ד"ר גוין סאס

דיקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל וראש התוכנית לתואר שני בעיצוב יזמות וחדשנות

ד"ר גוין סאס, הוא דיקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל וראש התוכנית לתואר שני בעיצוב יזמות וחדשנות.

בנוסף הוא ראש תוכנית להכשרת מנהלי חדשנות בכתר פלסטיק ומלווה חברות רבות במשק ובעולם (הראל ביטוח, צה"ל, חיל אויר, EY, חברת חשמל, נתיבי ישראל ועוד).

תקציר ההרצאה

בהקשר של עידן הבינה המלאכותית, חשיבה יצירתית חשובה יותר מתמיד. כאשר טכנולוגיות מתקדמות מסוגלות לבצע משימות רבות, היכולת לחשוב בצורה יצירתית מאפשרת לנו להציג פתרונות חדשניים, להתמודד עם אתגרים מורכבים וליצור יתרון תחרותי. חשיבה יצירתית לא רק מסייעת לפתח רעיונות חדשים, אלא גם מאתגרת תפיסות קיימות ומציעה דרכים חדשות לשפר תהליכים.

בהרצאה זו נעסוק בחיבור הקריטי בין חשיבה יצירתית ובינה מלאכותית בעידן המודרני. נדון כיצד ניתן לשלב בין שני התחומים הללו כדי לפתח פתרונות מקוריים לאתגרים עכשוויים. נבחן את הדרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה להעצים את החשיבה היצירתית שלנו, כמו גם את האופן שבו ניתן לנצל את היצירתיות האנושית כדי להנחות את הפיתוחים הטכנולוגיים בצורה אתית ומועילה. בסיום, נדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין בני אדם לטכנולוגיה לפתרון בעיות.

ד"ר דן אופיר

אוניברסיטת אריאל

תקציר ההרצאה

בשנים האחרונות ישראל נתקלה בשני משברים עיקריים: התפשטות וירוס הקורונה ופשיטת מאות מחבלים על חבלי ארץ של ישראל.  אני מביא כאן מספר הצעות בתחומי מניעת משברים או הקטנת ממדיהם ונזקיהם – ניצול המשבר לצמיחה ולשדרוג איכות החיים בהתאם לאמרה "מעז יצא מתוק". 

ההיבטים בהם תעסוק ההרצאה הינם: 

• קבלת החלטות במצבי אי-ודאות – גילוי תרחישים בלתי צפויים. מוצגים כלים רלבנטיים – גרפיים, המשתמשים בעץ החלטות, סיעור מוחות ועקרונות של תורת המשחקים. 
• מדידת קיטוב בחברה –  קביעת דרגות מסוכנות. פותח מושג מדד הקיטוב, המחושב לפי עוצמת ההתבטאויות הלשוניות הנקבעת על סמך אוצר מילים שהוצמדה להן דרגת הקיצוניות. כלי זה בא לידי שימוש בלווי אלגוריתם היודע להעריך את כמות המשתתפים בהפגנות. 
• שדרוג טיפול בנפגעים – התייעלות בשימוש באמבולנסים. הפיתוח כאן מתחלק לשני חלקים: 
  • חישוב מסלול אופטימאלי של מסלול נסיעת אמבולנס באירוע רב זירתי
  • מחשוב בסיס נתונים של התרופות והציוד באמבולנס עם ציון מיקומו של הפריט, דבר המקל על הצוותים המתחלפים בתדירות גבוהה להתמצא במיקום הפריטים עם מעבר הצוות מאמבולנס לאמבולנס.
• יצירת חוסן נפשי בהתאם ללוגותרפיה תורתו של ויקטור פרנקל – מתן משמעות בחיים על ידי יצירת עניין וסקרנות בהתפתחותה של החברה – מתן הרצאות לקהל הרחב בפופולריזציה של המדע, הטכנולוגיה והאמנות.
• השראת יזמות בתחומי חיים שונים על ידי הצגת מודלים של פרויקטים יצירתיים וחדשניים שניתנו במסגרת פרויקטי גמר הנדרשים באקדמיה במחלקות תעשיה וניהול ובמחלקה למדעי המחשב. 

חלק מהפרויקטים נוצרו כמנוע צמיחה בעקבות הצרכים שהתעוררו בתקופת משבר. כדוגמה ניתן להביא את ארגון במפגשים מרצה/ מורה עם התלמידים/ סטודנטים ב-ZOOM שהתפתח בתקופה זו. גם גופים אחרים אימצו לעצמם דרך דומה למפגשי עבודה. ויתכן ואנו עדים כאן למהפכת פיזור האוכלוסייה, שלא תתרכז יותר במרכזי ערים – טריגר לחשיבה אחרות, בחירת מודל חדש לבניית ערים בעתיד הרחוק.

הנושאים שהועלו כאן הוצגו על ידי בפורומים שונים בארץ ובעולם.

ד"ר אליסה ברקוביץ

מנהלת אשכול תוכניות עסקים בכירה בג'וינט-תבת תעסוקה ופריון מכליל

גב' מירב גרוסמן

מנכ"לית המכון לייצור מתקדם

תקציר ההרצאה

תוכנית 360 מיסודם של ג'וינט תבת בשותפות עם משרד הכלכלה, העבודה, רשות החדשנות, מערך הדיגיטל ומשרד החקלאות, פועלת להעלאת הפריון ואיכות התעסוקה במשק הישראלי, בדגש על ענפי התעשייה, המסחר והשירותים, הבינוי והחקלאות. לאור האתגר הלאומי שבו ענפים אלו נמצאים בפער של כ-24% בפריון לעומת מדינות מובילות בעולם, התוכנית מפתחת מענים חדשים ומיישמת התערבויות בליווי פרטני של עסקים, הכשרות ענפיות, הנגשת מידע וכלים, וחיבור לאקוסיסטם מקצועי. כל זאת במטרה לעודד עסקים ועובדיהם לאמץ חדשנות טכנולוגית לצד חדשנות לא-טכנולוגית (עסקית ותהליכית) ולפתח כישורי הון אנושי מותאמים.

המחקר בעולם ובישראל מתחיל להציג את יתרונות המהפכה התעשייתית 5.0, אשר "שמה את העובד במרכז" (מנהלים ועובדים) כגורם המרכזי שנדרש לעשות שימוש חכם בטכנולוגיה כדי לקבל החלטות אסטרטגיות חדשות להעלאת רווחיות העסק. כמו כן, העובדים הופכים לחלק חיוני במתן פתרונות לאתגרים של החברה האנושית, כולל שימור משאבים והתמודדות עם שינויי אקלים. בנוסף תהליכים אלו מחייבים את הארגונים להשקיע בפיתוח כישורים של עובדים ובכך משמרים אותם לאורך זמן ארוך יותר ומאפשרים להם מוביליות גבוהה יותר בתוך הארגון או מחוצה לו.

לאור השינויים התכופים בטכנולוגיות, שינויי האקלים ומגפות תכופות יותר, ובישראל – חוסר היציבות הביטחונית המשפיעה על יכולת העסקים לשמר עובדים לטווח ארוך – מנהלים ועובדים נדרשים לסגל לעצמם יכולות להתמודדות עם שינויים בארגון ובסביבה העסקית התחרותית שלו. לפי סקר PIAAC, כישורי המנהלים בישראל נמוכים ב-16% בהשוואה למדינות ה-OECD.

למרות שהמדינה משקיעה רבות בפיתוח מענים טכנולוגיים מתקדמים (סטארט-אפים) המיועדים בעיקר לייצוא שוק הבינלאומי, קיימת השקעה מעטה יחסית בהנגשה מוסדרת של טכנולוגיות אלו לעסקים המקומיים בענפים כגון מסחר ושירותים, חקלאות ובינוי, ופחות מכך בפיתוח כישורי מנהלים ועובדים קיימים בארגונים. למשל, בענף הבנייה, משרד הכלכלה, משרד השיכון והבינוי ורשות החדשנות הקימו מענים לעידוד צמיחה של סטארט-אפים ישראליים אך לא השקיעו עד כה בליווי מתודולוגי של עסקים, מנהלים ועובדים באימוץ טכנולוגיות אלו וחיבור למקורות מחקר ואקדמיה.

תופעה זו קיימת גם בענף החקלאות, שבו המדינה מעודדת את צמיחת תחומי האגריטק והפודטק, אך לא משקיעה מספיק בפיתוח כישורים של עסקים חקלאיים שידעו לאמץ טכנולוגיות אלו ולהרחיב את פעילותם. בענפי המסחר והשירותים אף לא קיימים גופים מוסדיים המעודדים פיתוחים טכנולוגיים חדשים או פיתוח כישורי מנהלים ועובדים לאימוץ חדשנות טכנולוגית, המחסור בהשקעה מוסדרת בפיתוח יכולות ארגוניות לאימוץ חדשנות בהיבטים אלו מגביר את הפער בפריון בין עסקים גדולים אשר יכולים להשקיע משאבים בפיתוח יכולות אלו לבד לבין עסקים בינוניים אשר מתקשים בכך. לכן עסקים בינוניים וקטנים בענפים אלו מתקשים יותר מאחרים לאמץ חדשנות בכל היבטיה, כאשר המנהלים לרוב חסרים בכישורי ניהול מתקדמים ואינם פועלים לפי אסטרטגיה מבוססת נתונים המכוונת ליעדים מדידים.

ברבים מארגונים אלו אין גורם המוגדר כ"אחראי על ניהול החדשנות", והתפיסה אינה שזורה בתרבות הארגונית של ההנהלה, דבר המוביל להטמעה פחותה גם בקרב מנהלי הביניים ועובדיהם. בנוסף, אין מספיק שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים אשר יכול למנף את ההזדמנויות מהסביבה העסקית המקומית והבינלאומית. תובנות אלו מבוססות על התערבות התוכנית בכ-100 עסקים בשנתיים האחרונות דרך ליווי פרטני, הכשרות ענפיות וסקרים בענפים אלו. מתוכם 45 מפעלים יצרניים ביחד עם המכון לייצור דרך ליווי פרטני ממוקד ומצומצם מותאם לזמני חירום, כיעד לשמירה על רצף עסקי ותעסוקתי של העובדים במפעל.

לסיכום, מכיוון שאימוץ חדשנות בכל היבטיה הוא מהלך הדורש משאבים רבים ובעל סיכון בינוני-גבוה עבור העסק, יש צורך בשילוב כוחות, יכולות ומשאבים פנים ארגוניים וחיצוניים לאורך זמן. יש להקצות משאבים ולעודד פיתוח חדשנות "לא טכנולוגית" והון אנושי ברמה ארגונית, ענפית ואזורית, על ידי שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, איגודים מקצועיים, גופי מחקר, אקדמיה וגופים עסקיים ולא-ממשלתיים.

מענים אלו חייבים להיות מדידים, מאומצים על ידי הלמ"ס כסקרים תקופתיים (בנוסף לסקרי ICT), ויש להתייחס גם למדדי חדשנות נוספים כפי שפותחו גם בתוכנית 360 וגם על ידי גופים אחרים.

פרסום הממצאים של סקרים אלו לציבור בצורה שקופה יאפשר עדכון קבוע של מדדי החדשנות והמענים הנדרשים להטמעתם במשק באופן יעיל.

בנוסף, כדי ליצור שינוי בר קיימא, מהלכים אלו חייבים לכלול שיתופי פעולה בין-ענפיים, מקומיים ובינלאומיים, שיאפשרו למידה הדדית וצמיחה משמעותית בין עסקים ועובדיהם לאורך כל שרשרת הערך של הסביבה העסקית התחרותית. חיבורים אלו יאפשרו עדכון מתמשך של מדדי החדשנות והמענים הנדרשים כדי להטמיעם ביעילות בכל ענפי המשק.