצאות המעשיות שהושגו במהלך 3 שנים של פיתוח התוכנית. יודגם כיצד המודל הרשותי עונה על הדרישות והאתגרים שהוצגו בדו"ח ועדת פרלמוטר. בנוסף, תידון התמיכה שמעניקים מחקרים מארה"ב המדגישים את חשיבות הגישה של תלמידים לחוויות לימוד בלתי פורמליות בתחומי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). יוצגו גם תוכניות לשילוב הכשרה בבינה
מלאכותית באקדמיה היישומית, במטרה להכין את התלמידים לאתגרי התעסוקה העתידיים.

גב' צפית לוקץ

ראש תחום מחקר ושותפויות, היחידה למצויינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי

תקציר ההרצאה

בעקבות אירועי ה- 7.10.23 פונו חלק מיישובי צפון ישראל, במהלך שהשפיע בצורה רחבה על המכללה האקדמית תל חי. רוב הסגל המנהלי וחלק מהמרצים והסטודנטים, פונו מהאזור או גויסו לצבא והמכללה עצמה פונתה משני הקמפוסים הנמצאים בקרית שמונה.

במסגרת היערכות לפתיחת השנה ולקראת החזרה ללימודים, הוחלט לקיים הכשרות לסגל המכללה (אקדמי ומנהלי) במטרה להכינם למציאות המורכבת שתלווה את השנה הזו ולכלול בהכשרות אלה שימוש בסימולציה בהובלת היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה.

מרכיב מרכזי בסימולציה הוא התרחיש, דרכו מתבצעת הלמידה. תרחיש מוצלח נבנה בהתאמה לנושא עליו מבקשים להתאמן ומידת הדיוק בעיצובו משפיעה על אפקטיביות ההתנסות כולה.

ההכשרות התקיימו כחודשיים-שלושה לאחר תחילת המלחמה, עדיין שררה אי וודאות ביחס למצב הבטחוני במדינה וביחס למצב האישי של המשתתפים. על פי מודל מעגל החוסן, ניתן לזהות תקופה זו כתקופת ההסתגלות של המשתתפים למצב ולכן הוחלט לקיים את הסימולציות ללא תרחיש מובנה מראש ולבסס את התרחיש על פי מידע שעולה מהמתנסים עצמם במהלך שיחה מקדימה.

מודל סימולציה זה הינו חדשני ולכן ההכשרה לוותה במחקר שנועד לבחון את ההשפעה של אימון הסימולציה על תחושת המסוגלות הנתפסת של חברי סגל המכללה, כאשר התרחישים האפשריים אותם פגשו המתנסים, הועלו על ידי המתנסים בעצמם במהלך האימון. המטרה העיקרית של המחקר היתה לבחון באיזו אופן סימולציה, שאינה מבוססת על תרחיש מוכן מראש, אפקטיבית במידה דומה לסימולציה המבוססת על תרחיש מוכן מראש.

ממצאי המחקר, המבוססים על שאלון וראיונות, מראים שלמרות שלא היה תרחיש מובנה מראש בסימולציות, התרחישים עליהם התאמנו המשתתפים שיקפו נאמנה מצבים איתם הם התמודדו ורלוונטיות התרחישים, אפשרה למשתתפים לראות את הצדדים המרובים של סיטואציות מורכבות. המשתתפים דיווחו על רכישת כלים בתחום של עבודת צוות ובאיכות המענים שיוכלו לתת לסטודנטים ולעובדים בתק ופה מורכבות, כמו גם על רכישת מיומנויות בינאישיות כמו הקשבה, אמפתיה וצמצום שיפוטיות ביחס לאחר.

השימוש בסימולציות ללא תרחיש יכול לשמש ככלי להעצמת עובדים בתקופות משבר או בשלבי יציאה ממשבר.