גב' שירי גרין-אלגביש

מומחית לפיתוח אקוסיסטם אזורי והובלת תהליכי חדשנות, מנכ"לית HDF

שירי מתמחה ביצירת זירות אקוסיסטם יזמי באזורי פריפריה, כמנוע צמיחה לטיפוח חברות סטארט-אפ וארגונים באמצעות תהליכי יזמות והטמעת חדשנות ארגונית. לשירי ניסיון עשיר בהובלת תהליכי חדשנות פנים-ארגוניים, בדגש על פיתוח מיזמים, יוזמות וקואליציות רב מגזריות. במסגרת תפקידיה השונים, פיתחה מיומנות ייחודית זו, כמתודה לחיזוק חוסן אזורי מבחינה חברתית וכלכלית תוך חיבור ייחודי בין יזמים, תעשייה, ואקדמיה.

שירי מילאה שורת תפקידי ניהול בכירים במגזר העסקי, במסגרת חברות מובילות במשק הישראלי והבינלאומי, ביניהן פירמת הייעוץ הכלכלי PwC, פירמת עו"ד הרצוג פוקס נאמן, חברת המחקר MetaGroup ועוד.

מתמחה בפיתוח אסטרטגיות צמיחה, שיווק ופיתוח עסקי ונחשבת לדמות מוערכת כיועצת, מרצה ומנטורית לארגונים וליזמים במגוון תחומים. תפיסתה הניהולית משלבת פיתוח מודלים יצירתיים והון אנושי, כמנוף ליצירת פתרונות חדשניים המותאמים למציאות משתנה.

תקציר ההרצאה

בזמני משבר, תהליכים חדשניים וחשיבה יצירתית מתגלים ככלים משמעותיים המאפשרים לארגונים לצמוח ולהתאים עצמם למציאות המשתנה במהירות. ההרצאה תתמקד באופן בו משברים מעודדים פיתוח יצירתיות, חדשנות, ותהליכי יזמות ככלי אסטרטגי להתמודדות עם אתגרי משבר והאצת צמיחה, תוך שימוש בדוגמאות ו-Case Studies מהשטח.

במהלך ההרצאה יוצגו מודלים, כלים ומתודות של ניהול יצירתי בזמני משבר, תוך התייחסות להיבטים טכנולוגיים ופסיכולוגיים של ניהול חדשנות, ויישום פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בדגש על יישום תהליכי Growth Mindset. בעידן הבינה המלאכותית כל אלה משמשים כמכפיל כוח ליכולת לנתח, לתכנן וליישם פתרונות בזמן אמת, המובילים להאצה בתהליכי ההתמודדות עם משברים.

במסגרת ההרצאה נבחן את האופן בו משברים יוצרים "מרחב פתוח" לארגונים לשינוי דפוסי הפעולה השגרתיים, ואת הדרך בה ניהול נכון של המצב מספק תמריצים חזקים לשילוב רעיונות חדשניים. נסקור יישומים מעשיים הניתנים להטמעה בתעשייה, תוך מתן דגש מיוחד על פיתוח הון אנושי יזמי ואקדמי, המהווה גורם קריטי ביכולת ארגונים לצלוח תקופות קשות.

מר סובחי סגייר

מנהל מרכז מונא בקעת בית הכרם – מנהל שותפויות במונא

פעיל חברתי הרואה בשיתוף פעולה אזורי מפתח לשינוי חברתי משמעותי. דרך עבודתו בפיתוח מערכות אקולוגיות וחברתיות, הוא מקדם חזון של חברה רב-תרבותית משגשגת. הוא מאמין שהתעשייה יכולה לשמש ככלי רב עוצמה לשילוב קהילות שונות ולבניית חברה מאוזנת ובת-קיימא. דרך יוזמות מקומיות המחברות בין קהילות ותעשייה, הוא מוכיח כיצד שיתוף פעולה בין-מגזרי יכול להוביל לצמיחה חברתית וכלכלית משותפת.

תקציר ההרצאה

כדי להבטיח את צמיחתה הכלכלית, מדינת ישראל זקוקה להון אנושי איכותי בתחומי הטכנולוגיה. דו"ח ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי להייטק, שפורסם בסוף 2022, הציב יעדים שאפתניים: הגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל-16% עד 2026 ול-18%-20% עד 2035. השגת יעדים אלו מחייבת את מיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות בתת-ייצוג, ובמיוחד על רקע הקיפאון המתמשך בשיעור המועסקים בהייטק מתוך התעסוקה הכללית בישראל (כ-11%). פוטנציאל צמיחה משמעותי טמון בעובדים המתגוררים בפריפריה, אך כדי לממשו נדרשים צעדים נועזים ברשויות המקומיות. חברי הוועדה הסכימו כי הצעד המשמעותי ביותר להגדלת ההון האנושי בטווח הארוך הוא חיזוק מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, תוך התמקדות בפיתוח ההון האנושי בכלל קבוצות האוכלוסייה.

בהרצאה יוצג מודל פעולה רשותי מקיף  וחדשני, המבוסס על שיתוף פעולה בין מערכת החינוך הפורמלית, "אקדמיה-יישומית להייטק" והקהילה המקומית, בהובלת הרשות המקומית. החדשנות במודל מבוססת על שימוש במדד ההון המדעי-טכנולוגי של כל יישוב ויישוב ועל הצעדים הנדרשים על מנת לייצר פקטור צמיחה במדד זה. המודל הוכח כישים ביישובים מג'ד אלכרום ואום אל פאחם על ידי עמותת "מונא – חלל לשינוי".
יוצגו פרטי מודל הפעולה, האתגרים המרכזיים והתוצאות המעשיות שהושגו במהלך 3 שנים של פיתוח התוכנית. יודגם כיצד המודל הרשותי עונה על הדרישות והאתגרים שהוצגו בדו"ח ועדת פרלמוטר. בנוסף, תידון התמיכה שמעניקים מחקרים מארה"ב המדגישים את חשיבות הגישה של תלמידים לחוויות לימוד בלתי פורמליות בתחומי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). יוצגו גם תוכניות לשילוב הכשרה בבינה מלאכותית באקדמיה היישומית, במטרה להכין את התלמידים לאתגרי התעסוקה העתידיים.

גב' צפית לוקץ

ראש תחום מחקר ושותפויות, היחידה למצויינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי

צפית עומדת בראש תחום שותפויות ומחקר ביחידה למצויינות וחדשנות בהוראה במכללה האקדמית תל חי. היא בעלת תואר ראשון בכימיה ובהנדסת מזון ובטכנולוגיה מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במדיניות בחינוך בטכניון ונמצאת בימים אלה בלימודי דוקטורט בטכניון. לצפית נסיון רב בפיתוח תוכניות לימוד, פיתוח וליווי צוותים ומיומנויות בפיתוח קהילות. 

תקציר ההרצאה

בעקבות אירועי ה- 7.10.23 פונו חלק מיישובי צפון ישראל, במהלך שהשפיע בצורה רחבה על המכללה האקדמית תל חי. רוב הסגל המנהלי וחלק מהמרצים והסטודנטים, פונו מהאזור או גויסו לצבא והמכללה עצמה פונתה משני הקמפוסים הנמצאים בקרית שמונה.

במסגרת היערכות לפתיחת השנה ולקראת החזרה ללימודים, הוחלט לקיים הכשרות לסגל המכללה (אקדמי ומנהלי) במטרה להכינם למציאות המורכבת שתלווה את השנה הזו ולכלול בהכשרות אלה שימוש בסימולציה בהובלת היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה.

מרכיב מרכזי בסימולציה הוא התרחיש, דרכו מתבצעת הלמידה. תרחיש מוצלח נבנה בהתאמה לנושא עליו מבקשים להתאמן ומידת הדיוק בעיצובו משפיעה על אפקטיביות ההתנסות כולה.

ההכשרות התקיימו כחודשיים-שלושה לאחר תחילת המלחמה, עדיין שררה אי וודאות ביחס למצב הבטחוני במדינה וביחס למצב האישי של המשתתפים. על פי מודל מעגל החוסן, ניתן לזהות תקופה זו כתקופת ההסתגלות של המשתתפים למצב ולכן הוחלט לקיים את הסימולציות ללא תרחיש מובנה מראש ולבסס את התרחיש על פי מידע שעולה מהמתנסים עצמם במהלך שיחה מקדימה.

מודל סימולציה זה הינו חדשני ולכן ההכשרה לוותה במחקר שנועד לבחון את ההשפעה של אימון הסימולציה על תחושת המסוגלות הנתפסת של חברי סגל המכללה, כאשר התרחישים האפשריים אותם פגשו המתנסים, הועלו על ידי המתנסים בעצמם במהלך האימון. המטרה העיקרית של המחקר היתה לבחון באיזו אופן סימולציה, שאינה מבוססת על תרחיש מוכן מראש, אפקטיבית במידה דומה לסימולציה המבוססת על תרחיש מוכן מראש.

ממצאי המחקר, המבוססים על שאלון וראיונות, מראים שלמרות שלא היה תרחיש מובנה מראש בסימולציות, התרחישים עליהם התאמנו המשתתפים שיקפו נאמנה מצבים איתם הם התמודדו ורלוונטיות התרחישים, אפשרה למשתתפים לראות את הצדדים המרובים של סיטואציות מורכבות. המשתתפים דיווחו על רכישת כלים בתחום של עבודת צוות ובאיכות המענים שיוכלו לתת לסטודנטים ולעובדים בתק ופה מורכבות, כמו גם על רכישת מיומנויות בינאישיות כמו הקשבה, אמפתיה וצמצום שיפוטיות ביחס לאחר.

השימוש בסימולציות ללא תרחיש יכול לשמש ככלי להעצמת עובדים בתקופות משבר או בשלבי יציאה ממשבר.